היזמים שרוצים להפוך את צבעי המאכל למוצר בריא

הסיפור של פיטולון מתחיל במעבדה של פרופ' אסף אהרוני במכון ויצמן למדע, מומחה למדעי הצמח, אשר הצליח לגרום לשמרים לייצר צבעים שצמחים יודעים לייצר. מיד צלצל לו בראש "צבעי מאכל טבעיים", והוא פנה לחברת ידע, האחראית למסחור הידע הנוצר במכון.

כדי להבין מה ריגש את פרופ' אהרוני, נדבר קצת על צבעי מאכל. המגמה העולמית לעבור מאוכל סינתטי לאוכל טבעי ובריא ברורה ומוכרת. בהקשר של צבעי מאכל, הצורך מובהק ומובן: צבעי מאכל סינתטיים נגזרים מפטרוליום, כלומר מנפט. "לטווח הארוך הם עלולים לגרום לשלל בעיות, כגון היפראקטיביות בילדים, וסרטן", מסביר ד"ר חלים ג'ובראן (37), מנכ"ל פיטולון.

יש בנמצא צבעי מאכל טבעיים, אולם אלה נעשים מתמציות צמחים. כלומר לצורך הפקתם לוקחים צמח, וממצים אותו כדי להגיע לצבע. זה יקר, לא הדיר, כלומר - לא ניתן לחזור עליו במדויק, והמוצר - תמצית של פפריקה, גזר, סלק או כורכום - איננה רק צבע אלא מכילה חומרים שגורמים לטעמי לוואי וגם לדהיית הצבעים בתוך האוכל.

"הבעיה הזאת לא נפתרה", אומר ד"ר ג'ובראן, "התעשייה נמצאת בחיפוש אחר טכנולוגיות שייתנו מענה שהוא גם במחיר הולם, גם בריא וגם באיכות גבוהה".

הבעיה הנוספת היא הנזק שגורם ייצור הצבעים הטבעיים לסביבה. 8% מגידול הצמחים המשמשים גם לצבעים בארצות הברית, מוקדש אך ורק לצבעים (כלומר השאר נזרק). בזבוז גדול, ולא דבר של מה בכך בעולם שבו מדברים על נזקי החקלאות, כגון פליטת גזי חממה, בזבוז אדמות חקלאיות שעתידות על פי התחזית להיות במחסור בתוך 30 שנה, על צבעים, ולא על גידול מזון נוסף, בזבוז המים להשקייה חומרי הדשן וכו' וכו'.

 גורמים לשמרים לייצר צבע. לוקחים את הגן שגורם לצמח לייצר צבע ומחדירים אותו אל תוך השמרים / צילום: באדיבות טרנדליינס

אז איך גורמים לשמרים לעשות מה שהם בדרך כלל לא עושים, לייצר צבעים? לוקחים את הגן שגורם לצמח לייצר צבע, ומכניסים אותו לשמר, "וכך השמר משועבד לייצור הצבעים האלה", מסביר ד"ר ג'ובראן, ומוסיף שאף שבשיטה יש אלמנט של הנדסה גנטית - המוצר הסופי איננו מהונדס גנטית, רק ה"מפעל" שיוצר אותו.

בנוסף, סוג השמרים שבו משתמשים בפיטולון הוא כזה, שנוצרת תופעה ייחודית למוצרי שמרים: הפרדה ספונטנית בין תאי השמרים לבין הצבעים. כך שהתהליך הוא יעיל ופשוט, לא רק שלא מעורבת בו חקלאות, אפילו לא צריך למצות בסופו את הצבעים מהשמרים.

לאחר שפרופ' אהרוני פנה לחברת ידע של המכון, נוצר הקשר עם "טרנדליינס", שאיתה הם מקיימים קשרי שיתוף פעולה שוטפים. טרנדליינס התלהבו, וחיפשו מנכ"ל כדי שאפשר יהיה להעלות את כל זה על פסים של חברה.

ד"ר ג'ובראן, ביוטכנולוג שגם עשה את הפוסט-דוקטורט שלו במכון ויצמן (ושם גם הכיר את פרופ' אהרוני), עבד אז כמנהל פרויקטים בחברת סטראטאפ ישראלית-ברזילאית, "פורסט אינוביישנז", שפיתחה שיטה ביולוגית להילחם בווירוס הזיקה שהיכה אז בברזיל ובעולם. אבל כשטרנדליינס פנו אליו, קסם לו הרעיון של פיטולון, והוא הצטרף והפך לאחד המייסדים ולמנכ"ל. לאחר שמונה חודשים הגישו תוכנית לרשות החדשנות, קיבלו תקציב ובאוגוסט 2018 הקימו את החברה.

