מנגבות את הקורונה כמו אבק: הווירוס סידר ליצרניות הבדים רבעון חלומי

עם שיפור של מאות אחוזים ברווחים ונסיקה במניות, מלמדים הדוחות הכספיים של אבגול, ספאנטק, עלבד ושלאג על ביקושים גוברים למגבוני חיטוי ומוצרי בד נוספים להתמודדות עם הקורונה • החברות בענף מתאוששות לאחר תקופה ארוכה של דשדוש בעסקיהן

מפעל אבגול  / צילום: עינת לברון, גלובס
מפעל אבגול / צילום: עינת לברון, גלובס

משבר הקורונה עושה טוב ליצרניות הבדים הלא-ארוגים בישראל. חברות אלה סיכמו באחרונה רבעון שני ומחצית ראשונה חיוביים לשנת 2020, בעיקר בזכות הביקושים הגוברים למגבונים לחיטוי בהשפעת התפשטותו של וירוס הקורונה, וזאת אחרי תקופה ארוכה של דשדוש ואתגרים שונים שעמם התמודדו בשנים קודמות.

קפיצות בשיעורים דו-ספרתיים ואף תלת-ספרתיים שמציגות מניות הענף - אבגול , ספאנטק , על בד  ושלאג  - מתחילת השנה, מלמדות כי גם במבט קדימה המשקיעים אופטימיים. זאת, כשבשלב הנוכחי נמשך חוסר הוודאות בקשר להתמודדות עם הקורונה ונמשכים להירשם ביקושים גבוהים יחסית למוצרי חיטוי.

מהדוחות הכספיים של חברות הבדים הלא-ארוגים עולה כי בסיכום רבעוני הציגו ארבעתן שיפור דרמטי של מאות אחוזים ברווח הנקי שלהן, ומגמה דומה גם בסיכום מחצית השנה.

מי שבולטת בשיפור החד ביותר בשורה התחתונה שלה, היא ספאנטק. החברה נהנתה משיפור משמעותי ברווחיות הגולמית והתפעולית שלה, שסייעו לה להציג רווח נקי של 19 מיליון שקל ברבעון השני, אחרי רווח מצומק של כ-1 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל ב-2019. בסיכום מחצית השנה הכיוון בדוחות ספאנטק דומה, עם קפיצה של יותר מ-130% ברווח הנקי, שהגיע ל-32 מיליון שקל.

בשורה העליונה הציגה ספאנטק, שבשליטה בה מחזיק המנכ"ל יחזקאל ניסן באמצעות חברת ניסן תעשיות רפואיות, שיפור של כ-20% בהכנסותיה גם ברבעון וגם במחצית, שהגיעו לכ-190 ולכ-360 מיליון שקל, בהתאמה.

נוסף על עלייה בהיקף המכירה של מוצריה (בטונות), מדווחת ספאנטק כי נהנתה גם משינוי בתמהיל המוצרים שמכרה, ואלה תמכו בשיפור הרווח הגולמי והשתרשרו לשורה התפעולית. עוד תמכו בשיפור הרווח הרבעוני צמצום בהוצאות המימון של החברה. זאת, כשמנגד ספאנטק נפגעה מהתחזקות השקל ביחס לדולר ולאירו, וכן מהתאמת מחירי מכירה לירידה במחירי חומרי הגלם.

פעילותה של ספאנטק מתרכזת בייצור חומרי גלם, "המשמשים לייצור מגבונים לחים, ובין השאר, מגבוני חיטוי למוסדות בריאות ולשימוש ביתי", ומיועדים לחו"ל, בעיקר לארה"ב ולאירופה. בחברה מציינים כי מאז מרץ, נרשם "גידול בביקוש למוצריה בכל קטגוריות המוצרים, ובפרט בתחום חומר הגלם, המשמש לייצור מגבוני חיטוי".

בספאנטק מעריכים כי התפשטות הקורונה "העלתה את מודעות הצרכנים, הן הפרטיים והן הציבוריים, לחשיבות השמירה על סביבה היגיינית", וזאת אחרי שבמשבר היא הייתה אחת החברות הראשונות לדווח על השפעות חיוביות מהמצב.

