שר המשפטים הוא שישמור על השומרים

הצהרת גנץ כי תפקידו כשר היא לשמור על השומרים היא מוצדקת ומבוססת גם על הפילוסופיה המדינית. יש לקוות כי כל שרי המשפטים לעתיד יראו גם הם את תפקידם בשימור עצמאותם של שומרי הסף

בני גנץ  / צילום: אלעד מלכה
בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

גיל ברינגר, בטורו בגלובס ("מי ישמור על השומרים? גרסת שר המשפטים בני גנץ", 8.1), תוקף את שר המשפטים בני גנץ אשר הבטיח לשמור על השומרים. לטענתו, הביטוי "מי ישמור על השומרים?", שבא לעולם כבר לפני יותר מאלפיים שנה, משמעותו שיש להגן על הציבור מפני "השומר", ונועדה לוודא כי הכוח האדיר שהמדינה מעניקה לשומרים שמינתה (רשויות התביעה, בתי המשפט והמשטרה) לא מנוצל על-ידן לרעה. על פרשנות זו של ברינגר יש לומר "הפוסל במומו פוסל".

הביטוי "Quis custodiet ipsos custodes?" "מי ישמור על השומרים?") הוא ביטוי שטבע המשורר הרומאי Juvenal על יסוד כתביהם של הפילוסופים היוונים אפלטון וסוקראטס אשר דנו במושג "שומר הסף". כפי שהסביר זוכה פרס נובל לכלכלה פרופ' לאוניד הורביץ בנאום קבלת הפרס בשנת 2007, מדובר בשאלה רטורית, ואפלטון סבר כי זה אבסורד לטעון כי צריך לשמור על השומרים, אחרת אין לדבר סוף, וחייבים לתת אמון בשומרים.

משמעותו של המושג "שומר" או "שומר סף" היא אם כן תובנה אפלטונית נצחית כי בכל חברה מתוקנת חייבים להיות דמויות בהם אנו נותנים אמון. שומרים אלה גומלים לחברה על בסיס ציפייה זו לאמון, ועושים ככל יכולתם לדאוג לאינטרס הציבורי.

כמובן שאיש אינו מעל החוק, ויש להישמר מריכוז כוח בידי מעטים. משום כך התפתחה המדינה המודרנית כשיש בה הפרדה בין הרשויות, איזונים ובלמים ומנגנוני בקרה שונים. כאשר לדוגמה יש תלונה נגד שוטר, היא נחקרת על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים הנמצאת במשרד המשפטים. ההחלטה להעמיד לדין היא של הפרקליטות, הנהנית מעצמאות רבה ואינה נתונה להשפעה פוליטית, והמכריע הסופי הוא בית המשפט, ששופטיו עצמאיים ובלתי תלויים לחלוטין.

טיפוח מושג "שומר הסף" הוא חיוני לדעת אפלטון כדי לטעת בשומר את תחושת השליחות וכדי שיתאמץ להצדיק את האמון שניתן בו מצד הציבור. אני יכול להעיד על 30 שנות עבודתי במשרד המשפטים כי רבים ממנהליו בעבר ובהווה חשים תחושת שליחות זו ופועלים בנאמנות יום-יום כדי להגשים את האינטרס הציבורי.

הטענה כי יש לשמור על הציבור מפני הפרקליטות היא לא פחות ממגוכחת, ומקורה בספינים שמפיצים בשנים האחרונות בעלי שררה וכוח כלכלי שהועמדו לדין. הפרקליטות נתונה לביקורת יומיומית של בית המשפט, וניתן גם ליזום הליכים נגד פרקליטים בלשכת עורכי הדין ובנציבות שירות המדינה. הפרקליטות נתונה גם לביקורת של מבקר המדינה, ומזה כמה שנים נוסף גם גוף ביקורת ייעודי. נמצא איפה כי הפרקליטות מבוקרת די והותר.

עיון בדוח שנתי של גוף הביקורת הייעודי על הפרקליטות מלמד כי במהלך שנת 2019 חל גידול משמעותי במספר הפניות שהוגשו לנציבות. גידול זה מצטרף למגמת העלייה המתמשכת בשיעור התלונות שהוגשו לנציבות מאז תחילת כהונתו של הנציב דוד רוזן, והוא מלמד על יעילות הולכת וגדלה של מוסד הנציבות וביסוסו ככתובת יעילה לתלונות הציבור. עוד עולה מן הדוח כי 23% מהתלונות שהוגשו לנציבות נמצאו מוצדקות, וכן כי ביחס לשליש מבין אלה ניתנו המלצות אופרטיביות אשר יושמו על-ידי הגופים המבוקרים.

מה הסכנה אם כן במינוי שומרים נוספים לשמור על השומרים? החשש הוא בהפרת האיזון בין העצמאות הנדרשת לעבודת הפרקליטות, לבין החשש לניצול לרעה מצד נאשמים בכלי הניתן בידיהם לתקוף את מי שאוכף את החוק נגדם.

הצהרתו של שר המשפטים גנץ כי תפקידו כשר היא לשמור על השומרים, היא אם כן לא רק מוצדקת אלא מבוססת גם על הפילוסופיה המדינית. יש לקוות כי כל שרי המשפטים לעתיד יראו גם הם את תפקידם בשימור עצמאותם של שומרי הסף, כדי להבטיח שהחלטות בנוגע לחקירה ולהעמדה לדין יעשו ללא מורא וללא משוא-פנים. 

הכותב כיהן בעבר כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), וכיום הוא יועץ עצמאי