מנסים להפוך את הלימון ללימונדה: כך נערכים בישראל לחגי הקניות בצל הקורונה

רגע לפני פתיחת עונת החגים בארה"ב, גם בישראל מצפים לגידול במכירות, לא בלי חששות מוקדמים • סקר שערכה Google מעלה כי בזמן הקורונה זירת המסחר המקוון שינתה סדרי עולם, אולם גם בה היו מי שהרוויחו יותר - ומי שפחות

קניות מקוונות / צילום: SHUTTERSTOCK
קניות מקוונות / צילום: SHUTTERSTOCK

יריית הפתיחה להנחות המסורתיות של נובמבר-דצמבר כבר בפתח. לעסקים נפתחת הזמנות לפצות על השנה העגומה וכעת הם מחכים לראות האם הקונה הישראלי ישנה את הרגלי הצריכה שלו וייתן השנה גרייס לסוחרים המקומיים. הדבר לא תלוי רק בצרכן - עד כמה מוכנים הסוחרים הישראלים בפלטפורמה הדיגיטלית ועד כמה הקורונה תשפיע על הרגלי הצריכה.

עוד לפני הבלאק פרידיי (27.11) וסייבר מאנדי (30.11) יקוו הסוחרים הישראלים לקבל תשומת לב מהקונים במסגרת ימי השופינג IL של גוגל (10-11.11) שמרכזים מבצעים מקרב סוחרים מקומיים בתזמון שנקבע ביחד עם יום הרווקים הסיני (11.11) שבו מככבים האתרים הסינים בראשם עלי אקספרס. בשנה שעברה בדיוק ביום הזה יצאה אמזון במבצע שילוח חינם בניסיון (שהצליח) להסיט את הצרכנים לכיוונה. הגל הבא יימשך בהנחות חג המולד וסוף השנה.

בדואר ישראל מצפים לגידול של כ-3.5% בהיקף החבילות של קניות נובמבר-דצמבר לכ-15 מיליון חבילות שיגיעו מחו"ל במשקל כולל של כ-4,000 טון המשקף עלייה של 11% לעומת אשתקד. הדואר אמון על החלוקה של הרוב הגדול של הקניות שמשוגרות בשילוח רגיל, כולל אלה של אמזון. עיקר הקניות של הקונים הישראלים עדיין מבוצעת באתרים הבינלאומיים אם כי בדואר גם מזהים גידול של 30% בהזמנות של דואר שליחים עבור מוצרים שנרכשים בארץ.

תמונת המצב בקרב העסקים הקטנים והבינוניים
 תמונת המצב בקרב העסקים הקטנים והבינוניים

ב-2019 חולקו בדואר 68 מיליון חבילות שהוזמנו מחו"ל. השנה הצפי הוא לירידה בעקבות האטת הקניות שהושפעה גם ממדיניות הפסקת השילוח הבינלאומי בקרב אתרים רבים בתחילת המשבר. בחודש יוני חודשה רוב הפעילות אולם עדיין קצב הקניות השנתי ישקף ירידה אחרי שנים של עלייה עקבית.

האתרים הפופולאריים מהם קונה הציבור הישראלי לפי הדואר הם עלי אקספרס, איביי, אמזון, נקסט ואסוס. הסגר בימי קורונה הביא לעדנה לעסקים המקוונים כשהקונים העתיקו את הרגלי הקנייה שלהם לדיגיטל - כעת מעריכים שאותו גל יימשך ואף יגדל במסגרת מבצעי נובמבר.

"העונה למעשה כבר התחילה"

איליה קרטוב, מנכ"ל eBay לשווקים המתפתחים סבור ש"בהתחשב בגידול הדו-ספרתי במסחר המקוון העולמי (26% ברבעון השני באיביי למשל), ווליום הקניות החיובי יימשך בחגי הקניות הקרובים". גם המוכרים מבינים את זה, מאז חודש מרץ ועד אוגוסט הצטרפו 15 אלף מוכרים ישראלים לפלטפורמת המכירות העולמית.

חמי כץ מנכ"ל נמוגו, סטארט אפ בתחום האי-קומרס מעריך שלא רק שהיקף הקניות אלא שתחרות המחירים תחריף. לדבריו, ב-2019 היקף המכירות המקוונות הגיע ל-40% מסך המכירות בבלאק פרידיי, השנה המציאות בצל הקורונה תדחוף לצמיחה בקנייה המקוונת על פני החנויות הפיזיות כשהיא תכניס לעולמות המקוונים גם צרכנים דיגיטליים פחות כמו בני 65 ויותר. "בסקר שערכנו לאחרונה עלה כי בצל המצב הכלכלי ואי הוודאות במשק, עבור 51% מהקונים המחיר הוא השיקול החשוב ביותר בקנייה, יותר מאיכות ומוניטין המותג (14%) או מזמן ונוחות האספקה (21%)". כץ מזכיר כי את יריית הפתיחה למבצעי התקופה התחילה אמזון עם הפריים דיי שהתקיים ב-13-14 באוקטובר, חמישה שבועות לפני בלאק פרידיי "הרשתות הגיבו במבצעים וגם הם הציגו זינוק במכירות. עונת מכירות סוף השנה מתארכת והיא צפויה השנה להיות 'שטוחה' בנוגע לימי השיא ולשיעור ההנחות. העונה למעשה כבר התחילה".