עם זאת, במבט קדימה מציינים בספאנטק גם כי להמשך התפשטות הווירוס עלולות להיות השלכות שליליות על פעילותה, במקרה של פגיעה בשרשרת האספקה העולמית, ירידה בזמינות עובדים והאטה כלכלית, שתוביל לירידה בביקושים.

עוד בענייני קורונה מדווחת ספאנטק בסיכום מחצית השנה על מענק מיוחד של כ-2 מיליון שקל לעובדי החברה על עבודה בתקופת הקורונה.

מתחילת השנה מציגה מניית ספאנטק קפיצה של קרוב ל-130%, אבל היא עדיין רחוקה כ-35% מרמת השיא שקבעה ב-2016, ומשקפת לחברה שווי שוק נוכחי של כ-730 מיליון שקל.

עלבד: המניה זינקה ב-240% השנה

מבין מניות הענף, מי שבולטת מעל לכולן היא עלבד, עם זינוק של כ-240% במחיר מנייתה מתחילת השנה, המשלים לה קפיצה של כ-340% מנקודת השפל במרץ - שהוביל אותה לקבוע רמת שיא חדשה בימים האחרונים. מניית עלבד משקפת לחברה שווי שוק של כ-710 מיליון שקל.

ברקע לזינוק האדיר במניה, הציגה החברה, שנמצאת בשליטת מושב משואות יצחק, שינוי כיוון משמעותי בשורת הרווח שלה, שהסתכם ב-25 מיליון שקל ברבעון השני, ומצטבר ל-47 מיליון שקל מתחילת השנה, אחרי שאת השנתיים הקודמות (2018-2019) סיכמה בהפסד מצרפי גדול של יותר מ-100 מיליון שקל.

בעלבד מסבירים כי התפשטות הקורונה "השפיעה על גידול בביקוש למוצרי הקבוצה, וזאת כחלק מתופעת האגירה של צרכנים ומעלייה משמעותית בביקוש למוצרי חיטוי וניקיון בעולם כולו". הביקושים, לפי עלבד, גדולים מההיצע, כך שנוצר "מחסור ועליית מחירים בשוק הבדים המשמשים חומר גלם עיקרי בייצור מגבונים, ולפיכך הקבוצה נתקלת בקשיים לספק את כלל הגידול בביקוש".

כדי התמודד עם הביקושים הגדלים, בשבועות האחרונים אישר דירקטוריון עלבד השקעה של 11 מיליון אירו בהגדלת כושר הייצור של החברה, "המיועדים לרכישת הציוד והמכונות, הנדרשים להליך הרחבת יכולות הייצור של החברה, שיתמכו בגידול בביקוש למוצרי החברה, ובפרט למוצרי חיטוי וניקוי".

בסיכום רבעוני, בשורה העליונה הציגה עלבד עלייה של 13% בהכנסותיה ל-379 מיליון שקל. במחצית השנה עלו הכנסות החברה בשיעור של 16%, ל-784 מיליון שקל. כמעט כל הצמיחה בהכנסות מיוחסת לפעילות המגבונים, והיתרה לפעילות ההיגיינה הנשית (טמפונים), ומולה נפגעה עלבד מהתחזקות השקל ביחס לדולר ולאירו.

עלבד גם מדווחת על התייעלות בפעילות המגבונים שלה, נוסף על תרומת השיפור במכירות ביחס למרכיב הוצאות קבועות. כמו כן, הציגה החברה צמצום בהוצאות מכירה ושיווק - מה שסייע לה לשיפור הרווח הגולמי והתפעולי ושיעורם מהמכירות, בדרך לעלייה שהציגה ברווח הנקי.

עיקר מוצריה של עלבד מיועדים לחו"ל (יותר מ-90% מהמכירות), וליבת פעילותה מתרכזת בייצור ושיווק מגבונים לחים. לקוחות החברה הם בעיקר רשתות קמעונות, שמציעות את המוצרים כמותג פרטי, חברות בינלאומיות וחברות הפצה. נוסף על כך, מייצרת ומשווקת עלבד מוצרי היגיינה נשית (טמפונים) - פעילות שהסבה לה נזק לא קטן בשנים קודמות.

