צמח וניל משודרג: שני דורות במסע אחר הווניל המושלם

כדי להבין את הסיפור של ונילה וידה צריך קודם כל לדבר על וניל. וניל הוא הטעם המוכר ביותר בעולם, במזון, במשקאות בקוסמטיקה ואפילו בתרופות. אבל כמוצר טבעי הוא נמצא במחסור אדיר: מדובר בגידול טרופי שגדל רק בקו המשווה, בעיקר במדגסקר, והוא אחד הגידולים היקרים בעולם. מחירו, כ-400 דולר לקילו, שני במחירו רק לזעפרן. הפרי, פול הווניל, גדל כמעט עשרה חודשים, ולאחר הקטיף עובר תהליך ייבוש מסורתי ואיטי, שנמשך בין 4 ל-6 חודשים. רק אז יוצא מקל הווניל המוכר עם הריח הטוב והטעם. ואם זה לא מספיק, שינויי האקלים בעולם גורמים לחוסר יציבות בהספקה, ומחלות שונות פוגעות בצמח העדין ולא מאפשרות להגדיל את כושר הייצור.

לווניל יש תחליף סינתטי. מולקולת טעם שנקראת ונילין וכיום 96% מהשוק משתמש בתחליף הזה, שטעמו "שטוח" יותר. השימוש הזה גם מנוגד למגמה העולמית הגוברת של ביקוש למוצרים טבעיים. "חברה שמתחייבת לחומרים טבעיים בלבד עשויה למשל לוותר על טעם חדש של יוגורט וניל", אומר אורן זילברמן, אחד המייסדים ומנכ"ל ונילה וידה, "כי אין לה דרך להבטיח שיהיה מספיק וניל טבעי גם בשנה הבאה".

 צמח הווניל. כמוצר טבעי הוא נמצא במחסור אדיר / צילום: איל יצהר, צולם במשתלת הוניל של משק פוקס בכפר חגלה

הרעיון לנסות לפתור את מצוקת הווניל הטבעי הגיע משלומי קדוש, חקלאי בתחום ה"שתלנות". קדוש פנה לחתן שלו, אורי אשכנזי, שמנהל את קרן טייטן ונצ'רס המשקיעה בסייבר וגם קצת בחקלאות. אשכנזי פנה לזילברמן שעבד אצלו בקרן ואמר לו "אורן, קח את זה עליך, אתה מבין בדברים האלה". וכך יצאו קדוש בן ה-65 וזילברמן בן ה-32 - שהוא בן של חקלאים מהמושב ציפורי, ומתמחה בפיתוח עסקי וטכנולוגי - למסע משותף בעקבות הווניל. אחרי שצירפו את הביוטכנולוג החקלאי רז קריזבסקי כסגן נשיא למו"פ, הם הבינו "שיש לנו הזדמנות להיות ראשונים בתעשייה, להביא פתרון שלא קיים", כדברי זילברמן.

בשלב הזה הם הגיעו לשטראוס, כלומר לחממת "דה קיטצ'ן" של החברה, והתחילו להתארגן בעזרתם. ההתחלה הייתה באיתור זנים. "הבאנו שתילים של הזן המדגסקרי (שנחשב למוביל והטוב בעולם), דרך עבודה משותפת עם גופים ממשלתיים", מספר זילברמן. "משרד החקלאות תמך בתהליך, ואנחנו מוגדרים כיבואן היחיד של פולי וניל ירוקים לישראל. בתקופת הקורונה, נתקלנו באתגרים של טיסות ושילוח ומשרד החקלאות ומשרדים אחרים תמכו בנו מאוד".

