האתגר של הקרביים: איך מתרגמים את הכישורים מהצבא למשהו מועיל בשוק העבודה

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה

 "[אתה לומד] לנהל את הזמן בצורה חכמה... להספיק את המשימות ולעמוד בדד-ליינים, איך להתנהל מול אנשים שהם מעליך. איך לגרום לאנשים לחשוב שאתה עושה יותר למרות שאתה לא באמת עושה, שזה לחלוטין הדבר הכי חשוב והכי טוב שלמדתי בצבא... אני משתמש בזה עכשיו, בדברים האלה"

(אדם, שירת במודיעין)

הציטוט הזה, של חייל משוחרר מחיל מודיעין, מדבר בשפה אזרחית שוטפת. בתפיסה שלו, המעבר מהשירות הצבאי לשוק העבודה הוא חלק. האם גם חיילים קרביים תופסים את עצמם מוכנים כך לשוק העבודה? זה מה שד"ר דנה גרוסוירט-קחטן, חברת סגל ההוראה ומנהלת התואר השני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה, יצאה לחקור. 

במחקר, שכותרתו "התפיסה של החיילים את ההון שרכשו בצבא והציפייה שלהם להמיר אותו לשוק העבודה", ראיינה גרוסוירט-קחטן 20 מרואיינים בני 25-27, כולם ממעמד בינוני או בינוני-גבוה. היא גילתה שבעוד שחיילים ששירתו בחיל המודיעין מודעים היטב לתרומה של הדברים שלמדו בצבא לשוק העבודה, חיילים קרביים אינם תופסים את הכישורים שקיבלו כמתאימים לשוק העבודה. בזמן שהשירות ביחידות מודיעין כמו 8200 הפך מסלול ישיר לעבודה מתגמלת, חיילים קרביים שהתמודדו עם אתגרים פיזיים ונפשיים מורכבים מרגישים שהם אינם יכולים "להציג קבלות" כשהם יוצאים לשוק העבודה.

היוצרות התהפכו: היתרון עבר לחיילי המודיעין

"התחלתי לעשות QA וזה היה לא קשור. הקשר של זה למודיעין... היה שום דבר. QA זה בקרת איכות תוכנה. הקשר של זה למודיעין היה להגיד שהייתי במודיעין, זה נתן איזושהי גושפנקה... התועלת של הצבא היה לתת את האישור שהייתי בצבא, כאילו שהייתי ב-8200"

(גדי, שירת כאלחוטן במודיעין)

לדברי גרוסוירט-קחטן, שירות בחיל המודיעין פותח דלתות בשוק העבודה, לא משנה באיזה תפקיד שירתת. "אם את מסתכלת 30 שנה לאחור, מי שהשתחרר משירות קרבי, זה פתח לו דלתות. גם על בסיס הון חברתי - היכרות עם מי ששירתו באותו מקום וחבר מביא חבר, וגם על בסיס הון סימבולי. לשירות כחייל קרבי הייתה חשיבות לא רק בקבלה לעבודה ביטחונית. היום כל זה עבר לחיל המודיעין. היום להגיד 'הייתי במודיעין' פותח דלתות.

נראה שהמועמדים לשירות מבינים זאת עוד לפני שהתגייסו ומכוונים למודיעין במודע. כפי שאמר אותו אדם: "חשבתי שאני רוצה מודיעין מהתיכון, בגלל זה למדתי ערבית, למרות שלא התעסקתי בערבית בשירות... הסיבה שהתקבלתי לחברה שאני עובד בה עכשיו זה מודיעין, לא לימודים... כשאתה בן 15-16 אתה מבין את זה, שאם תלך למודיעין זה יפתח לך דלתות בעתיד".

 ד"ר דנה גרוסוירט-קחטן / צילום: תמונה פרטית

לתרגם את הכישורים לשפה אזרחית

"למדתי להיות מסודר ולשים לב לפרטים קטנים... למדתי לתמצת דברים... לחפש את העיקר... עוד דבר שהוא חשוב זה ללמוד להתנהג מול סמכות מול בוסים... איך מתמודדים עם בוס ואיך מדברים איתו ומרשימים אותו. איך לגרום לזה שהוא ידע שאתה עושה דברים. גם למדתי בצבא איך להתנהל בצוות, איך לעשות את זה בצורה ובה ונעימה ולא להיכנס לתאקלים עם אנשים"

(איתי, שירת במודיעין)

"בעיניי אחד הדברים הכי בולטים", אומרת גרוסוירט-קחטן, "זה שגם כשהם רוכשים כלים מאוד דומים שהם יכולים להשתמש בהם בשוק העבודה ומקבלים אותם גם בקרבי וגם במודיעין, החיילים הקרביים לא מתרגמים את זה לכלים שהם יכולים לעשות בהם שימוש".

לדבריה, ההון שרוכשים חיילים קרביים דומה במקרים רבים להון שרוכשים חיילי מודיעין, כפי שמתואר בציטוט של איתי. לדוגמה, יכולת עמידה בזמנים, בקשיים, בלחץ, משמעת, יכולת עבודה ממושכת, עמידה מול סמכות - בדיוק הדברים שמשתקפים בראיון עם עומר, ששירת בשריון:

"יש הרבה דברים שאני חושב שהיו לי קודם, נגיד מוסר עבודה... דברים שהתחדדו בצבא. בין שזה אומר להישאר עד 4 בבוקר ער ולהכין את תוכניות ההתקפה של הקרב של הגדוד על שקפים, כי אם אתה לא תסיים את זה אז לא יהיה אימון מחר, שזה תירוץ כי אם אתה לא תסיים את זה המג"ד ישחט אותך... אני לא מתבכיין על עבודה קשה, אני לא מתבכיין שטוחנים אותי... זה לא מדכא אותי, אני לא נהיה ממורמר או משהו כזה".

אבל השפה והסאבטקסט אחרים. "החיילים הקרביים אומרים: סיימתי את הצבא, אני סוגר דלת, פותח דלת חדשה. אין מבט על מה קיבלתי מהצבא. מה בכל זאת יש? מבט אינדיבידואלי איך זה תרם לי, העצמים אותי, למדתי להתמודד, הכרתי אנשים חדשים. אבל אני לא יכול להמיר את זה ישירות לכישורים לעולם העבודה. אין חשיבה אינסטרומנטלית".

גרוסוירט-קחטן שיתפה פעולה במחקר שלה עם איב בינקס מאוניברסיטת ליברפול הופ בבריטניה, שחקרה את התהליך של הבניית זהות בקרב משוחררים מהצבא הבריטי. אמנם מדובר בצבא התנדבותי ובקשר שונה מאוד בין הצבא לחברה, אבל שתי החוקרות מצאו דבר משותף: המשוחררים מחילות קרביים בשני הצבאות לא ראו שהם השיגו משהו שהם יכולים להפוך להון.

"חיילים קרביים פה ושם הדגישו את ההשפעה האישית של השירות, ההעצמה, היכולת לעמוד במצבים יוצאי דופן. אחד המרואיינים הבריטים אמר שהוא אדם אחר לגמרי. אבל אם אין לך תעודה מהצבא, כאילו לא עשית כלום".