הקורונה הנפשית: הדיכאון מתחיל להתפרץ - מה ניתן לעשות עם זה

מחקר חדש מארה"ב מראה כי 22%-35% מהעובדים חווים בימים אלו דיכאון בעקבות משבר הקורונה • גם החברות וגם העובדים יכולים להקל על המצב אם יכירו בו ויאמצו מספר פעולות

דיכאון/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
דיכאון/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

קשיי ריכוז, תחושת כישלון וחוסר תקווה, מעט עניין או הנאה להתמיד בפעילות, תשישות, דאגנות רבה, ובמילים אחרות: דיכאון. מחקר חדש מראה כי בימים אלה חווים 22%-35% מהעובדים בארה"ב תסמיני דיכאון לעיתים קרובות.

הדיכאון יוצא מהארון

אפשר להבין את העובדים. אלה שעובדים עדיין במקום העבודה שלהם חוששים להיחשף לנגיף, אחרים צריכים לעשות זאת במקביל להכרח לטפל בצרכים האישיים והמשפחתיים תוך כדי עבודה, וחשים קושי לנהל את העומס.

לעובדים רבים מרחוק קשה להסתדר בהיעדר הציוד והכלים הנדרשים לביצוע עבודתם, חלקם מצופים ללמוד לשלוט בכלי תקשורת חדשים ונאלצים להתמודד עם קשיים טכניים. העובדים מרחוק חשים גם שהם מחוץ לטווח הראייה, ובהתאם לכך מחוץ לתודעת מנהליהם והקולגות שלהם. חסר להם הפידבק שהם זקוקים לו, ובמקביל לכך רבים מהם מרגישים שמסירותם לארגון נחקרת, ושעוקבים אחריהם מרחוק.

עובדים כאלה עשויים להרגיש הכרח לעבוד קשה פי שניים כדי להוכיח את עצמם וכדי שיכירו בתוצריהם ובמאמציהם, ואז הם חווים פי כמה מצבים של טשטוש הגבולות בין העבודה לבית, וכמובן, מתח רב ותשישות כרונית.

וכמובן, לכולם כאחד יש תחושה קשה מנשוא של אי-וודאות לגבי עתיד מקום עבודתם בפרט או התעסוקה שלהם בכלל.

האם אתם בדיכאון?

עובד שחש דיכאון חווה קשת של תסמינים, ביניהם תחושה של דכדוך, פסימיות, חוסר תקווה, חוסר מוטיבציה ללכת לעבודה או לבצעה, וחוסר עניין בפעילויות שבדרך כלל מסבות לו הנאה או מעניקות לו תחושת הישג וסיפוק.

תסמינים נוספים הם רמות גבוהות של כעס ועצבנות, שגורמות בתורן לעימותים תכופים עם בני המשפחה, החברים או העמיתים; תחושת בדידות; צורך להתרחק מאחרים; שינוי ניכר באיכות השינה; ריבוי מחשבות שליליות וביקורתיות; כאבי ראש ובעיות עיכול ועוד.

חוקרים מצביעים גם על שימוש לרעה באלכוהול ובחומרים אחרים, ותחושה מוגברת של חרדה, וכל אלה יחד משפיעים לרעה על השורה התחתונה של העסק, שהרי עובדים חולים משמע ירידה בתפוקה.

אחריות המעסיקים

את הירידה בתפוקה יכולים מעסיקים למנוע, או לפחות לצמצם. זוהי אחריותם בתקופה זו לכלול בתוכנית ההטבות שלהם משאבי בריאות הנפש כאימון אישי, מתן טיפים לבריאות פיזית ונפשית, קורסים מקוונים בנושאי האתגרים הבריאותיים, ושאר שירותים שיכולים לסייע לעובדים שחשים בדידות, חרדה או דיכאון. סטארבאקס, למשל, הציעה לעובדיה ולבני משפחותיהם 20 מפגשים עם מטפל או יועץ בחינם.

