המרוץ לבשר המתורבת: כך פספסה ישראל את ההזדמנות להפוך למרכז עולמי

מבקרים בחוות יילי אינם דבר שבשגרה. אך 17 במרץ היה אחד מאותם ימים נדירים שייזכרו על-ידי מנהלי חוות הירקות לאורך זמן. בזמן שרמת ההתראה בסינגפור עלתה בשל משבר הקורונה, ושכנתה מלזיה עמדה להטיל סגר ארצי, אנשים רבים מיהרו לחווה החקלאית לרכוש ירקות טריים. אף שלרוב החוות אינן מוכרות ליחידים, "חלק מהמבקרים התעקשו לשלוף את הירקות מהקרקע בעצמם", סיפרה עובדת החווה לכלי התקשורת cna. "זה מעולם לא קרה לנו בעבר. אנשים פשוט חשבו שהירקות ממלזיה ייגמרו".

המבקרים הבלתי צפויים שבו הביתה בידיים ריקות. אך לאחר התפרצות הקורונה, מדפי הסופרמרקטים הריקים הפנו זרקור לבעיית ביטחון המזון - המדאיגה רגולטורים ואנשי אקדמיה לאורך השנים האחרונות. עבור סינגפור, מדינה המייבאת לשטחה יותר מ-90% מהמזון שהיא צורכת, משבר הקורונה היווה תמרור אזהרה מהבהב, שהבהיר את הצורך להתקדם עם תוכנית ביטחון המזון המקומית.

לסינגפור, שבה מתגוררים פחות משישה מיליון בני אדם על פני שטח של 700 קמ"ר, אין מותרות של משאבי טבע או שטחים רחבי ידיים. חוות חקלאיות ומשקי בעלי חיים שניקדו את קו האופק פינו את מקומם לתיעוש גובר ולמגדלי מגורים, ונתח יבוא המזון גדל. מחירי המזון המאמירים, השפעות משבר האקלים המאיים על ייצור המזון המקומי והבינלאומי ולבסוף משבר הקורונה, גרמו לממשלה הסינגפורית להבין שאין לה פריבילגיה לשבת בחיבוק ידיים.

ובכך, בזמן שהיא דוחפת לגיוון מקורות המזון ולצמצום ההסתמכות על יבוא מזון, סינגפור הפתיעה בשבוע שעבר את העולם והפכה למדינה הראשונה המאשרת שיווק לצרכנים של בשר המגודל במעבדה. את הבכורה העולמית קוטפת כעת חברה אמריקאית בשם Eat Just, שתשווק למסעדות בשר שנוצר מתאי עוף מתורבתים שגודלו בביוריאקטורים (מתקנים מיוחדים), ללא הרג של בעלי חיים, וללא השפעות סביבתיות הרסניות. זהו לא תחליף, אלא "הדבר האמיתי" - בשר המגודל מכמות קטנה של תאים שמקורה בעלי חיים, שבאמצעות גידול במעבדה הופכים לרקמות ולאחר מכן לנתח בשר או עוף.

ישראל לא ראתה את זה בא

הבשורה הסינגפורית גרמה לתחושה של שמחה מהולה בעצב בשוק הפודטק הישראלי. החברות הפועלות בתחום קיוו שישראל תהיה זו שתוביל ותסמן את הדרך. לצד אתגרי העתיד שבפניהם ניצבת ישראל, מדובר בתחום צומח שבכוחו לייצר משרות ולהפוך את ישראל למובילה עולמית. על-פי דוח GFI) the good food institute), הריכוז השני בגובהו בעולם של חברות בשר מתורבת, חלבון חליפי ופרמנטציה, מצוי בישראל.

"הצעד של סינגפור תפס את השוק שלנו בהפתעה. לא חשבנו שזה יקרה לפני סוף השנה", אומר לנו גורם בתעשייה הישראלית. "אם עד עכשיו היינו צריכים להתלבט בין שלוש טריטוריות: ישראל, ארה"ב וסינגפור, אנחנו מבינים שהמחויבות שלנו למשקיעים דוחפת אותנו להעתיק את האופרציה לסינגפור. במקום שתתפתח כאן בישראל תעשיית פודטק משמעותית שמייצרת מוצרי מזון שבהחלט אפשר לייצא, אנחנו עלולים להפוך לעוד R&D סנטר, כמו שיש לגוגל ופייסבוק. במקום שתהיה תעשיית מזון חדשנית שתייצר כאן מקומות עבודה לכל שכבות האוכלוסייה ולא רק למהנדסים, יכול להיות שנצטרך לעשות את זה במקומות אחרים".