אבגול הציגה שיפור דרמטי ברווחיות

מי שתוצאותיה מבליטות את השיפור הדרמטי בתנאי השוק, היא חברת אבגול, שנמצאת בשליטת חברת אינדורמה התאילנדית. אף שהכנסותיה הרבעוניות של אבגול כמעט שלא השתנו, והסתכמו ב-103 מיליון דולר, ובמחצית השנה אף נשחקו ב-7%, הצליחה החברה להציג שיפור של מאות אחוזים ברווחיותה, בזכות ניצול מהיר של הביקושים בשוק, כך שהרווח הנקי הרבעוני שלה זינק פי שבעה והגיע ל-18 מיליון דולר.

במחצית השנה קפצו רווחי אבגול פי ארבעה, ל-26 מיליון דולר. זאת, אחרי הכפלת הרווח הגולמי שלה, ועלייה של פי שלושה ברווח התפעולי שלה, כשבדרך לשורה התחתונה נהנתה החברה, בין השאר, גם מצמצום הוצאות המימון.

אבגול מסבירה בדוחותיה כי הרווחיות הגבוהה "נבעה מעודפי ביקושים לבדים המשמשים לייצור מוצרי מדיקל והיגיינה, המשמשים להתמודדות עם משבר הקורונה". עם אלה נכללים בדים המשמשים לייצור מסכות, חלוקים ומוצרי מדיקל והיגיינה. לפי אבגול, "החברה זיהתה את הפוטנציאל והמחסור בייצור בדים לא-ארוגים המשמשים לייצור מוצרים אלה, ובהתאם ביצעה מהלכים להתאים את קווי הייצור לצורך מתן תמיכה ליצרני מוצרי המדיקל, ובהתאם לספק את צורכי השוק". אבגול מציינת כי נהנתה "מניצול הזדמנותי של עודפי ביקושים במחירים גבוהים לבדים לא-ארוגים", המשמשים לייצור מוצרים המיועדים להתמודד עם הקורונה ולמוצרי היגיינה, בעיקר באסיה.

במבט קדימה, אבגול מעריכה כי "תמשיך לייצר ולמכור בדים למוצרי מדיקל אלה לטווח ארוך בכל אתרי החברה בעולם". עם זאת, החברה סבורה גם כי "המחירים והרווחיות לא יישארו ברמתם הגבוהה, כפי שהיו בתקופת דוח זה".

כמעט כל המוצרים שאבגול מייצרת (כ-97% מהמכירות), הם בדים לא-ארוגים המשמשים חומר גלם לשוק ההיגיינה, "אשר כולל בעיקר חיתולים חד-פעמיים לתינוקות, חיתולי מבוגרים, תחבושות חד-פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים חד-פעמיים, מגבונים ועוד".

מתחילת השנה, הוסיפה מניית אבגול כ-50% למחירה, וכיום היא משקפת לחברה שווי שוק של כ-1.1 מיליארד שקל - השווי הגדול מבין המתחרות המקומיות, בפער משמעותי.

שלאג: גידול של כ-80% בהכנסות הרבעון

התמונה העולה מדוחותיה של חברת שלאג, אינה שונה במגמות מאלה של המתחרות המקומיות. נוסף על כך, החברה נהנית מאיחוד תוצאות פעילותה של חברת טקסוס (Texsus) האיטלקית, שאת רכישתה תמורת כ-43 מיליון אירו השלימה לפני שנה. רכישה זו סייעה לשלאג להציג את העלייה בשיעור החד מבין המתחרות בהכנסותיה הרבעונית - עלייה של קרוב ל-80%, לסכום של כ-175 מיליון שקל. מתחילת השנה העלייה במכירות מסתכמת בכ-60% ומגיעה ל-327 מיליון שקל.

לפי שלאג, הכנסותיה בניטרול פעילות חברת טקסוס, היו עולות מתחילת השנה ב-5%, וזאת כשהיא מדווחת על עלייה מהותית בפעילותה בארה"ב. בשורה התחתונה, רווחיה הרבעוניים של שלאג זינקו פי 6.5 והגיעו לכ-18 מיליון שקל, בעוד שבמחצית השנה הרווח הנקי של החברה, שנמצאת בשליטת קיבוץ שמיר, קפצו פי חמישה והגיעו לכ-30 מיליון שקל.

