טור זה נכתב כשהעולם כולו מחכה לתוצאות הבחירות בארה"ב, ומסתמן יתרון בולט לדמוקרטים. אבל עד שתתקבל הכרעה סופית באשר לזהותו של הנשיא האמריקאי הבא, נציג בפניכם כמה תרחישים אפשריים הנוגעים להתפתחות כלכליות וגיאו-פוליטיות שאנו צופים, בהתאם למועמד שייבחר.
מה יקרה אם ג'ו ביידן מנצח?
ג'ו ביידן רץ תחת הקריאה שארה"ב חייבת להנהיג שוב את העולם, והוא רואה בה את המעצמה היחידה שיכולה להוביל את הדמוקרטיות בעולם במגננה מפני האיומים של דיסאינפורמציה ואוטוקרטיות, איומים שבאים בעיקר מרוסיה וסין.
ביידן רוצה לתקף מחדש את מעמדה העולמי של ארה"ב כמגינת הדמוקרטיה. לנרטיב הזה יש לפחות שתי בעיות בסיסיות: העולם כבר לא ממתין למנהיגות האמריקאית, והגנת הדמוקרטיה היא מושג אמורפי מדי בשביל לתכנן על בסיסו אסטרטגיה לאומית. כיום ישנם מספר מוקדי כוח המתהווים בעולם, מספר מוקדי כוח שארה"ב צריכה לעבוד איתם - לא להנהיג אותם.
סין, שנהפכה למפלט של כל משטר אנטי-דמוקרטי שמצא עצמו תחת סנקציות אמריקאיות, תאלץ את ביידן להביא בחשבון שאם הוא ילחץ יותר מדי על מדינות כמו פולין, הונגריה או מצרים לשפר את הרקורד של זכויות אדם בשטחן, הן עלולות בתגובה להתרחק מוושינגטון ולהתקרב לבייג'ין. לפני 30 שנה, הבית הלבן היה יכול להכתיב לכל מדינה כיצד עליה להתנהג. כיום, אם האמריקאים לא ילוו כסף למדינה מסוימת, היא יכולה לפנות לסינים.
רוסיה עדיין מחזיקה בהשפעה רבה בחצר האחורית של העולם, גם אחרי הסנקציות של אובמה והנפילה במחיר הנפט. כולם זוכרים לאובמה שב-2014 רוסיה השתלטה על חצי האי קרים, אך אף אחד לא זוכר לבוש הבן שב-2008 רוסיה יצאה למלחמה נגד גיאורגיה, בין השאר כדי לבלום את ההצטרפות של האחרונה לנאט"ו. הסכסוכים האחרונים בבלרוס ובקווקז מוכיחים שמי שקובעת את מהלך העניינים באזורים האלה היא עדיין מוסקבה.
האיחוד האירופי כבר לא מחשיב עצמו ככפוף לאמריקאים, אלא כשווה ערך להם. בין שזה נכון ובין שלאו, אם ביידן חושב שהוא יכתיב לבריסל או לפריז כיצד עליהן להתנהג, הן יתנערו ממנו, ויפן, תהנהן לכל מה שממשל אמריקאי כלשהו יאמר, בעודה בונה מחדש את הסדר האזורי של מזרח אסיה עם אוסטרליה והודו.
ביידן נכנס לתוך עולם שכבר השלים עם סוף המנהיגות האמריקאית, והוא יצטרך ללמוד לפעול בו כעוד מנהיג עם אג'נדה - אולי המנהיג של המדינה החזקה בעולם, אך בסופו של יום עוד מדינה במערכת הבינלאומית. ממשלו יהיה מוגבל על-ידי בעלות הברית של וושינגטון מלבצע "אתחול" ביחסים עם סין.
אנחנו צפויים לראות את המשך המתיחות בין ארה"ב וסין, עם עידוד יציאה של עסקים אמריקאים מסין וחזרתם של קווי אספקה קריטיים לארה"ב עצמה. ביידן הבטיח "מדיניות חוץ למעמד הביניים", מדיניות חוץ שמשמעותה דאגה ליצרן האמריקאי ולעובד האמריקאי. סין תהיה המטרה הראשונה, אך לא רק היא.
סביר שנראה מתיחות בין האיחוד האירופי וממשל ביידן בנוגע להסכם סחר חדש, כנראה החל מסוף 2021 ותחילת 2022. חקלאים אמריקאים סובלים כיום מנחיתות לעומת המתחרים שלהם בקנדה, משום שהאחרונים זוכים לגישה נוחה יותר לאיחוד האירופי. אם המפלגה הדמוקרטית רוצה לחזק את היתרון האלקטורלי שלה ולסחוף גם את הקונגרס, היא תצטרך לטפל בסוגיות הסחר שמעסיקות את היצרנים ואת החקלאים האמריקאים - בעיקר ההגבלות הרגולטוריות שהאיחוד האירופי מציב על יבוא תוצרת מארה"ב.