חגיגת הקניות של נובמבר חולשת על מוצרים בקטגוריות שונות אם כי מסורתית מוצרי החשמל והאלקטרוניקה מככבים בעונה זו לצד פריטי אופנה, צעצועים, פריטים לבית ומה לא. למעשה בשנים האחרונות כפי שמדווחת הרשת מחסני חשמל קניות נובמבר הפכו מבחינת העסקים בענף לימי השיא, יותר ממכירות חגי תשרי ופסח. גם היצרניות מחכות לגזור את הקופון: כדי לעודד את הקונים הן מתזמנות השקות של מוצרים לתקופה זו - אפל שכבר יצאה עם דגמי אייפון 12 שינחתו בארץ באמצע נובמבר, גלקסי עם דגמי ה- S20E, קונסולות המשחקים של פלייסטיישן 5 ומיקרוסופט ועוד.

הנתון המעניין שרוב החברות עדיין לא הפנימו

האם העסקים בישראל נערכו לקראת חגי הקניות או שהם עלולים להישאר מאחור? מסקר שערכה Google עולה גידול ביכולות המסחר האלקטרוני לצד חוסר וודאות ואילוץ לסגור עסקים. לארבעה מכל עשרה עסקים בישראל יש יכולות מכירה אונליין אלא שנתון עגום קובע שאחד מכל שישה עסקים שוקל לסגור פעילותו באופן מידי. הסקר נערך בקרב 330 עסקים קטנים ובינוניים בישראל, שליש מהם פעילים במכירות מקוונות.

מממצאי הסקר עולה כי אחד מכל ארבעה עסקים דיווח על השפעות חמורות של הקורונה על פעילותו; 69% מהנשאלים בסקר העידו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה, לעומת 11% בלבד שחוו השפעה חיובית כתוצאה מהקורונה ו-20% שהעידו כי לא חשו כל השפעה.

האינטרנט שהפך להיות זירת המסחר העיקרית בעקבות ההגבלות וסגירת העסקים, שינה סדרי עולם אלא שהיא לא תקפה לכל העסקים: עבור 62% מהעסקים המכירה המקוונת רלוונטית ועבור 38% היא אינה רלוונטית. ל-30% מהעסקים הייתה מכירה מקוונת לפני הקורונה, 12% פיתחו לאחרונה את הפעילות המקוונת ול-20% אין מכירה מקוונת אך הם היו מעוניינים לפתח.

לא כל מי שנמצא בזירה המקוונת הצליח לכסות על נזקי הקורונה: 36% מהעסקים שמוכרים אונליין דיווחו על ירידה במכירות, 21% מתוכם דיווחו על ירידה של 40% לפחות.

21% מהעסקים שמוכרים באונליין דיווחו כי היקף המכירות שלהם לא השתנה ו-26% מהעסקים דיווחו על עלייה במכירות - כאן בולטת נוכחות של עסקים שהיו במסחר האלקטרוני עוד לפני הקורונה. בקרב עסקים שלא היו בזירה המקוונת צוינו האמצעים הכלכליים כחסם העיקרי להיכנס לאונליין יחד עם זמן למידה ממושך.

הקורונה האיצה תהליכים בעולמות המסחר ובהרגלי הצריכה. עסקים שהשכילו להבין את חשיבות השירות על אחת כמה וכמה בתקופה הזו ידעו לשלב כלים שיאפשרו לתת שירות תחרותי גם מרחוק. הצרכנים יוכלו להעיד שרוב החברות עדיין לא הפנימו את הנושא וגם חווית הקניות מרחוק נפגמה, בחסות קורונה ובכלל (המתנה ממושכת לחבילות, חבילות שלא הגיעו ליעדן וכד'). בסקר של גוגל העידו 90% מהעסקים ששירות ותקשורת דיגיטלית עם לקוחות הוא הכלי החשוב ביותר שעליהם לפתח, כלים נוספים הם השקעה במיתוג דיגיטלי כמו צילום, לוגו ועיצוב (74%) ודף או פרופיל עסקי ברשת חברתית (73%). אלא שחשיבות לחוד ויישום לחוד: מסקנת המחקר של גוגל היא שרק חלק קטן מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל מפתחים כלים ויכולות דיגיטליות בזמן של חוסר וודאות ומשבר פיננסי.

ומה קורה בעולם? ממחקר שערכה חברת מקינזי עולה כי הצרכנים והעסקים לא רק שמתרגלים למציאות החדשה אלא שגם מצליחים להפיק את יתרונותיה: לפי המחקר העולמי של מקינזי שני שליש מהעסקים ומהצרכנים מרוצים מהאינטראקציה הדיגיטלית עם עסקים על פני אינטראקציה אנושית. הסיבה העיקרית היא שמירה על מרחק ומינימום מגע אנושי אבל כשהשירות המרוחק יעיל הלקוחות נהנים מיתרונות (זמינות, מידע נגיש וכד). המחקר גם מצביע על האמון שהצרכנים רוכשים לזירה המקוונת - 32% מהנשאלים במחקר העולמי אמרו שאין להם בעיה לקנות באונליין מוצרים בסכומים שנעים בין 50 אלף ל-500 אלף דולר באונליין.