מה הספקתם לעשות מאז?
"הצלחנו להראות שהצבעים עובדים בהרבה קטגוריות של מזון. יש משפחות של צבעים שלא עובדים עם ממתקים או עם בשר צמחי, למשל. הצבעים שלנו כן, וזה עוזר לנו לבסס שיתופי פעולה עם לקוחות פוטנציאליים. אנחנו בפיילוטים עם כמה חברות מזון גדולות. יש לציין שהמוצר שלנו הוא לא רק צבען טוב באיכות גבוהה, אלא יש לו ערכים בריאים כי הוא גם סוג של נוגד חמצון אנטי דלקתי. אנחנו לא משווקים אותו כבעל ערך תזונתי, זה משהו על הדרך".

ואיך אתם עומדים באתגר התמחיר?
"כרגע אנחנו נמצאים ברמה של הצבעים הטבעיים האחרים שנמצאים בשוק. תוכנית הפעולה שלנו כוללת פעילויות שיגרמו למוצר שלנו להיות באותו מחיר ואולי אפילו יותר זול מהצבעים הסינטתיים".

ומתי יהיה מוצר?
"אנחנו צריכים לעבור תהליכי אישור רגולטיביים, זה ידרוש עבודה של עוד שנה, שנה וחצי, כך שאנחנו מתכוננים לשיווק ב-2022."

ומה בעתיד?
"יש לנו פוטנציאל לגדול ולהפוך לחברה גלובלית ואולי לצמוח לכיוונים של קוסמטיקה ולייצר עוד חומרים באמצעות השמרים שלנו".

 גורמים לשמרים לייצר צבע / צילום: באדיבות טרנדליינס

פיטולון
יזמים: ד"ר טל זלצר, ד"ר חלים ג'ובראן, ד"ר גיא פולטורק
מוצר: צבעי מאכל טבעיים, בלי חקלאות על בסיס שמרים
שנת הקמה: 2018
גיוס עד היום: 5.3 מיליון דולר, מקבוצת טרנדליינס, מילניום פודטק, אגריליין (בשליטת איל הנדל"ן וינסנט צ'נגוויז) EIT-Food (גוף של האיחוד האירופי המשקיע בפיתוח יוזמות חדשניות וריאליות); יוסי אקרמן (מנכ"ל אלביט מערכות לשעבר), רשות החדשנות, ומשקיעים פרטיים
עובדים: 9

למה בחרנו דווקא

בסטארט-אפ הזה?

בפרויקט זה שיבצנו את סיפוריהם של 11 סטארט-אפים בתחום האגרו-פודטק. מובן שקשה מאוד לבחור מתוך 800 החברות הפועלות בשדה הזה, ובאופן טבעי רשימה כה מצומצמת לא מתיימרת לייצג את כלל הפעילות של הענף.

בבחירה שלנו ביקשנו להתמקד בחברות מעניינות ומסקרנות מתחומים שונים, שנראה שהשנה הקרובה עשויה להיות משמעותית עבורן.

השתדלנו לבחור בין היתר גם סטארט-אפים פחות מוכרים שטרם נחשפו, ובעיקר כאלה שיש להם פוטנציאל ותועלת ממשיים לא רק למשקיעים אלא גם לבריאות, לסביבה ולשימור כדור הארץ. לצורך הבחירה נעזרנו במידע ממשרד החקלאות, מהרשות לחדשנות ומחממות מובילות בשני התחומים.

אז מיהן החברות שנבחרו? בתחום הפודטק בחרנו בשש חברות מסקרנות: פיוצ'ר מיט שרוצה לייצר בשר של ממש במעבדה; אימג'ינדיירי שרוצה לעשות את אותו הדבר רק עם חלב; פיתולון ששואפת לחולל מהפכה בעולם צבעי המאכל; אמאי ששוקדת על חלבון שיחליף את הסוכר; ונילה וידה שמחפשת דרך להקל על גידול הווניל הטבעי; ונוטריליס, שמייצרת מזון מהפסולת שמותיר תהליך ייצור היין.

בתחום האגרוטק, בחרנו חמש חברות מבטיחות נוספות: אגרוסקאוט שהרחפן שלה יודע לזהות מזיקים מלמעלה; סוס שהטכנולוגיה שלה נועדה להציל מיליוני אפרוחים ממוות; סאליקרופ שמפתחת זרעים שעמידים לקרקע מליחה; גראונדוורק ביואג שפיתחה פטרייה שמשביחה את התוצרת החקלאית; ופריזם שמייצרת חלבון מרימות של הזבוב השחור, כפתרון למזון עבור בעלי החיים.