פסק דין סודהסטרים: ההסתדרות למדה בדרך הקשה - הכוח משחית

מעשיה הקיצונים של ההסתדרות בפרשת סודהסטרים הביאו את בית הדין לשנות את יחסי הכוחות בין המעסיק לעובדים מאז פסק דין פלאפון • מעתה, תוטל אחריות גם על ההסתדרות למנוע הפרות משמעת מצד העובדים, שימוש באמצעי לחץ ואיומים על המעסיק בשלב ההתארגנות

מפעל של סודהסטרים./ צילום: רויטרס
מפעל של סודהסטרים./ צילום: רויטרס

בשנת 2013 ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה פסק דין פלאפון, ששינה את כללי המשחק ביחסי עבודה קיבוציים. נקבעו בו שורה של כללים, שיחולו על מקום העבודה בהתארגנות ראשונית של עובדים. הכלל הראשון היה, כי בעת ההתארגנות חייבים כל הצדדים - המעסיק, ארגון העובדים והעובדים - לנהוג בתום לב, ולהימנע מהוצאת לשון הרע. הכללים האחרים פירטו חובות שונות החלות אך ורק על מעסיק בעת התארגנות ראשונית: איסור להתבטא בנושאים הקשורים להתארגנות; איסור להפעיל אמצעי כפיה או לחץ על העובדים; איסור נקיטת פעולות שיש בהן עידוד ההתארגנות או סיכולה, ועוד.

הלכת פלאפון העניקה במודע כוח יתר לארגוני העובדים. נקודת המוצא שלה הייתה, כי האינטרסים של הארגון לעולם יהיו זהים לאלו של העובדים שהוא אמור לייצג. אלא שהמציאות מורכבת יותר: להתארגנות ראשונית במקום העבודה יש תומכים ומתנגדים. בפועל, הארגון נותן העדפה ברורה לתומכיו, ומגבה אותם גם כשהם מפרים את נהלי העבודה או מבצעים עבירות משמעת חמורות, שפוגעות בעמיתיהם לעבודה. לצד זאת, משתמש הארגון בבמה החופשית והבלעדית שניתנה לו להעביר מסרים לעובדים, כדי לעודד אותם להצטרף לשורותיו: הבטחות להישגים כלכליים דמיוניים; הצגה דמונית של המעסיק; איום בתחזיות קודרות לגבי עתיד מקום העבודה אם לא תהיה התארגנות ובפרט - תיוג המתנגדים להתארגנות כ"עושי דברו של המעסיק" או כמי ש"נקנו בטובות הנאה".

ההיסטוריה מלמדת שכוח יתר הוא גורם משחית, אשר מרחיק את בעליו ממטרותיו. בפסק הדין בעניין סודהסטרים , שניתן לפני ימים אחדים, מתחה ההסתדרות את גבולות הכוח מעבר לקצה. היא מינתה לתפקיד יו"ר ועד העובדים עובד חסר ותק, עבריין מורשע בפלילים, בניגוד לכללי המינוי בחוקתה; היא נמנעה מלקיים הליכים דמוקרטיים מתחייבים מהחוקה, כגון: קיום אסיפת עובדים והצבעה על שביתה; היא עודדה את פעיליה לא להישמע להוראות הממונים ולא לקיים את חובותיהם כעובדים; היא הגנה על הפעילים גם כשנעדרו מהעבודה והציגו אישורי מחלה כוזבים (ואף פנתה לבית הדין כשננקטו נגד העובדים הליכי משמעת בטענה להתנכלות - התביעות נדחו); היא יצרה פרובוקציות מכוונות כנגד המתנגדים (ערב השביתה פרסם יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב פוסט לפיו "הסודה לא תמשיך לזרום") ואפשרה לפעילים לאיים, לנהוג בבריונות ולקלל עובדים ומנהלים במקום העבודה.

שתי נקודות שיא שליליות רשמה לחובתה ההסתדרות במאבק בסודהסטרים: מרבית עובדי החברה לא לקחו חלק בשביתה שהוכרזה. המיעוט ששבת מנע כניסת משאית מזון למפעל בזמן השביתה. החברה נאלצה להרים מסוק לאוויר, שיעמיס את המזון מהמשאית בחוץ וינחת בתוך המפעל הנצור. בהמשך, נאם יו"ר ההסתדרות בכנס במרחב הנגב, ואמר לעובדים כי יש להם "חרא של הנהלה", כי להנהלה הזו "מגיע קצת אלימות" וכי הוא ידאג "להפיל למנכ"ל החברה את המניה". מאות טפסי ביטול נשלחו על ידי העובדים להסתדרות לאחר שני אירועים סמוכים אלו, ובית הדין פסק כי יש לתת להם תוקף מלא.

שכרון הכוח של ההסתדרות חייב את בית הדין להשלים את הלכת פלאפון, ולהוסיף לה מנגנון ש"ישמור על השומרים". בית הדין מבהיר בפסק דין סודהסטרים, כי כוח שניתן לקבוצה קטנה יש להפעיל בשכל וברוח טובה. ארגון עובדים מחויב להוכיח, כי הוא פועל לטובת כלל העובדים, לרבות אלו שאינם חפצים בייצוג. היעדרו של המעסיק מהשיח בנושאי ההתארגנות, אינו מהווה היתר לנציגי העובדים להיות משולחי כל רסן. להיפך - דווקא בשל כך מוטלת על הארגון אחריות מוגברת וכבדה יותר על תרבות השיח. עידוד לאלימות, ואיום בפגיעה בקניין המעסיק, הם חצית קו אדום. במצב זה - לא תחול הלכת פלאפון: כאשר העובדים מתכוונים " להבעיר את הבית ", המעסיק לא אמור לשתוק ולספוג את הפגיעה.

מעשיה הקיצונים של ההסתדרות בפרשת סודהסטרים הביאו את בית הדין להחזיר את המטוטלת לכיוון נקודת האיזון. סוף סוף, נוצק תוכן מעשי לחובת תום הלב שנזכרה בהלכת פלאפון : נאסר על ארגון עובדים למסור מידע מטעה; הארגון חויב לפעול בשקיפות כלפי כל ציבור העובדים ולמנות גורם מוסמך שישיב לשאלותיהם; הוטלה אחריות על הארגון למנוע הפרות משמעת על ידי פעיליו ונאסר עליו, בדיוק כמו על המעסיק, לעשות שימוש באמצעי לחץ או איומים על מי שאינו מעונין בו. לבסוף, חויב הארגון לייצג באופן הולם את כלל ציבור העובדים. בצד זאת נקבע כי הארגון חייב לפעול בשקיפות מול המעסיק, להימנע מפגיעה פיזית בנכסיו ולמסור נתונים לגבי טענת היציגות.

יש לזכור, כי חופש ההתארגנות אמור לממש את רצונו האמיתי של העובד. בצד הזכות להצטרף לארגון עובדים, קיימת הזכות שלא להצטרף לארגון. המשנה הזו עמדה מול עיני בית הדין בפרשת סודה. הטלת האחריות להתנהלות ראויה על ארגון העובדים, תביא בסופו של יום למשחק הוגן ולמיצוי אמיתי של רצון העובדים. 7 השנים שחלפו מאז הלכת פלאפון חייבו פסיקה אמיצה כזו. 

הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, שותפה במשרד רובין שמואלביץ

*** גילוי מלא: הכותבת ייצגה את סודהסטרים בהליך. כמו כן, היא מייצגת את "גלובס" בעניינים שונים

צרו איתנו קשר *5988