ממשל ביידן צפוי להעביר תוכנית השקעה מסיבית בכלכלה האמריקאית, בהיקף של כ-2 טריליון דולר, השקעה שתופנה לתשתיות חדשות וירוקות, למחקר ופיתוח ולשיקום תשתיות קיימות. ההשקעה הזו תחזק חברות אנרגיה ירוקות, וסביר שתשמור על דולר חלש, עם הדפסה מסיבית נוספת שלו לגיוס ההון הדרוש.
ונגיד שדונלד טראמפ בכל זאת יפתיע
במקרה שהנשיא דונלד טראמפ מנצח בבחירות ויזכה בקדנציה שנייה, בזירה הכלכלית נראה מהר מאוד את חזרתה של מלחמת הסחר על כל גווניה ומשמעויותיה. מכסים חדשים על תוצרת סינית ואירופית יתרמו לאינפלציה בארה"ב, ולכן יידחו כרגע, אבל חיסון נגד קורונה במהלך החודשים הקרובים צפוי להחזיר את הפעילות העסקית לרמה נורמלית - ואז תואץ מלחמת הסחר.
במקביל, טראמפ ישאף להמשיך לעדכן את הסכמי הסחר של ארה"ב, ולפתוח מחדש את הסכם הסחר עם קוריאה הדרומית, תוך הטבת מצבם של יצרנים אמריקאים (ולכך משמעות מיוחדת עבור חברות המוליכים למחצה); ליישם הסכם שלב 1 עם יפן כהכנה להסכם רחב יותר על גישה לשוק היפני; ולהגיע למיצוי הסכם שלב 1 עם סין, שבו סין מתחייבת לקנות עוד תוצרת אמריקאית, ובתוך כך, לשמור על קניין רוחני ולאפשר לארה"ב לבחון עד כמה בייג'ין עומדת בהתחייבויות שלה.
אחרי הטיפול בסחר מול מקסיקו וקנדה, סביר להניח שהממשל האמריקאי יעביר את הדגש לשלוש חזיתות: בריטניה, האיחוד האירופי וסין. בריטניה נמצאת כרגע בשיחות, שנראה שאינן מתקדמות, עם האיחוד האירופי להסכם סחר חדש. ללא הסכם, ב-1 בינואר 2021 תצא בריטניה מהשוק המשותף ותספוג את אותם מכסים שמהם סובלת כל מדינה אחרת שאין לה הסכם עם האיחוד. במצב כזה, בריטניה תהיה נואשת להסכמי סחר חופשי, וארה"ב תנסה לנצל זאת, ותיתן לבריטים גישה לשוק הצרכני האמריקאי, בעוד שחקלאים אמריקאים יקבלו גישה לשוק הבריטי.
הסיפור עם האיחוד האירופי שונה. האיחוד, כאוסף מדינות בעלות אינטרסים שונים, יהיה תחת בליץ אמריקאי. גרמניה תרצה לשפר את יחסי המסחר שלה עם ארה"ב ותחוש את הכאב של מכסים על רכבים אירופיים. גרמניה נמצאת במצב בעייתי: הכלכלה שלה מבוססת על יצוא, המהווה כמחצית מהתמ"ג שלה. המודל הכלכלי הזה חווה כעת קשיים מבניים, משום שהעולם זז מדגש על צריכה לדגש על ייצור.
מלקוחה של הגרמנים למתחרה שלהם. הביקוש לתוצרת גרמנית עתיד להצטמצם, וגרמניה לכל הפחות צריכה לדאוג שהביקוש הזה לא יקטן עוד יותר עם מלחמת מכסים. ברלין תרצה הסכם סחר עם האמריקאים גם במחיר של הורדת מכסים ופתיחת השוק החקלאי והתעשייתי של האיחוד לארה"ב. צרפת, לעומתה, תלויה במכסים האירופיים כדי להגן על השוק החקלאי שלה, והחברות שלה כיום לא מספיק תחרותיות מול עסקים גרמניים - משמע כניסת חברות אמריקאיות רק תפגע עוד יותר בכלכלה הצרפתית.
חזית הסחר עם האיחוד האירופי תהיה אחת משתי החזיתות המשמעותיות של הבית הלבן. מכסים אמריקאיים על כלי רכב ועל אלכוהול אירופיים צפויים להימשך ואף לגדול, בעוד שוושינגטון דורשת מהאירופים הורדת מכסים ושינוי הרגולציה שלהם, כך שתתאים ליצרנים אמריקאים.