ישראל כאמור איננה לבד במערכה. רגולטורים ברחבי העולם מתחבטים בשאלת הבשר המתורבת, ונדרשים לגבש מדיניות חדשה בתחום. זהו תהליך שלא קיים היום באף מדינה, מלבד סינגפור, שביצעה את טבילת האש הראשונה. אם תרצו, למשל, לבנות בניין, ההליך מסודר וברור - מרמת הוועדות, למסמכים שתתבקשו להגיש ואנשי המקצוע שתצטרכו לגייס למשימה. אך התהליכים הברורים לא קיימים עדיין בתחום הבשר המתורבת. אם לא די בכך, השונות הטכנולוגית בין החברות מקשה על הרגולטורים לייצר תהליך אחיד עבור כלל החברות, ובשלב זה רגולטורים מתחבטים אפילו בשאלות דוגמת אילו מסמכים יש לבקש מהחברות להגיש.

אך לישראל דווקא יש יתרון בזירת פריצות הדרך. בתחום טכנולוגיות המים למשל, ישראל מסמנת את הדרך לעולם. די להתבונן בתהליך שעשתה בנוגע למי קולחין, כשבנתה בעצמה רגולציה לתחום רגיש לפני כל זירה עולמית אחרת. ובכך, מי שפכים עוברים טיהור וסינון ומועברים לשימוש חוזר. ההערכה בשוק היא שבישראל יבחרו להמתין לאישור
ה-FDA ולא ימהרו לזוז קדימה, ושהרגולטור האמריקאי יחל באישור מוצרים בראשית 2022.

בישראל פועלות ארבע חברות משמעותיות בתחום; פיוצ'ר מיט, סופרמיט, אלף פארמס ומיט־טק 3 די. מרביתן בקשר עם רגולטורים עולמיים ועם משרד הבריאות המקומי.
בינתיים ישראל איבדה את הבכורה לשוק הסינגפורי. אפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, זיהה את גודל האירוע וביקר השבוע במעבדת "אלף פארמס" כדי לטעום לראשונה בישראל סטייק המיוצר במעבדה. במסגרת ביקורו, אמר שהוא גאה על ההובלה הישראלית בתחום, והבטיח למנות מתכלל לנושא ממשרד ראש הממשלה. מלבד גורם שיתכלל את הנושא באופן בין־משרדי, הגורם שזקוק יותר מכול לדחיפה בתחום, הוא שירות המזון במשרד הבריאות, דל המשאבים בשלב זה.מאגב כך, לדבריו של נתניהו, שהיה המנהיג הראשון לנסות את הסטייק, "אין שום הבדל" בטעם.

 בנימין נתניהו טועם סטייק המיוצר במעבדה / צילום: סופרמיט

אף שבזירת הפודטק לא מאמינים שהרגולטור הישראלי יזוז לפני עמיתיו בעולם, ייתכן כי גם בזירה המקומית מתחיל שינוי: לגלובס נודע כי במשרד הבריאות מקימים צוות עבודה מצומצם עם מומחים מתחומים שונים, במטרה לבחון את נושא האישורים הרגולטוריים בתחום. האמצעים מוגבלים - ואיש לא מבטיח שישראל תמהר להיות הבאה בתור במרוץ לקציצה, שכן המשימות של משרד הבריאות רבות והנושא תלוי גם בסדרי העדיפויות הלאומיים.