בסיכום הרבעון השני והמחצית הראשונה של השנה, מדווחת שלאג על עלייה בביקוש למוצרי מטליות, "המיוצרים בעיקר באתר החברה בישראל", וכן על עלייה בביקוש למוצרים לתעשייה הרפואית באיטליה מהחברה הבת שלה שם, "בעקבות מחסור ביבוא של מוצרים אלו". בנוגע לשיפור ברווחיות מסבירים בשלאג כי נרשמה עלייה משמעותית במכירותיה בארה"ב, שם התוספת במכירות "מוסיפה תרומה גבוהה יותר לרווחיות", בין השאר, בזכות העובדה שאתר החברה שם חדש ויעיל.

עוד נהנתה שלאג משינוי לטובה ביחס בין מחירי חומרי הגלם למחירי המכירה בפעילות שלה בישראל, וכן היא מציינת מגמה דומה בפעילותה של חברת נועם, הכוללים גם מוצרי היגיינה דוגמת מטליות סבון, וייצור מוצרי ניקיון, דוגמת מטליות רב-פעמיות וסחבות.

מניית שלאג טיפסה קרוב ל-60% מתחילת השנה, ורשמה קפיצה בשיעור כפול מזה, כ-120%, מנקודת השפל שאליה הגיעה במרץ. המניה משקפת לחברה שווי שוק נוכחי של כ-550 מיליון שקל. 

גם ספקיות מוצרי הניקוי חוגגות עם עלייה בביקושים

שתי חברות נוספות הנסחרות בבורסה, ואשר תוצאותיהן הכספיות מושפעת לחיוב מהדרישה למוצריהן בתקופת הקורונה, הן סנו ושניב, העוסקות בייצור שלל מוצרי צריכה ביתיים ובהם מוצרי ניקיון ונייר - שצריכתם עלתה בצורה ניכרת במהלך המשבר.

בסיכום רבעוני ושל מחצית השנה הראשונה, סנו מציגה שיפור ברווחיות התפעולית בכל מגזרי הפעילות המרכזיים שלה - מוצרי ניקוי ואחזקת בית, מוצרי נייר ומוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה, וזאת למרות שהכנסות מגזר הנייר הרבעוניות נשחקו, "כתוצאה מביקוש גבוה ברבעון הראשון של 2020 לאור התפשטות נגיף הקורונה".

סנו, שבשליטת סגן היו"ר אלכס לנדסברג, לא מפרטת יתר על המידה לגבי המגמות, אולם מציינת כי "התפשטות הנגיף הובילה לעלייה בביקוש למוצרי החברה, אשר הוביל לגידול בהיקף המכירות של הקבוצה", מה שתרם גם "לגידול ברווח הנקי בשיעור גדול יותר מהעלייה במחזור המכירות".

כך, בעוד בשורה העליונה הכנסות הרבעון השני של סנו צמחו ב-9% ל-406 מיליון שקל, ובמחצית השנה ע לו ב-12% ל-888 מיליון שקל, הרווח הנקי הרבעוני של החברה קפץ ב-50% והגיע ל-48 מיליון שקל, ומתחילת השנה טיפס כמעט ב-40% והצטבר ל-97 מיליון שקל.

המניות עלו ב-30% ויותר

בשניב, שבשליטת משפחת ברנט, מסבירים בדוחות שפרסמו כי "עם התפרצות הנגיף בישראל חלה עלייה משמעותית בביקוש למרבית מוצרי החברה ובמכירותיה בהתאם, בעיקר לשוק הקמעונאי בתחומי מוצרי נייר, מוצרי חיטוי וניקוי", מגמות אשר "המשיכו גם במהלך הרבעון השני השנה, אך בעוצמה פחותה".

עוד  נהנתה  שניב מירידה במחירי התשומות ומשינוי בתמהיל המוצרים, כך שהכנסותיה הרבעוניות עלו ב-7% ל-120 מיליון שקל ובמחצית השנה טיפסו ב-19% ל-266 מיליון שקל, אך הרווח הנקי ברבעון השני קפץ ב-140% ל-11 מיליון שקל, ובמחצית טיפס ב-110% ל-22 מיליון שקל.

לצד הביצועים הכספיים החיוביים, גם מניות שתי החברות מציגות עליות נאות מתחילת השנה, שבסנו עומדות על כ-30% ומשקפות לחברה שווי של כ-3.5 מיליארד שקל, בעוד שהעליות במניית שניב מגיעות לכ-36% ומשקפות לחברה שווי נוכחי של כ-370 מיליון שקל. 

צרו איתנו קשר *5988