הזבוב השחור שיציל את תעשיית המזון לבעלי חיים

כאשר שואלים את ד"ר יובל גלעד (38), אחד משלושת יזמי פריזם שעיסוקה הוא גידול והקפאה של רימות זבוב החייל השחור, אם זה לא קצת מגעיל להתעסק ברימות, הוא מתפלא: "זה חרק שאולי במבט ראשון נראה מגעיל", הוא אומר, "אבל כשלומדים להכיר אותו, אין מי שלא אוהב אותו. אנשים שמגיעים, לפעמים בורחים, אבל אם הם נשארים, הם מתאהבים בייצור הזה, בגלל הפוטנציאל שלו".

פריזם שייכת לתחום האגרוטק של חרקים כתחליפי חלבון לחקלאות, ולפני שנבין במה בדיוק מדובר, נגלה איך זה התחיל: יובל גלעד ויואב פוליתי, גם הוא בן 38, הם חברים מגיל 3, מאז שגרו בילדותם בהרצליה, ובהמשך למדו יחד באוניברסיטה ובמכון ויצמן. את עידן, הצעיר מהם בשנתיים, פגשו במכון ויצמן. כל אחד מהשלושה עשה דוקטורט בתחום שונה במדעי החיים. כאשר סיימו את הדוקטורט, הצטרפו לאקסלרטור wise של מכון ויצמן, איחדו שם כוחות וחיפשו משהו שיוכלו לעשות ביחד, שיש בו צורך אמיתי ואימפקט של ממש - גם בשביל העולם וגם עבור עצמם.

התוצאה: עיסוק ברימות זבוב החייל השחור. "יש תעשייה הולכת וגדלה בעולם, של חקלאות חרקים לצורכי האכלת בעלי חיים", מסביר גלעד, "ולרימות של זבוב החייל השחור יש יכולת מופלאה לפרק כמעט כל סוג של חומר אורגני ולהמיר אותו לחלבון איכותי". הרימות הללו גדלות בקצב מטורף, ומאפשרות להפיק שמן ואבקת חלבון להאכלת בעלי חיים. רווח משמעותי הוא פירוק פסולת אורגנית - וישראל די משתרכת מאחור בתחום הפירוק הזה, בהשוואה לעולם - ובנוסף, תוצר הלוואי הוא דשן, שתמיד חיוני.
החלבון של הרימות מחליף מקורות חלבון אחרים, כמו קמח דגים שנוצר מאנשובים ומשמש להאכלת דגי מאכל ולתעשיית המזון לחיות מחמד. לייצר קמח דגים זה בעייתי, כי לשם כך צריך לגדל דגים, על כל המשאבים הנדרשים לשם כך, ולטחון אותם לקמח. הפעולה דורשת זמן רב, וגם מבזבזת מזון, כלומר דגים שיכלו לשמש למאכל. כיום, ברוב העולם מאשרים שימוש בחרקים כמקור מזון לדגים, ובשנה הבאה צפוי האיחוד האירופי לאשר זאת גם לחזירים ולעופות.

 רימות של זבוב החייל השחור / צילום: מיה רזניק

80% מהשדות בעולם היום משמשים לגידול המזון שלנו, כלומר לגידול חיות משק, ולכן האפשרות להחליף חלק ממזונן בחלבון מחרקים היא בעלת תרומה משמעותית לבעיית המזון העולמית.

כל זה כבר היה על השולחן, אבל לתעשיית קמח החרקים יש צוואר בקבוק שחוסם התפתחות משמעותית שלה - הרבייה של הזבובים, שמונעת תכנון כמויות ואספקה סדירה. היא מתרחשת במהירות, עונתית ודורשת הרבה ידע והתעסקות שמונעת הקמת מפעלים נוספים לייצור חלבון חליפי מהרימות. פריזם שואפת לפטור את התעשייה מלהתעסק בכל זה. הטכנולוגיה שפיתחו מאפשרת להקפיא ביצים ורימות של זבובים ולהשהות את גדילת הרימות הצעירות מיד לאחר הבקיעה למשך שבועיים. אז אפשר לשלוח אותן, קטנות וקפואות, לכל מפעל העוסק בתחום והוא יוכל להפשיר ולהשתמש בכמה שירצה.

