ראלי מתוצרת בייג'ינג: סין ממשיכה לדחוף את הציבור אל שוקי המניות שלה

שוק המניות של סין המתין כחמש שנים כדי לחזור לשווי של 10 טריליון דולר - אבן דרך חשובה, שאמורה לסמל ריפוי מלא ממה שנכנס לתודעת הסינים כאחת ההתרסקויות הקשות ביותר שידעה הכלכלה. שווי המניות הנסחרות בשוק המקומי הסתכם לפני כשבוע (ב-13 ביולי) ב-9.7 טריליון דולר - מרחק נגיעה מהיעד הנשגב של 10 טריליון דולר, אבל לפתע המגמה נעצרה.

המשקיעים התאכזבו לגלות שנתוני המאקרו לרבעון השני של 2020 אינם חד-משמעיים: הכלכלה הסינית אמנם צמחה ב-3.2%, אחרי התכווצות של 6.8% ברבעון הראשון, אבל הצרכן הסיני עדיין לא חזר לשגרה והעדיף לחסוך. לבייג'ינג ברור כי קיימים יחסי גומלין מפרים בין שוק ההון לכלכלה: כדי להגיע לרף ה-10 טריליון דולר ולחצות אותו, מודל הצמיחה של סין חייב להיות מאוזן יותר. מודל מאוזן כזה נבנה בעזרת שווקים חזקים.

 צמיחת הכלכלה הסינית.

כלכלה "ישנה" מול "חדשה"

מרבית המשקיעים עוקבים אחרי המתרחש בבורסות סין דרך מדד הבנצ'מרק - מדד המניות 300 CSI. כשמו, המדד כולל 300 מניות שמוגדרות כ-A-shares - כלומר, חברות סיניות שנסחרות בבורסות שנחאי (62.3%) ובורסת שנזן (37.7%), נכון ל-30 ביוני 2020, ונגישות להשקעה עבור משקיעים מקומיים או משקיעים זרים מורשים.

 התפלגות הסקטורים של מדד המניות הסיני.

מניות A-share הן ניירות הערך הנסחרים ביואן סיני ויכולים להיסחר רק על ידי תושבי הרפובליקה העממית של סין או תחת משקיעים מורשים בהתאם לדין בסין. מניות אלה מהוות כמחצית מסך שווי שוק של מניות סיניות, כשרובן משתייכות לענפי הכלכלה "הישנה", כמו פיננסים, תעשייה, חומרי גלם וצריכה בסיסית, אבל עם הזמן עולה בהדרגה משקלן של מניות הכלכלה "החדשה", בעיקר רפואה וטכנולוגיה.

שוק המניות הסיני חווה את היציאה ממשבר הקורונה בצורה דינמית. הוא התחיל מענפים דפנסיביים (ענפים שפחות רגישים למחזור העסקים) ועבר לענפים מחזוריים (שנהנים מהתאוששות בפעילות עסקית). ככל שעבר הזמן והתרבו הסימנים להתאוששות מחזורית, ההובלה עברה ממניות הכלכלה "החדשה" (טכנולוגיה, רפואה, רשתות הדור החמישי, אי-קומרס) לכלכלה "הישנה" (נדל"ן, פיננסים, תעשייה וחומרי גלם).

מדד 300 CSI הצליח לתת במה לכל הרוטציות, שכן הוא משלב בין מחזורי לדפנסיבי, כמו גם בין "הישן" ל"חדש", בדיוק כמו סין עצמה.

סימני דז'ה וו מ-2015

הראלי במניות הסיניות נוצר מסיבות רבות, בעיקר כלכליות, אבל את לוחות הזמנים ואת הקצב שלו הממשל הסיני מנסה לווסת (או לפחות כך הוא מעדיף לחשוב). אחרי הכל, הדבר האחרון שקובעי המדיניות בבייג'ינג רוצים זה חזרה על תרחיש האימים של 2015 - "ברכת דרך" ממשלתית לניפוח הבועה, איבוד השליטה עליה וסיומת עגומה.

כנראה שעוד לא נולדה שיטה אחרת "לנצח" על השווקים מאשר ניסוי וטעייה. כך, בתחילת החודש פירסם העיתון "China Securities Journal" (הנמצא בבעלות ממשלת סין) מאמר מערכת, שבו נטען כי היסודות הכלכליים של סין התחזקו בשלושת העשורים האחרונים, ובזכותם נסללה דרך ל"שוק שוורים בריא".

עליית שוק המניות צפויה, לפי ההערכות המובאות באותו מאמר מערכת, ליצור את "אפקט העושר" - אותה תחושה של גידול בהכנסות שנותנת למשקי הבית תמריץ חיובי להגדיל הוצאות. שבוע מאוחר יותר, אחרי שביום אחד נרשם זינוק של כ-460 מיליארד דולר בערך המניות הסיניות, בבייג'ינג כבר חששו מהצלחת יתר של "קמפיין המניות".

