התוכנית להתייעלות באנרגיה: צמצום בפלטות והוספת אלפי משרות

התוכנית מורכבת ממספר תחומים שחלקם מחייבים מקורות תקציביים בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד שקל • עוד כוללת התוכנית תקנות שיחייבו בנייה ירוקה, ייבוא מכשירי חשמל יעילים יותר, מדד יעילות לצמיגי כלי רכב ומעבר של התחבורה להנעה חשמלית

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה
מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי הציג אתמול את התוכנית הלאומית המעודכנת להתייעלות באנרגיה לשנים 2020-2030. התוכנית מבטיחה להביא לצמצום של 17% בפלטות עד 2030 (לעומת 2015), לייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח זוללות שטחים ויקרות ולספק למשק אלפי משרות שיסייעו לו להחלץ מהמשבר הכלכלי אליו נקלע בעקבות משבר הקורונה.

התוכנית מורכבת ממספר תחומים שחלקם מחייבים מקורות תקציביים בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד שקל, לתוכניות מענקים למשרדי ממשלה, וגופים ציבוריים עבור השקעות בהתייעלות אנרגטית, קרן מינוף להשקעות באנרגיה מתחדשת וצעדים תומכים נוספים. בתחום הרגולציה, התוכנית כוללת שורת צעדים לעידוד המעבר של המשק לפעילות יעילה יותר ובהם בין היתר תקנות שיחייבו בנייה ירוקה וחסכונית יותר באנרגיה, ייבוא מכשירי חשמל יעילים יותר, מדד יעילות לצמיגי כלי רכב ומעבר של התחבורה מהנעה בבנזין ובסולר להנעה חשמלית.

יישום התוכנית יחייב החלטת ממשלה והקצאת מקורות במסגרת תקציב המדינה ל-2021, אך במשרד האנרגיה מתכוונים לממן חלקית את התוכנית באמצעות סכום של כ-250 מיליון שקל שהוקצה במסגרת קופסאות הקורונה להאצת המשק. באוצר סבורים כי יישום מוצלח של התוכנית יחייב גם עדכון של מבנה תעריף החשמל. לטענתם, נוסחת התעריף הנוכחית אינה משקפת סל דלקים שיש בו מרכיב משמעותי של ייצור חשמל סולארי ומשום כך הוא אינו מתמרץ מעבר לצריכת חשמל משעות הערב לשעות היום (שבהן צפוי עודף ייצור). במשרד האנרגיה אמרו בתגובה כי נושא עדכון תעריף החשמל מצויה בסמכותה של רשות החשמל.

במשרד האנרגיה אומרים שהתוכנית החדשה תיתן מענה לאתגרים הנוכחיים של משק האנרגיה בישראל, תוך התאמה למגמות העולמיות בתחום והתמודדות עם משבר האקלים. צעד זה נובע מהשינויים המשמעותיים שחלו במשק האנרגיה בעולם ובישראל בשנים האחרונות, ובפרט קידום המעבר לייצור אנרגיה מתחדשת ושימוש בטכנולוגיות חשמליות במקום טכנולוגיות הצורכות דלקים פוסיליים.

במסגרת התוכנית מציע משרד האנרגיה לקבוע מדד חדש להתייעלות באנרגיה, שמשקף את השיפור בעצימות צריכת האנרגיה במשק. כלומר, צריכת האנרגיה ביחס ליחידת תוצר מקומי גולמי (תמ"ג). על-פי המדד החדש מציע המשרד לקבוע יעד ביניים של 11% שיפור בעצימות צריכת האנרגיה עד שנת 2025 (ביחס לשנת 2015) ויעד של 18% שיפור בעצימות צריכת האנרגיה עד שנת 2030 (כ-1.3% שיפור שנתי בממוצע).

במשרד מסבירים כי המדד החדש והיעדים שייקבעו על-פיו יאפשרו לקשר בין צריכת האנרגיה לבין היקף המוצרים ושירותים במדינה. במשרד מוסיפים כי המדד מתאים לישראל, בה קצב גידול האוכלוסייה והצמיחה הכלכלית מהגבוהים במדינות ה-OECD. ומציינים כי יאפשר השוואה בין מדינות.

שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ אמר אתמול כי "באמצעות תוכניות פורצות דרך בתחום האנרגיה, אנחנו לא רק מאטים את העלייה בביקוש לאנרגיה, אלא גם הופכים את ישראל למרכז לפיתוח ויישום טכנולוגיות ושיטות עבודה מתקדמות, אשר יאפשרו לחברות ישראליות לפרוץ לשווקים חדשים ברחבי העולם בתחום חשוב ומתפתח זה".