פרופ' חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, מסבירה שדווקא בישראל ישנו הידע להתקדמות בנושא, אך קיים מחסור במשאבים. לדבריה, "אומנם לרוב הערכת הבטיחות מסתמכת על אישורי הבטיחות מאירופה או ארה"ב, אבל לשירות המזון שלנו יש הידע הנדרש כדי לאשר את הבשר המתורבת. נדרש אומנם תקציב לבדיקות מעבדה שונות, וברור מאליו שבשנה האחרונה כל אנשי המקצוע במשרד הבריאות התגייסו למלחמה בקורונה - אבל אם אנחנו רוצים שתעשיית הפודטק הישראלית תשגשג, או לפחות תשרוד אחרי הקורונה - זה הזמן להשקיע את המשאבים הנדרשים ולאפשר למומחים במשרד הבריאות לקדם את הבדיקות ולאחר מכן את אישורי הבטיחות של הבשר המתורבת כמזון חדש בישראל. אסור למדינת ישראל להתמהמה, כי השוק רותח: מחפשים מוצרים כאלו, חברות רבות בכל העולם מפתחות מוצרים דומים, ואם עד לא מזמן ישראל הובילה, בחודשים האחרונים אנחנו מאבדים את ההובלה. אם לא "ניתן גז" בהקדם - נישאר מאחור, על כל ההשפעות הכלכליות, החברתיות, הבריאותיות והסביבתיות השליליות הכרוכות בכך".

"חברות התחילו להחזיר טלפונים"

השוק בישראל, שנחשב מתקדם וחדשני, לוטש עיניים למדינת האי הרחוקה, במידה מסוימת של אכזבה. דווקא מדינת הסטארט־אפ הייתה יכולה לפרוץ דרך בתחום ולמשוך חברות מכל העולם. אך לצד המבט לשווקים בעולם, הצעד של סינגפור גם העלה את רמת העניין של המשקיעים. פתאום חברות שלא התעניינו עד כה בבשר מתורבת, החלו להחזיר טלפונים.

פרופ קובי נחמיאס, מייסד פיוצ'ר מיט, אחת החברות המתקדמות בעולם בתחום, שלפי הצפי עשויה להיות מהראשונות להשיק מוצר לשוק, מסביר שההחלטה של הרגולטור הסינגפורי נתנה בוסט לשוק הפודטק. "החברות המובילות בעולם יקבלו פוש קדימה. זה צעד משמעותי מפני שסינגפור עשויה להיות שער הכניסה לסין. הסינגפורים שמו את עצמם בחוד החנית של עולם המזון האלטרנטיבי, והראו לכולם שהם מסוגלים לתפעל מדע ולנוע מהר. אנחנו כבר עשינו את הפגישות הראשונות שלנו בסינגפור. הייתי רוצה שגם מדינת ישראל תזוז באותה מהירות. יש לנו כאן שוק מאוד מתוחכם ובוגר. אם הרגולטור יידע לזוז מספיק מהר, אנחנו יכולים ליצור גם פה האב מיוחד לבשר מתורבת. זה יהיה מצוין להתחיל בישראל".

 קובי נחמיאס צילום: איל יצהר

11 אלף משרות בישראל עד 2030

סופרמיט תכננה בשלב זה להתחיל פיילוט אירוח בשם "דה צ'יקן", במטרה לחשוף את הציבור למוצר. הקורונה אומנם הכניסה את התוכנית ל"הולד", אך החברה מתכננת להשלים עד סוף השנה הבאה הליכים שיאפשרו לה לצאת לשוק. גם עבורם, המהלך הסינגפורי מספק רוח גבית. לדברי מנכ"ל החברה, אידו סביר, "זו רעידת אדמה בתחום. אחד מסימני השאלה הגדולים - נעלמו", הוא אומר.

"חששנו שהליך הרגולציה ייקח המון זמן ויערב גורמים פוליטיים ואחרים שיסנדלו אותו. נציגים של רשות המזון הסינגפורית אמרו לנו לפני שנה, ‘בואו ותעשו איתנו את התהליך, אין לנו לובי חקלאי'. הם השקיעו הרבה מאוד משאבים בסיפור הזה והציבו אותו כיעד. אנחנו מאמינים שזה ייצר אפקט דומינו. אנחנו עובדים על הקמה של מפעל מסחרי, וכנראה שזה לא יהיה בישראל. אנחנו שוקלים את האפשרות של סינגפור בגלל האווירה הרגולטורית והתמיכה הממשלתית החמה שם. ישראל נמצאת בחזית התחום, אבל המשאבים מוגבלים והתהליך עלול לקחת זמן בארץ. אנחנו בתהליך הקמה של איחוד אירופאי עם חברות נוספות, במטרה לקדם את הנושא באירופה".