המסר במדיה השתנה בין לילה, כשהפעם ציבור המשקיעים התבקש לנקוט זהירות ולהיות מודע לסיכונים. במקביל, הרגולטור ביקש מקרנות הנאמנות להאט את קצב השקת המוצרים החדשים, וכמו כן, בהוראת הממשל מכרו כמה מהגופים הפיננסיים הפועלים מטעמו מניות בשוק כדי לצנן את המגמה.

במבט לאחור, השווקים הסיניים הגיעו לרף ה-10 טריליון דולר ביוני 2015, כשהמשקיעים מימנו את ההשקעה במניות על ידי הלוואות. המגמה התהפכה ושלושה חודשים לאחר מכן, יותר מ-5 טריליון דולר נמחקו מהערך. המוכרים נאבקו לסגור מרווחים (margins), והרגולטור הסיני עמד חסר אונים.

בעוד שקווי הדמיון עם אירועי העבר ניכרים, השחקנים בשווקים הסיניים עדיין סבורים כי המצב הפעם שונה מכמה בחינות. לפי דיווחי סוכנות בלומברג, המשקיעים המקומיים מאמינים כי הרגולטור הסיני למד מטעויותיו והוא "עומד על המשמר"; רמות המינופים אמנם זינקו, אבל עדיין נמצאות רק חצי דרך מהרמות שנרשמו בשיא של 2015; השווקים אמנם עלו, אבל המכפילים עדיין אינם יקרים בהשוואה גלובלית.

דרוש צרכן סיני חזק

הכלכלה הסינית עצמה מראה סימני אופטימיות. כאמור, הצמיחה התאוששה, נתוני היצוא הפתיעו לטובה ביוני, ושיעור האבטלה ירד בעשירית האחוז. סקרי מנהלי הרכש האחרונים בסין הצביע על התרחבות.

חשוב לציין כי בעוד המדד של ענף השירותים הסיני נמצא בשיא של העשור האחרון, אותו המדד בתעשייה עדיין לא הגיע לרמות של לפני משבר הקורונה, אף שהוא נמצא במגמת שיפור. סין זקוקה לביקושים מקומיים חזקים, שכן לבנות על צרכנים מארה"ב ומאירופה כנראה עדיין מוקדם מדי.

החשש הגדול ביותר של סין הוא אי-שקט חברתי. בשעה שמספר שיא של אקדמאים בסין מתקשים למצוא תעסוקה, ועשרות מיליוני עובדים לא מיומנים נפלטים משוק העבודה, מוכנות הממשל לנקוט צעדים יצירתיים תהיה גבוהה במיוחד.

האו הונג, מנהל מחלקת המחקר של חברת Bocom International Holdings הסינית, סבור כי על אף החששות מבועות, ב"חלונות הגבוהים" בבירה ימשיכו במדיניות עידוד ההשקעה בשוק המקומי. קובעי המדיניות מאמינים כי מגמה חיובית בבורסה שתומכת בסנטימנט הצרכני, תורמת לחוסן הלאומי ומקלה על גיוסי הון של חברות - רצוי מענפי טכנולוגיה מתקדמת. במציאות שבה לאזרח סיני פשוט יש מספר מצומצם של אפשרויות השקעה - פחות או יותר פיקדון בבנק נושא ריבית מזערית או מניות - לא מפתיע שהממשל מצליח במשימה.

האנליסטים בסין מאמינים כי מקור נוסף למוטיבציה לשמור על הראלי במניות טמון בשער החליפין של היואן הסיני. בייג'ינג אמנם שיחררה את המגבלות על מתן אשראי והקלה על תנועות ההון כדי לעודד צמיחה, אבל יחד עם זאת, היא מנסה גם לשמור על שער החליפין יציב. זהו לא זמן טוב לחיכוכים עם וושינגטון. ככל שתעלה האטרקטיביות של בורסה מקומית בעיני עשירי סין, כך פחות הון יצא לחו"ל - ובסופו של דבר, הסיכוי להיחלשות היואן יפחת.

המשך רפורמות והתקדמות טכנולוגית

סין מצטיינת ביכולתה להתייחס לכלכלה מתוך ראייה אסטרטגית, ולא רק טקטית. לבייג'ינג ברור כי בטווח מיידי, איתנות פיננסית חיונית להמשך ההתאוששות ממשבר הקורונה. במבט לטווח הארוך, בורסות חזקות הן תנאי חשוב, הן למהפכה הטכנולוגית של סין (דיגיטציה, ענן, בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים וכדומה) והן לחיזוק מעמדה בזירה הפיננסית הבינלאומית.

כדי לעמוד ביעדים האלה, מתכוונת סין להמשיך ברפורמות מבניות בשוקי ההון. ליברליזציה ושדרוג רגולטורי מהווים בשורות טובות לסין ולעולם כולו. בראלי של 2015 שיעור המשקיעים הזרים מתוך סך המחזור במניות A-shares עמד על 0.3% בלבד, ואילו השנה הוא כבר עלה ל-5%. בכוונת הממשל הסיני לראות את המספרים האלה עולים והולכים משנה לשנה. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים מקבוצת אקסלנס. לחברות מקבוצת אקסלנס ולמחזיקיהן יש עניין אישי בנושאים המוצגים לעיל. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד, ואין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. אין לראות באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם