הוגשו חמש הצעות לרכישת ישראייר: תמי מוזס-בורוביץ' בין המתעניינים

חמש הצעות הונחו על שולחנו של הנאמן שמינה בית המשפט למכירת חברת התעופה ישראייר, שנמצאת בבעלות אי.די.בי. המציעים הם חברת גלובל כנפיים ליסינג, שנמצאת בשליטת תמי מוזס בורוביץ' - מי שהייתה עד לאחרונה בעלת השליטה באל על; מוטי בן משה, בעלי חברת ההחזקות אלון רבוע כחול; רמי לוי, בעלי רשת הסופרמרקטים הנושאת את שמו; אמנון סלע, בעלי חברת ההיסעים אמנון מסילות; וכן חברת התעופה המתחרה ארקיע, שהגישה הצעה למיזוג.

שווי ההצעות (במזומן ובמניות) לרכישת ישראייר עומד על 60-80 מיליון שקל בלבד, וזאת לאחר שמנכ"ל החברה, אורי סירקיס, העריך כי היא תימכר בכ-100 מיליון שקל. ישראייר נמצאת בבעלותה המלאה של חברת אי.די.בי פתוח, שנקלעה לקשיים והוכרזה בסוף ספטמבר על ידי בית המשפט כחברה חדלת פירעון, בשל חוב של כ-2 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה. בעקבות ההכרזה מונה לאי.די.בי נאמן, עו"ד אופיר נאור, שתפקידו לנהל את החברה ולמכור את נכסיה לצורך פירעון החובות לנושים. במסגרת זו, העמיד עו"ד נאור על המדף את ישראייר במסגרת מכרז בן חודש, שמסתיים היום (יום א').

ההצעה של גלובל - הנמוכה ביותר

לישראייר יש צי של שבעה מטוסים והיא מעסיקה 413 עובדים, מחציתם עדיין בחל"ת.  באחרונה נטלה החברה הלוואה בערבות מדינה (75%) בהיקף של 140 מיליון שקל.  

החברה, שכמו כל ענף התעופה סובלת קשות ממשבר הקורונה, סיכמה את הרבעון השני של 2020 עם ירידה של 84% במחזור המכירות ל-20 מיליון דולר. ההפסד הנקי של החברה ברבעון הסתכם ב-10 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-2 מיליון דולר ברבעון השני של 2019.  

את ההצעה הנמוכה לרכישת ישראייר הגישה גלובל כנפיים ליסינג, שמציעה לרכוש את החברה תמורת 58 מיליון שקל. ההצעה כוללת רכיב של מזומן בהיקף של 31.6 מיליון שקל ועוד סכום של 26.4 מיליון שקל באג"ח המיר למניות במחיר של 1.1 שקלים - כך שאם וכאשר יוקצו מניות, מדובר בכ-20% מההון המונפק של גלובל.

גלובל היא זרוע השכרת המטוסים של כנפיים, ולה היכרות עמוקה עם תעשיית התעופה. לחברה יש שני מטוסי איירבוס 330 - מטוסים רחבי גוף, שיאפשרו לישראייר להפעיל טיסות ליעדים רחוקים, והם יוכלו להיות מוחכרים לישראייר כחברה בבעלות. 

מניית גלובל כנפיים קרסה ב-70% בשנה האחרונה, לנוכח הרעה בעסקיה בהשפעת משבר הקורונה, שהסב לה הפסד של 18 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2020. שווי החברה עומד כעת על 70 מיליון שקל בלבד, ואג"ח החברה (חוב של 170 מיליון שקל) נסחרות בתשואה של 11%. 

הצעה נוספת לרכישת ישראייר הגישה בי.ג'י.איי, חברת השקעות בורסאית בשליטת רמי לוי ושלום חיים, בעלי חברת המזון טעמן. בתמורה לבעלות בישראייר, מציעה בי.ג'י.איי סכום של 70 מיליון שקל במזומן, בתוספת מניות (המהוות 12% מהון בי.ג'י.איי) בעלות שווי שוק של כ-10 מיליון שקל, וכן אופציות לרכישת עוד 6% ממניות בי.ג'י.איי, הנמצאות הרחק "מחוץ לכסף".