חברת ידע של מכון ויצמן (החברה למסחור הידע) הייתה המשקיעה הראשונה. לאחר מכן הצטרף גם קיבוץ נחשונים שחיפש להשקיע באגרוטק ונחשף לפרויקט - בין השאר דרך פוליתי, שגר בקיבוץ. בנוסף להשקעה, הקיבוץ סיפק את הבית לחברה, וכך הפכה המכבסה הישנה למעבדת מו"פ ולמתקן חקלאי לגידול זבובים.

אומנם ישנם מגדלי רימות אחרים מלבדם, אבל אין לפריזם מתחרים בעניין ההקפאה וההסדרה של גידול הרימות - שייחודיות רק להם.

בקרוב, הם יתחילו פרויקט עם חברה למזון לבעלי חיים במקדוניה, לצורך האכלת תרנגולות, אבל החלום הוא, אומר גלעד, "שישראל תהפוך למדינה הראשונה שמחליפה כמחצית מקמח הדגים בחרקים, ושיקום פה מפעל חלבון גדול שאנחנו נהיה הספק שלו".

פריזם
יזמים: יובל גלעד, יואב פוליתי ועידן אליגור
מוצר: גידול והקפאת רימות של זבוב החייל השחור לצורך ייצור תחליף חלבון לחקלאות
שנת הקמה: 2018
גיוס עד היום: חצי מיליון דולר ועוד כ־250 אלף דולר במענקים מהאיחוד האירופי ורשות החדשנות. בימים אלה סוגרים סיבוב השקעה נוסף של 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים
עובדים: 8

למה בחרנו דווקא

בסטארט-אפ הזה?

בפרויקט זה שיבצנו את סיפוריהם של 11 סטארט-אפים בתחום האגרו-פודטק. מובן שקשה מאוד לבחור מתוך 800 החברות הפועלות בשדה הזה, ובאופן טבעי רשימה כה מצומצמת לא מתיימרת לייצג את כלל הפעילות של הענף.

בבחירה שלנו ביקשנו להתמקד בחברות מעניינות ומסקרנות מתחומים שונים, שנראה שהשנה הקרובה עשויה להיות משמעותית עבורן.

השתדלנו לבחור בין היתר גם סטארט-אפים פחות מוכרים שטרם נחשפו, ובעיקר כאלה שיש להם פוטנציאל ותועלת ממשיים לא רק למשקיעים אלא גם לבריאות, לסביבה ולשימור כדור הארץ. לצורך הבחירה נעזרנו במידע ממשרד החקלאות, מהרשות לחדשנות ומחממות מובילות בשני התחומים.

אז מיהן החברות שנבחרו? בתחום הפודטק בחרנו בשש חברות מסקרנות: פיוצ'ר מיט שרוצה לייצר בשר של ממש במעבדה; אימג'ינדיירי שרוצה לעשות את אותו הדבר רק עם חלב; פיתולון ששואפת לחולל מהפכה בעולם צבעי המאכל; אמאי ששוקדת על חלבון שיחליף את הסוכר; ונילה וידה שמחפשת דרך להקל על גידול הווניל הטבעי; ונוטריליס, שמייצרת מזון מהפסולת שמותיר תהליך ייצור היין.

בתחום האגרוטק, בחרנו חמש חברות מבטיחות נוספות: אגרוסקאוט שהרחפן שלה יודע לזהות מזיקים מלמעלה; סוס שהטכנולוגיה שלה נועדה להציל מיליוני אפרוחים ממוות; סאליקרופ שמפתחת זרעים שעמידים לקרקע מליחה; גראונדוורק ביואג שפיתחה פטרייה שמשביחה את התוצרת החקלאית; ופריזם שמייצרת חלבון מרימות של הזבוב השחור, כפתרון למזון עבור בעלי החיים.