ב-GFI ביצעו בדיקה יחד עם חברת תאסק, כדי למפות את החסמים. להערכתם, שוק החלבון האלטרנטיבי יכול לייצר כ-11 אלף משרות בכל רחבי הארץ עד 2030, ולתרום 11 מיליארד שקל לתל"ג המקומי בשנה. "אם לא תהיה רגולציה, סטארט-אפים מתקדמים במקום להשיק בישראל - יידחקו לשווקים אחרים כמו סינגפור. האמריקאים כבר הכריזו על מתווה רגולטורי לפני כשנה", אומר ניר גולדשטיין, מנכ"ל הארגון בישראל. "לא סביר שחברות הבשר המתורבת ימתינו כאן עד שתהיה רגולציה. ייתכן שישאירו כאן את ההנהלות, אבל יעבירו את הקדמה הטכנולוגית למדינות שמאפשרות ייצור. גם השוק שייהנה מהמוצרים האלו לא יהיה ישראלי. זה מאוד מדאיג אותנו, וזה משפיע גם על ההשקעות. היום משקיעים מחפשים ביטחון סביב ההשקעה שלהם. שוק שיש בו אישור רגולטורי, מרגיע את המשקיעים".

 ניר גולדשטיין צילום: חברת GFI

אז מה צריכה ישראל לעשות? לפי גולדשטיין, קודם כול להשקיע במחקר מדעי. "צריך השקעה מדעית ארוכת טווח כדי לפתח את המוצרים האלה. זה מה שנתן לנו את היתרון הראשון. יותר ממשלות נכנסות לתחום, ואסור שישראל תפגר מאחור. יש מעט מאוד הזדמנויות מימון למעבדות בתחום הזה בארץ. ישראל יכולה להפוך ליצואנית משמעותית. לא בכדי אחד ההסכמים הראשונים של חברה ישראלית עם חברה מהאמירויות זה תנובה ליצוא המוצרים הצמחיים שלהם. רגולציה היא חסם כבד, וקיווינו שישראל תהיה הראשונה לאשר. אך זה תהליך מורכב, שדורש משאבים. ראשונים אנחנו כרגע לא נהיה, מקווה מאוד שאנחנו נהיה הבאים בתור". 

כניסת הבשר המתורבת: "התמיכה מגיעה גם מהתעשייה, הם מבינים שזה העתיד"

תעשיית המזון מן החי אחראית לפליטת 18% מגזי החממה בעולם, ויש לה תרומה משמעותית לשינויי האקלים. מחקר שביצעה אוניברסיטת קליפורניה גילה כי פליטת גזי החממה של משקי בעלי החיים המיועדים למאכל, אחראי על פליטות גזי חממה רבים יותר מאשר כלל המכוניות על פני כדור הארץ. גז המתאן אותו פולטות הפרות, מסוכן פי 25 מאשר פחמן דו חמצני, והוא מחמיר את אפקט החממה. אך לא בכך מסתכם הנזק שמסבה תעשיית המזון מן החי לכוכב הלכת שלנו; מרבית הקטניות והדגנים המגודלים בעולם משמשים להאבסת בעלי החיים במשקים החיים, ותופסים נפח הולך וגדל של שטח.

עד שליש משטח האדמה בעולם וכמעט 75% ממשאבי המים המתוקים מוקדשים כיום לייצור יבולים או בעלי חיים למאכל, ובזמן שהאו"ם צופה כי גידול האוכלוסייה יוביל להכפלה של צריכת הבשר עד 2050, משקי החי מובילים לבירוא יערות, ולשחיקת אדמה. לאחרונה, מחקר של אוניברסיטת אוקספורד שפורסם בכתב העת Science, גרס כי ללא שינוי במערכות אספקת המזון שלנו, השגת יעדי הסכם פריז תהפוך בלתי אפשרית.