הבאתם שתילים. ומה הלאה?
"ונילה וידה באה לעזור לעולם לעבור ממוצר סינתטי למוצר טבעי, ואת זה עושים בעיקר דרך הורדת המחיר ושיפור איכות חומר הגלם. בפול וניל טבעי ממדגסקר יש 2% ריכוז ונילין. אנחנו רוצים להגיע ל-6%, ולעשות זאת בשילוב שתי טכניקות. האחת חקלאית - באמצעות חממות טרופיות בתנאים מבוקרים. על ידי גידול בתנאים כאלה אפשר להגיע לפי 5 יותר חומר גלם למטר רבוע. הטכניקה השנייה היא שימוש בכלים ביוטכנולוגיים שיגרמו לכך שחומר הגלם יהיה בריכוז של פי 3 יותר בטעם ובריח. המשמעות היא שחברה גדולה שקונה בשנה מאה טונות חומר גלם, תוכל לקנות מחומר הגלם שלנו רק 40 טונות".

איזו כמות אתם מגדלים כרגע?
"לא גדולה, אנחנו בשלב הפיתוח. לשלב התעשייתי נגיע לקראת סוף 2021 או תחילת 2022. אבל כבר היום במעבדה הגענו ליכולת לייצר את חומר הגלם הטוב בעולם על פי גופים חיצוניים שבדקו אותנו. אנחנו בפיילוטים עם גופים גדולים בעולם, ויש כבר לקוחות פוטנציאליים כמו פרוטרום וג'יבודן השוויצרית".

אני מתארת לעצמי שאתם לא היחידים שחשבו לגדל וניל בחממות מבוקרות.
"נכון. יש לנו תחרות בקליפורניה ובצרפת, אבל אין היום מישהו שעושה שילוב של חקלאות ופיתוח ביוטכנולוגי".

ונילה וידה
מייסדים: שלומי קדוש, אורן זילברמן ורז קריזבסקי
מוצר: צמח וניל משודרג באמצעים חקלאיים וביוטכנולוגיים
שנת הקמה: 2020
גיוס עד היום: 1.2 מיליון דולר מחממת דה קיטצ'ן (של שטראוס) וממשקיע פרטי
עובדים: 5

למה בחרנו דווקא

בסטארט-אפ הזה?

בפרויקט זה שיבצנו את סיפוריהם של 11 סטארט-אפים בתחום האגרו-פודטק. מובן שקשה מאוד לבחור מתוך 800 החברות הפועלות בשדה הזה, ובאופן טבעי רשימה כה מצומצמת לא מתיימרת לייצג את כלל הפעילות של הענף.

בבחירה שלנו ביקשנו להתמקד בחברות מעניינות ומסקרנות מתחומים שונים, שנראה שהשנה הקרובה עשויה להיות משמעותית עבורן.

השתדלנו לבחור בין היתר גם סטארט-אפים פחות מוכרים שטרם נחשפו, ובעיקר כאלה שיש להם פוטנציאל ותועלת ממשיים לא רק למשקיעים אלא גם לבריאות, לסביבה ולשימור כדור הארץ. לצורך הבחירה נעזרנו במידע ממשרד החקלאות, מהרשות לחדשנות ומחממות מובילות בשני התחומים.

אז מיהן החברות שנבחרו? בתחום הפודטק בחרנו בשש חברות מסקרנות: פיוצ'ר מיט שרוצה לייצר בשר של ממש במעבדה; אימג'ינדיירי שרוצה לעשות את אותו הדבר רק עם חלב; פיתולון ששואפת לחולל מהפכה בעולם צבעי המאכל; אמאי ששוקדת על חלבון שיחליף את הסוכר; ונילה וידה שמחפשת דרך להקל על גידול הווניל הטבעי; ונוטריליס, שמייצרת מזון מהפסולת שמותיר תהליך ייצור היין.

בתחום האגרוטק, בחרנו חמש חברות מבטיחות נוספות: אגרוסקאוט שהרחפן שלה יודע לזהות מזיקים מלמעלה; סוס שהטכנולוגיה שלה נועדה להציל מיליוני אפרוחים ממוות; סאליקרופ שמפתחת זרעים שעמידים לקרקע מליחה; גראונדוורק ביואג שפיתחה פטרייה שמשביחה את התוצרת החקלאית; ופריזם שמייצרת חלבון מרימות של הזבוב השחור, כפתרון למזון עבור בעלי החיים.