בהתייחסו להצעת ההחלטה לממשלה אמר שטייניץ כי "בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי, זהו צו השעה לנתב תקציבים והשקעות לפיתוח תשתיות, אשר מלבד תועלות מובהקות למשק האנרגיה, יקדמו את היכולת לשמש כמנועי צמיחה ליציאה מהמשבר. התוכנית להתייעלות באנרגיה משלבת צעדים שבכוחם להניע את גלגלי המשק הישראלי, לאפשר צמיחה כלכלית ולתרום לתעסוקה המקומית".

מנכ"ל המשרד אודי אדירי ציין כי "השינויים הגלובליים שחלים במשק האנרגיה משתקפים בעדכון התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה, והצעדים המוצגים בה נועדו במטרה לצמצם את צריכת האנרגיה ולהפחית פליטות גזי חממה, וכדי להתמודד עם שני אתגרים עיקריים: משבר האקלים ותהליך העיור המואץ". אדירי הוסיף כי "התוכנית היא תוצר של תהליך נרחב בשיתוף משרדי הממשלה השונים ובעלי עניין מהמגזר הציבורי והפרטי. תוצריה משלימים את התוכניות האחרות שפרסם המשרד, ישמשו מפת דרכים לצמצום צריכת האנרגיה במשק ויסייעו למשרד להגשים את חזונו לכלכלה משגשגת ומקיימת עד שנת 2050. הפעילות המקיפה שלנו במשק האנרגיה היא הסיבה היחידה שמדינת ישראל עומדת כיום ביעדי הסכם פריז".

מנהל האגף לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה אוריאל בבצ'יק שהציג את התוכנית אמר כי היא תוצר של תהליך נרחב שביצע המשרד במהלך השנה האחרונה, בשיתוף עם משרדי הממשלה השונים ובעלי עניין מהמגזר הציבורי, הפרטי וארגוני סביבה. בבצ'יק ציין כי התוכנית כוללת מגוון רחב של צעדי מדיניות, לרבות תוכנית אסטרטגית לאיפוס צריכת החשמל המוניציפלית, רפורמה בייבוא מוצרי חשמל, מענקי תמיכה להתייעלות באנרגיה, הלוואות לעידוד ייצור אנרגיה מתחדשת ברשויות מקומיות, התייעלות וייצור אנרגיה במשרדי ממשלה ויחידות סמך, דירוג אנרגיה לצמיגי רכב, דירוג אנרגטי ליחידות דיור ועוד. כמו כן, התוכנית הלאומית תומכת ביעדי משרד האנרגיה לאיסור מכירת כלי רכב מזהמים החל מ-2030, באמצעות הקמת תשתית טעינה חשמלית, הכנה של משק החשמל, מחקר ופיתוח, מתן תמריצים וכלים מעודדים והסרת חסמים והסברה.

במשרד האנרגיה אומרים ש"יישום צעדי המדיניות צפוי להוביל לצמצום צריכת אנרגיה של כ-16.5 טרה וואט - צמצום של כ-6 מיליון טון פלטות גזי חממה, שהם כ-7.5% מסך פלטות גזי החממה במדינת ישראל בשנת 2030, שיתווספו לחיסכון שיושג מיישום החלטת הממשלה ל-30% מתחדשות ב-2030". על-פי המשרד החיסכון בצריכת החשמל יתורגם לחיסכון כספי ניכר כמו גם לצמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים: כמות חשמל שתיחסך תאפשר מניעת הקמת תחנות כוח סולאריות בהספק של כ-1100 מגה וואט, עבורן נדרש שטח של כ-11,000 דונם, ובנוסף מניעת הקמת תחנות כוח קונבנציונאליות בגז טבעי בהספק של 860 מגוואט.

במשרד האנרגיה טוענים כי יישום התוכנית יספק למשק אלפי משרות: כ-10,700 משרות חדשות כתוצאה מתוכנית המענקים להתייעלות באנרגיה עד 2025 ו-4000 משרות חדשות כתוצאה ממהלך המשרד לאיפוס צריכת החשמל המוניציפאלית. במשרד מציינים עבודה שנעשתה על ידי "הוועדה העולמית לפעולה דחופה בנושא התייעלות באנרגיה", הפועלת מטעם ארגון ה-IEA (International Energy Agency). העבודה שפורסמה ביולי 2020, מראה שהשקעה בהתייעלות באנרגיה תתרום להאצה כלכלית של המשק ולהגדלת התעסוקה במגזרים הרלוונטיים: חשמל, תחבורה, מבנים, תעשייה ודלקים.