מעסיקים צריכים גם להתאמץ יותר מתמיד בשמירה על קשר עם עובדיהם, במיוחד כשאלה עובדים במרוחק. עובדיהם צריכים לשמוע מהם לעתים קרובות, ולהרגיש מטופלים ונתמכים באופן שוטף ותדיר. למשל, על ידי סקרים קצרים שבהם הם מתבקשים לתאר את מצבם הרגשי יכול מעסיק לאמוד את תחושות עובדיו, ולהתאים את תוכניות הטיפול לתמונת המצב.

יתרה מזו, שמירה על קשר עם העובדים תקנה להם תחושת ביטחון רבה יותר במשרתם ובתפקידם, ובכך מפחיתה את אי הוודאות ואת החרדה סביב ההיבט התעסוקתי.

חשים או חוששים שהעבודה נפגעת? טפלו בעצמכם

הכירו בכך שתחושת דיכאון אינה חולשה או כישלון אלא תגובה נפוצה לקשיים נסיבתיים ואובייקטיביים כשם שאתם חווים כעת. כך גם דיכאון שמערב שיבוש ביוכימי בהולכת סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין במוח.

לכו לייעוץ. נסו ייעוץ רגשי (כיום פסיכולוגיים מציעים את שירותיהם גם מרחוק), או פגשו את רופא המשפחה או רופא אחר שנוח לכם לדבר איתו, ונסו לתכנן עמו תוכנית פעולה שתסייע לכם. אפשר, כמובן, להיעזר בתמיכה גם בקבוצות ברשת.

כדאי גם לנסות ליצור שינוי רלוונטי באורח החיים שלכם, ככל שההגבלות הנוכחיות מאפשרות. למשל, נסו לפנות זמן לפעילות גופנית ולעיסוק בתחביבים שלכם, שלבו עיסוק בפעילויות מרגיעות (יוגה, מדיטציה, קריאה), אכלו היטב, התאמצו להשיג מספיק שעות שינה טובה ואיכותית, ועוד.

דבר נוסף שיכול לעזור הוא להתחבר לעמיתים שאתם סומכים עליהם, שתפו אותם בתחושות שלכם, ואולי תגלו שאינכם לבד, ושגם הם חווים זאת. אולי תוכלו אתם בעצמכם לסייע להם, ובכך תשפרו את תחושת השליטה שלכם, ואת ההערכה העצמית שלכם. אפשר גם לבקש סיוע מקולגה תומך או בכיר שאתם חשים נוח בקרבתם וסומכים על כך שישמרו על הפרטיות שלכם.

נסו לזהות מה הדברים הספציפיים שמעוררים בכם תחושת לחץ, חרדה ודכדוך. ביניהם, סמנו את אלה שיש לכם שליטה עליהם, או שאתם יכולים להשיג שליטה עליהם. למשל, תוכלו להגדיל את תחושת השליטה שלכם על ידי פיתוח שגרת יום שדומה, במידת האפשר, לשגרה שקדמה לתקופת המשבר. תוכלו לעשות זאת על ידי שמירה על לוח זמנים קבוע לעבודה (דוגמת עבודה בשעות היום, שעת סיום קבועה לביצוע משימות העבודה, שינה בשעות הלילה).

התוודעו לעובדות ולנתונים על אודות הנגיף, ודעו בדיוק כיצד תוכלו להגן על עצמכם ועל אחרים. הבנת הסיכון ושיתוף מידע מדויק עם אנשים שאכפת לכם מהם יכולה להפחית את הלחץ, ולעזור לכם ביצירת קשר עם אחרים. במקביל לכך, הזכירו לעצמכם שרבים מצויים במצב דומה.

אם אתם מרגישים שאתם עשויים להשתמש לרעה באלכוהול או בסמים אחרים (כולל תרופות מרשם) כאמצעי להתמודדות, פנו לעזרה, ואם אתם מטופלים של בריאות הנפש, המשיכו בטיפול השגרתי שלכם, והיו מודעים לסימפטומים חדשים או לסימפטומים קיימים שמחריפים.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה , וכותבת הספר "המועמד הנבחר" והספר בערבית "העתיד הנבחר"