לפי שעה, מדובר בתמורה בשווי של כ-80 מיליון שקל. יש לציין כי בהודעתה הראשונית בעניין, שפורסמה בחודש שעבר, ציינה בי.ג'י.איי כי תוותר לבעלת השליטה אי.די.בי על חוב בעלים של 5 מיליון דולר לישראייר, אבל עניין זה אינו מוזכר בהודעת החברה היום.

היקף דומה מגלמת ההצעה של אמנון סלע יחד עם אריה פרידנזון, בעלי חברת מפעלי המתכת שלדות. השניים מבקשים לרכוש את ישראייר ב-80 מיליון שקל. 

היקף ההצעה של מוטי בן משה לא פורסם עד כה. בן משה הוא הבעלים של חברת אלון רבוע כחול, שנכון לסוף יוני 2020, הציגה הון עצמי בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, ובאחרונה השלימה גיוס של 285 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח.

באמצעות אלון רבוע כחול, שולט בן משה בחברת הנדל"ן המניב רבוע כחול נדל"ן, בחברת תחנות הדלק וחנויות הנוחות דור אלון, וכן ברשת כלי הבית נעמן. בעבר היה בן משה בעל שליטה משותף עם אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי (ובישראייר). בעקבות מחלוקת בין השניים, יצא בן משה מהשקעתו באי.די.בי בהפסד של 530 מיליון שקל.

ויש, כאמור, גם הצעה למיזוג: משפחת נקש (האחים אבי, ג'ו ורפי), המחזיקה ב-70% מחברת התעופה ארקיע (30% נוספים מחזיקים העובדים), מציעה למזג את ישראייר עם ארקיע. בהצעה זו צוין כי השווי של ישראייר לצורך המיזוג מוערך ב-140 מיליון שקל (לעומת 90 מיליון שקל שווי ארקיע), כאשר ישראייר וארקיע ימוזגו לתוך חברה ציבורית קיימת או לחברה פרטית חדשה. מניותיה של חברת המטרה יהיו רשומות למסחר בבורסת תל אביב, והן יוצעו למכירה בתוך כשנה. שווי המניות של חברת המטרה שיוקצו לבעלי המניות של ישראייר (מחזיקי אג"ח ט' של אי.די.בי), יעמוד על 130 מיליון שקל (לפי המחיר למניה של חברת המטרה במועד השלמת המיזוג) - כולל ויתור על חוב בהיקף של 10 מיליון שקל מתוך סך החוב של אי.די.בי לישראייר (5 מיליון דולר). בארקיע מאמינים כי מיזוג כזה יוביל להפחתת עלויות הניהול, התחזוקה וההוצאות הקבועות של שתי החברות.

ארקיע, נזכיר, נקלעה למשבר עוד לפי הקורונה, ראשית עם סגירת שדה דב בתל אביב והצניחה בטיסות לאילת עם העתקת הפעילות לנתב"ג, ושנית כשהיא לא התמודדה היטב עם התחרות שנפתחה בקווים לאירופה, בדגש על חברות לואו קוסט. בשונה מישראייר, שבנתה חבילות מבוססות מחיר ליעדים קרובים, ארקיע פספסה את התחרות והשיקה קווים ליעדים שהניבו לה הפסדים - תאילנד והודו - שאותם סגרה מהר מהמתוכנן.

מנכ"ל ארקיע, ירון אמזלג, הודיע באחרונה על פרישה מתפקידו, חמישה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד בתזמון מאתגר. ארקיע לא תמהר למנות מנכ"ל חדש, כשהיא רואה בחזונה את האפשרות שהמנכ"ל הדומיננטי של ישראייר, אורי סירקיס, ינהל את החברה המאוחדת. 

מהלך של מיזוג בין ארקיע לישראייר יגרום לפיטורים של מאות עובדים. שתי החברות מעסיקות כיום יחד כ-900 עובדים - ורבים מהם לא יוכלו להישאר בחברה ממוזגת, שהצי שלה ימנה כ-12 מטוסים.