הכירו את החברה שרוצה לייצר חלב ולוותר על הפרה

הסיפור של אימג'נדיירי (Imagindairy), חלב דמיוני בעברית, אכן מתחיל כמו בסיפורים דמיוניים - מפגישה מקרית. החברה שבה עבד עד אז ד"ר אייל אפרגן, יצרנית האצות אלגטק, נמכרה בשנה שעברה לסולאביה הצרפתית, והוא מצא את עצמו מחפש דרך חדשה. באחד מימי החיפוש הוא ישב בבית קפה וחלק את מחשבותיו עם ידידו נדב ברגר. ברגר מיד אמר לו: אתה חייב לפגוש את אחי יונתן.

יונתן ברגר הוא מנהל חממת "דה קיטצ'ן" (חממת הפוד טק של שטראוס). אפרגן נפגש איתו וסיפר לו, בין היתר, שהתעסק לא מעט עם חלבונים במהלך הקריירה שלו. "ואז יונתן אמר לי, יש לנו מיזם שיושב עליך בול", הוא נזכר. הרעיון היה למצוא מישהו שישתמש בדרך כלשהי בחלבונים כדי להחליף במדויק את חלב הפרה, וכך יוציא אותה מן המשוואה. "לא שמעתי קודם מעולם על חלב מתורבת. רק על בשר. ונדלקתי", משחזר אפרגן, שכיום משמש כמנכ"ל אימג'נדיירי.

בשלב הזה נכנס לתמונה ד"ר אריה אבו, מומחה לביוכימיה של חלבונים, שיושב בשנים האחרונות בסן פרנסיסקו ומשמש כיום כיועץ לחברה. בשיחות איתו עלה הרעיון לפתח את החלבון הזה, המחקה בצורה מושלמת חלבון חלב, בעזרת תסיסה. "אריה חשב שאפשר לעשות את זה אחרת מחברות אחרות שפועלות בתחום", מסביר איפרגן. הרעיון הוא "לאלף" שמרים, שבדרך הטבע אינם מייצרים חלב, להפיק אותו בדרך של תסיסה. הדבר נעשה בשיטות של הנדסה גנטית, שבהן מועתק הרצף הגנטי (ממאגרי מידע) ומוטמע בשמרים.

לפני שנמשיך ונתקדם עם המיזם, כדאי בכל זאת להזכיר למה כל כך חשוב להוציא את הפרות כמה שיותר מהר ממשוואות המזון שלנו. 14% מגזי החממה בעולם מיוצרים על ידי בקר - יותר מכל כלי הרכב הנעים בכבישי העולם.הפרות מזהמות את מי השתייה, דורשות הרבה מאוד קרקע לצורך גידולן, ומצריכות שימוש רב באנטיביוטיקה. כל זה כמובן בלי להזכיר את המישור המוסרי: כדי להפיק מהפרות חלב הן צריכות להיות כל הזמן בהריון, ללדת עגלים שנלקחים מהן בלי לינוק, וחוזר חלילה.

"הפרה הראשונה", אומר אפרגן, "בויתה לפני 10,000 שנה, ומאז כל הטכנולוגיה גויסה כדי להפיק ממנה יותר חלב. והנה, לנו יש טכנולוגיה שאומרת הפוך, לא צריך את הפרה. אם נצליח לייתר את הפרה כמפעל לייצור חלב, ניטיב עם העולם".

ומה לגבי כל תחליפי החלב המוכרים לנו כיום, כגון חלב סויה, חלב שקדים, חלב משיבולת שועל ועוד? "בחלב יש חלבונים מלאים, שהם הכי בריאים וזמינים לגוף", אומר אפרגן. "חלבונים מהצומח, אולי למעט סויה, הם לא מלאים, וחסרות להם חלק מחומצות האמינו. רוב מוצרי החלב הצמחי עניים מאוד בחלבון וטעמם שונה מגבינה או חלב. בגבינות קשה מאוד לחקות את הטקסטורה וההתנהגות של מוצרי החלב, למשל באופן שבו הגבינה מותכת".

ואכן, כרגע המטרה העיקרית של אימג'נדיירי היא גבינה. כזאת, שתתאפיין באותו טעם, אותו ריח ואותו ערך תזונתי. ומה לגבי המחיר? "זה אכן האתגר הגדול ביותר שלנו", מסכים אפרגן: "האם אפשר יהיה לייצר חלבוני חלב בשיטה של תסיסה ובמחיר שהצרכן יהיה מוכן לקנות? השאיפה שלנו והחזון שלנו הם שהמחיר יהיה אותו המחיר או אפילו נמוך יותר. בשלב הראשון אני מניח שזה יהיה מוצר פרימיום, אבל זו הכוונה בטווח הארוך".

