מניית חברת בזק מתאוששת לאחרונה, ואיתה מתאוששים גם ניירות הערך של בעלת השליטה, בי קומיוניקיישנס (ביקום), שבשליטת קרן סרצ'לייט האמריקאית ואיש העסקים דוד פורר. מתחילת חודש יוני טיפסה מניית בזק בשיעור של כ-18%, והשלימה זינוק של כ-27% מתחילת 2020.
לדברי גורמים בשוק, המכירים את עסקיה של בזק, הגיע הזינוק במניה גם בעקבות עבודה ממושכת שבוצעה על-ידי הנהלת החברה. אותם גורמים הסבירו, כי בשנתיים האחרונות ביצעה הנהלת בזק, בראשות המנכ"ל דודו מזרחי ובראשות רן גוראון, מנכ"ל החברות בנות של בזק, ובתמיכת היו"ר שלמה רודב, עבודת שטח מעמיקה, שכללה התייעלות רוחבית וניהול חוב בצורה שמרנית, תוך עבודה מבוקרת מול הרגולטור.
כעת מתחילה בזק לקטוף את הפירות, ואת הרבעון הראשון של 2020 היא סיימה עם צמיחה של 11% ברווח הנקי ל-332 מיליון שקל, וזאת למרות ירידה של 3% בהכנסות ל-2.2 מיליארד שקל. לעלייה ברווח הנקי תרמה בעיקר ירידה חדה של 66% בהוצאות המימון ל-34 מיליון שקל בלבד.
את פירות ההצלחה קוטפים כאמור גם מחזיקי מניות בזק, ובראשם חברת ביקום שמחזיקה ב-26.34% מהמניות, ושברשותה היתר השליטה בחברה. מי ששולט כעת בביקום הם כאמור סרצ'לייט ופורר, שהשלימו בדצמבר 2019 את רכישת השליטה בה במסגרת הסדר חוב של ביקום והחברה האם אינטרנט זהב.
במסגרת ההסדר השקיעו סרצ'לייט ופורר יחדיו סכום של כ-600 מיליון שקל בהשתלטות על ביקום, ומאז הם מחזיקים ב-60.2% וב-11.4% ממניותיה, בהתאמה. מאז טיפסה מניית ביקום בכ-24%, ושוויין של המניות שבידי סרצ'לייט ופורר עלה לכ-595 מיליון שקל וכ-113 מיליון שקל, בהתאמה, 708 מיליון שקל יחד, כך שמדובר לפי שעה בתשואה חיובית של כ-20% על ההשקעה.
נכון לסוף מרץ 2019 החזיקה ביקום באמצעים נזילים בשווי של 495 מיליון שקל, והיקף התחייבויותיה למחזיקי איגרות החוב שלה הסתכם ב-1.9 מיליארד שקל, כך שמדובר בחוב נטו של 1.4 מיליארד שקל.
למחזיקי האג"ח של ביקום שיעבוד על כ-25% ממניות בזק המוגדרות כמניות השליטה, ששוויין הנוכחי עומד על 2.44 מיליארד שקל בעקבות העליות האחרונות במניה. על רקע נתונים אלו נסחרת כיום אג"ח ג' של ביקום (הסדרה עיקרית של החברה) לפי תשואה שנתית לפדיון של 6.5%, וזאת לאחר עלייה של כ-4% שנרשמה במחיר האג"ח מתחילת השנה.
השפעות כניסתו של השר החדש
השיפור במניה של בזק בתקופה האחרונה קשור קשר הדוק לכניסתו של שר חדש למשרד התקשורת, יועז הנדל. הנדל מתייחס לחברה בצורה תכליתית, ומבין שמשרד התקשורת - טרם כניסתו לתפקיד - נהג בבזק כמי שכפאו שד, תחת הטראומה של פרשת תיק 4,000.
השר הנדל לא היה צריך לעשות הרבה; מספיקה הנוכחות שלו כדי להבהיר לאנשי המשרד שהשיקולים המנחים אותו הם עניינים ולכן הם יכולים להירגע, מכיוון שהוא ייתן להם גיבוי. מדובר בשינוי שבא לידי ביטוי לא רק בגישה כלפי בזק, אלא כלפי כל החברות בענף, כולל ההקלות המסתמנות שיינתנו לחברה המתחרה הוט בנושא פריסת התשתיות הארצית.
שוק ההון מבין כנראה את הפוטנציאל הטמון בכך. כשהשר הנדל אומר שהוא רוצה להפסיק את הפיצול בין תשתית לספק בתחום האינטרנט, הוא לא עושה את זה בגלל שמדובר בהקלה לבזק, אלא מפני שמדובר בתיקון עיוות קשה וכואב שנמשך שנים ארוכות ושלאיש במשרד התקשורת המוכה לא היה האומץ לעשות בשנים האחרונות. כך שמתן אפשרות לבזק למכור חבילת אינטרנט של תשתית וספק (כפי שמוכרת החברה הבת בזק בינלאומי), צפוי לחזק את מעמדה בשוק האינטרנט.
המשקיעים בבזק, ובעיקר הזרים שברחו ממנה בשנים האחרונות, ולמעשה מכל שוק התקשורת בגלל הרגולציה הקיצונית ששררה כאן, מבינים לפתע שאנחנו בפתחה של התעשתות. גם המיזוג בין סלקום לגולן טלקום, שאושר לאחרונה בידי רשות התחרות ומחכה רק לאישור משרד התקשורת, מדבר בעד עצמו. ניכרים ניצנים של שינוי בשוק התקשורת, וזה לבדו מספיק כדי לעניין את המשקיעים.
בחברת לאומי פרטנרס כתבו השבוע, כי "מספר החלטות שניצבות לפתחה של הממשלה טומנות בחובן פוטנציאל חיובי חבוי עבור בזק, שעדיין אינו מתומחר בשוק". אחת מהן היא עתירה של בזק לבג"ץ, בבקשה שיורה למדינה לפרסם מתווה עדכני וברור יותר בנושא ההפרדה המבנית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