האיחוד יתנגד בהתחלה, אבל עם תחרות מצד סין, עם ההצטרפות של בריטניה לשוק של צפון אמריקה ועם המשך מיתון עמוק עקב הקורונה, הוא יצטרך להסכים להסכם סחר עם ארה"ב בסופו של יום.
גרמניה תמשיך לדרוך במקום מבחינת הצמיחה הכלכלית שלה, בעוד שתעשיות היצוא שלה נלחצות מצד סין וארה"ב גם יחד. קרע עלול להיווצר בין צרפת וברלין, קרע שיכול להביא את ברלין סוף סוף לראות את עצמה לא רק כבנק של האיחוד, אלא גם כמנהיגה שלו. במצב כזה צרפת תידחק לשוליים בעניינים של האיחוד, והיא תשאף לאזן את האסרטיביות החדשה של גרמניה על-ידי התקרבות לרוסיה, לבריטניה ולארה"ב. הכלכלה הצרפתית גם היא תמשיך לעמוד במקום.
התקווה הכי גדולה של האיחוד היא, שעם בחירתו של קנצלר חדש ב-2021 ועלייתה של קואליציית מרכז-ירוקה בברלין, גרמניה תחל בהשקעות מסיביות בתשתית שלה ובתשתיות של האיחוד במסגרת תוכנית "הגרין ניו-דיל".
בנוגע לסין, אנו צפויים לראות את ממשל טראמפ מעניק הטבות מס לעסקים אמריקאיים שייצאו מסין, את המשך ההרחקה של חברות סיניות מהתשתיות בארה"ב ומהשווקים הפיננסיים שלה וכן הגבלות יצוא נוספות לתעשיות קריטיות לסינים, כמו שבבים, אינטליגנציה מלאכותית ורכבים אוטונומיים. נוסף על משיכת משרות לארה"ב והגבלות יצוא לסין, ארה"ב תגדיל את הכוח הצבאי שלה במזרח אסיה.
ואיך ייראו הכלכלה והשווקים?
יחס קריר יותר מצד הממשל האמריקאי למדינות ערב הסוניות הגדולות (סעודיה, מצרים) עשוי לחזק את יחסן לישראל. סביר להניח שעם סיום התמיכה האמריקאית במלחמה הסעודית בתימן, ועם הניסיון להתחיל מחדש את הסכם הגרעין, הסעודים יהיו מעוניינים בהתקרבות נוספת לישראל, אם לא בנורמליזציה של ממש. כלכלת ישראל ועסקים ישראליים ירוויחו בגדול.
הריבית הנמוכה תימשך לטווח זמן ממושך, לחצים אינפלציוניים יידחו ותמיכה מסיבית ממשלתית בכלכלה תהיה כורח ממושך עד לתחילתה של צמיחה מחודשת ויציאה ממשבר הקורונה. כפועל יוצא - התנודתיות ומדדי הפחד יישארו גבוהים.
התמיכה בשווקים ותוכניות סיוע משמעותיות אולי יספקו לסקטור הפיננסי בארה"ב רוח גבית, אם כי כל עוד מחירי הכסף נמוכים, כך גם הלחץ על שולי הרווחיות שלהם, ובהתאם - מחירם בבורסה. סקטורים כמו אנרגיה ירוקה, ש"בחרו" ביידן, עלולים להיפגע.
החידה הגדולה תהיה חידת המחיר של "גורילות" הטכנולוגיה. אלה, שמשכו את הבורסות לשיא, להבדיל מביצועיהן הנמוכים עד שליליים של מרבית מניות החברות האחרות, אמורות להיות במוקד של לחץ פוליטי לפרק אותן מהמעמד המונופוליסטי והחפיר העסקי שיצרו לעצמן.
תהליך שכזה, כמו שהיה לפני עשרות שנים, כשפורק תאגיד התקשורת בל (BELL) לחברות משנה, ושארה"ב כבר הובילה כמותו בעבר, עלול לשנות את תמחור חברות-העל האמריקאיות ועימן גם את מדדי המניות המובילים. יהיה מעניין לראות אם החברות שתמכו בביידן, לפחות על פי טראמפ, ומחירן היה בשיא בתקופת טראמפ, יחוו נקמת טראמפ או חיבוק ביידן, ואולי להיפך. למשקיעים מומלצת זהירות מיוחדת.
הכותבים הם אמיר איל, יו"ר ואסטרטג ראשי של בית ההשקעות אינפיניטי, וניצן דוד פוקס, אנליסט גיאופוליטי באינפיניטי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.