 אימג'נדיירי. גבינה מחלב מתורבת / צילום: איל יצהר

כדי לעשות זאת "דה קיטצ'ן" תרמו הברקה משלהם: ידע שמאפשר להגביר את תפוקת החלבון מכל תא של שמר. זה הגיע תודות להסכם שנחתם עם אוניברסיטת תל אביב שאפשר להשתמש בהמצאתו ובשירותיו של פרופ' תמיר טולר, מומחה לביולוגיה חישובית, שפיתח אלגוריתם שמגביר את תפוקת החלבון בכל תא. הטכנולוגיה הזאת אמורה לשמש כעת להפקת חלבוני החלב, כך שתאי השמר ייצרו כמות גדולה בהרבה מהם. וכמובן, ככל שתגבר התפוקה, המחיר העתידי יירד.

החברה הוקמה רשמית באפריל השנה, והיא נמצאת כרגע בשלב בניית התשתיות והניסויים בהפקת החלבון. 

מי המתחרים שלכם?
"יש חברה באמריקה בשלב מתקדם יחסית שהציגה לאחרונה גלידה המבוססת על חלבון זהה לחלב הפרה, שהופק מפטריות. בגלידה שלהם יש 2%-3% חלבון נקי מחי, אבל אני לא חושב שהם פתרו את בעיית התמחור בצורה שתתאים למוצר כמו גבינה. כל שאר החברות בתעשייה הן צעירות יחסית, בנות לא יותר משנתיים".

ומי קהל היעד? טבעונים?
"קהל היעד העיקרי הוא ‘מפחיתנים', אנשים שרוצים לדאוג לעולם אבל אוהבים מוצרי גבינה ומוצרי בשר. אם אמא שרוצה להפחית בצריכת חלב מן החי תיתן לילדים גבינה צמחית הם יעקמו את האף. זה לא הטעם שהם מכירים ואוהבים. אבל אם אימגי'נדיירי תספק גבינה באותו מחיר, באותו טעם, ועוד בנוסף לכל בריאה יותר - בלי כולסטרול, שומן, סוכר או לקטוז - זו תהיה אופציה מפתה".

אימג'נדיירי
יזמים: אייל אפרגן, פרופ' תמיר טולר
מוצר: ייצור חלב מתורבת באמצעות תסיסת שמרים בשיטות של הנדסה גנטית
שנת הקמה: 2020
גיוס עד היום: כ־1.5 מיליון דולר, מחממת דה קיטצ'ן וגופים נוספים
עובדים: 6

למה בחרנו דווקא

בסטארט-אפ הזה?

בפרויקט זה שיבצנו את סיפוריהם של 11 סטארט-אפים בתחום האגרו-פודטק. מובן שקשה מאוד לבחור מתוך 800 החברות הפועלות בשדה הזה, ובאופן טבעי רשימה כה מצומצמת לא מתיימרת לייצג את כלל הפעילות של הענף.

בבחירה שלנו ביקשנו להתמקד בחברות מעניינות ומסקרנות מתחומים שונים, שנראה שהשנה הקרובה עשויה להיות משמעותית עבורן.

השתדלנו לבחור בין היתר גם סטארט-אפים פחות מוכרים שטרם נחשפו, ובעיקר כאלה שיש להם פוטנציאל ותועלת ממשיים לא רק למשקיעים אלא גם לבריאות, לסביבה ולשימור כדור הארץ. לצורך הבחירה נעזרנו במידע ממשרד החקלאות, מהרשות לחדשנות ומחממות מובילות בשני התחומים.

אז מיהן החברות שנבחרו? בתחום הפודטק בחרנו בשש חברות מסקרנות: פיוצ'ר מיט שרוצה לייצר בשר של ממש במעבדה; אימג'ינדיירי שרוצה לעשות את אותו הדבר רק עם חלב; פיתולון ששואפת לחולל מהפכה בעולם צבעי המאכל; אמאי ששוקדת על חלבון שיחליף את הסוכר; ונילה וידה שמחפשת דרך להקל על גידול הווניל הטבעי; ונוטריליס, שמייצרת מזון מהפסולת שמותיר תהליך ייצור היין.

בתחום האגרוטק, בחרנו חמש חברות מבטיחות נוספות: אגרוסקאוט שהרחפן שלה יודע לזהות מזיקים מלמעלה; סוס שהטכנולוגיה שלה נועדה להציל מיליוני אפרוחים ממוות; סאליקרופ שמפתחת זרעים שעמידים לקרקע מליחה; גראונדוורק ביואג שפיתחה פטרייה שמשביחה את התוצרת החקלאית; ופריזם שמייצרת חלבון מרימות של הזבוב השחור, כפתרון למזון עבור בעלי החיים.