למרות המשמעות הסביבתית הברורה, מנהיגי העולם החליטו לא לעסוק בתפוח האדמה הלוהט של מערכות המזון העולמיות, והותירו את הטיפול בהן מחוץ להסכם פריז. אך לאורך השנים האחרונות זירת הפודטק רותחת, ונהנית מהשקעות עולות ועניין ציבורי גובר. בכך, יכול להיות שדווקא "כוחות השוק" יעשו את מה שלא העזו הממשלות לעשות.

שוק הבשר האלטרנטיבי, בסך-הכול, היה שווה 14 מיליארד דולר בשנת 2019 - אחוז אחד בלבד מתעשיית הבשר העולמית, הנאמדת ב- 1.4 טריליון דולר. ואולם, ברקליס מעריכים כי השוק יגדל פי עשרה מגודלו ל-140 מיליארד דולר עד שנת 2029.

חברות כמו ביונד מיט ואימפוסיבל פודס הצליחו לגייס הון רב ולהשיק את מוצריהן ברחבי העולם, אך המרוץ המשמעותי ביותר לקציצה, מתרחש בזירת הבשר המתורבת. מוקדם לומר מה יהיה חלקו של בשר הגדל במעבדה מנתח שוק תחליפי הבשר, אך היות ומדובר במוצרים הקרובים ביותר לבשר המופק במשק החי ונמכר כיום במרכולים, זהו שוק שבכוחו להחליף שיעור משמעותי מחקלאות בעלי החיים. לא בכדי, חברות ענק העוסקות במכירת בשר מתחרות כבר היום על מי תשלוט בשוק העתידי, וענקיות מזון דוגמת טייסון פודס וקארגיל משקיעות הון רב בחלבון מבוית.

החברות הישראליות נהנות גם הן מהשקעות חברות המזון וענקיות הבשר. טייסון למשל, משקיעה בפיוצ'ר מיט, ובמיט-טק - החברה הראשונה והיחידה עד כה שהונפקה בבורסה, משקיעים אייל רביד ורמי לוי, וגם סטיב לוין, מבעלי OSI, המייצרת בשר עבור מקדונלדס. עמרי שיינין, ממייסדי החברה, מסביר שמדובר בהליך טבעי. "בסופו של דבר התעשייה היא הקליינט שלנו. היא תצטרך להתמודד ביום מן הימים עם אספקת כמויות אדירות של חלבון, כשהיא בקצה גבול יכולת הייצור היום, וחייבת למצוא פתרון אחר. אם אנחנו רואים מלחמות בין תעשיית הדלקים המאובנים לתעשיית האנרגיות המתחדשות, כאן זה עובד אחרת. התמיכה מגיעה גם מהתעשייה, הם מבינים שזה העתיד. אנחנו יכולים לגרום לתעשיות בשר להטמיע פסי יhצור חדשים, שמאפשרים להם לא להתעסק בגידול מיותר ושחיטה של מיליארדי חיות".

בתעשיית הפודטק מדברים על כניסת הבשר המתורבת לשווקים כעל "פרויקט אפולו של המאה ה-21". חברת EAT JUST שאושרה בסינגפור אומנם תשווק תחילה רק למסעדות, ולא בקנה מידה גדול, אך מדובר בשלב ראשון וקריטי באבולוציה, ב"חללית ניסוי". לצד זאת, עדיין ישנם חסמים משמעותיים; חסם המחיר הגבוה (סופר מיט, למשל, הגיעה לעלויות יצור של 35 דולר להמבורגר המיוצר מתאי עוף), לצד הצורך למסחר את המוצרים כך שאפשר יהיה לייצרם בקנה מידה גדול. בינתיים, מדינות וחברות ענק משקיעות בתחום מתוך הבנה שבכוחו להוות פתרון לבעיות אקולוגיות, בריאותיות וחברתיות. הודו הקימה מרכז לבשר מתורבת, האיחוד האירופי מממן סטארט-אפים בתחום, בבלגיה יצרו האב חברות העובדות על פריצת דרך בתחום, והסינגפורים נמצאים בהליך אישור של שלושה מוצרים נוספים.