גיל ברינגר, שניהל את פרויקט הוויזה תחת שתי ממשלות, סוקר את מאחורי הקלעים של העבודה על הפטור ואת ההשפעות הכלכליות שצפויות בעידן החדש • "אנשים חושבים בעיקר על התור שייחסך מהם ברחוב הירקון, אבל החשיבות העיקרית תהיה ביצירת קהילה עסקית מאוחדת"
גיל ברינגר, המשמש כמנהל תפקידים מיוחדים ברשות האוכלוסין וכפרויקטור נושא כניסת ישראל לפטור מוויזות מארה"ב, סיפר לגלובס כי בחודשים האחרונות יש האצה בתהליך, במטרה לצאת עם בשורה שתאפשר לישראלים לטוס ללא ויזה לארה"ב כבר ברבעון הראשון של 2023
ההשוואה בין אמריקה לישראל, שקמפיין "חיי ערבים חשובים" מבקש ליצור, מטילה את האשמה על העלייה במספר מקרי הרצח בחברה הערבית על הצד היהודי • האישום הזה אינו הגון ואינו מתכתב עם מספר עובדות מרכזיות • אז מה יכול להיות ההסבר האלטרנטיבי לתופעה המדאיגה הזו?
בניגוד לדבריו של גיל ברינגר, אסור להשאיר בידי הכנסת את הסמכות הבלעדית לקביעת זכויות - חלוקת עבודה בין הרשויות היא הפתרון
לפני כארבעה חודשים טור זה יצא לחופשה אחרי שנפתלי בנט ביקש ממני להצטרף לצוות המו"מ בתור עורך הדין שאמון על הצדדים המשפטיים בהסכמים • במשימה זו פגשתי את הדילמה הקשה - הפרדה בין הענקת שירות משפטי לדרג הפוליטי גרידא לבין הבעת עמדה אישית, וזה רק חידד את עמדתי בנוגע לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה • טורו של גיל ברינגר חוזר עם תובנות חדשות-ישנות
רה"מ נפתלי בנט לוקח את הזמן וטרם הכריז על המינויים החדשים תחתיו • לגלובס נודע כי יועצו הפוליטי של בנט, שלום שלמה, הוא אחד מהמועמדים המובילים לתפקיד מזכיר הממשלה • על השולחן נמצא גם שמו של עו"ד גיל ברינגר, יועצה לשעבר של השרה איילת שקד
הכשל המרכזי שהתגלה בפרשת משי זהב הוא לא כישלונה של המדינה, אלא כישלונה של הקהילה שידעה ולא עשתה דבר כדי למנוע את הקורבנות העתידיים • במקביל, הלקח שצריך להילמד מהפרשה הזו אינו נוגע לאופן שבו מנהלים משפט פלילי, אלא לאופן שבו מנהלים קהילה
בפרק השני של הסדרה "שופטים בשר ודם" עומדים שופטי העליון על כך שאין קשר בין העמדות האידאולוגיות שלהם לפסיקה שיוצאת תחת ידם • לא רק שהטענה הזו מנוגדת לאינטואיציה של רובנו, היא נבחנה בעבר בקרב שופטים אמריקאים ונמצאה שגויה • האם המקרה הישראלי שונה?
הוויכוח על רמת האקטיביזם של ביהמ"ש העליון נמשך שנים • צפייה בפרק הראשון של הסדרה "שופטים בשר ודם" מעלה כי ייתכן שהמחלוקת הזו נובעת מחוסר הסכמה על שיטת המדידה • מה יודעים בעולם כולו על ביהמ"ש העליון שלנו, ורק שופטיו מסרבים להודות בו?
הוויכוח שפרץ השבוע בין אבישי בן חיים לברוך קרא על האופן שבו צריך לפרש את משפט נתניהו זכה לאלפי צפיות ברשתות החברתיות, ולא במקרה • אלה שתי פרשנויות קיצוניות למשפט נתניהו, המקובלות בקרב ציבורים רחבים ומתחרות ביניהן על דעת הקהל • אבל האם ייתכן ששתיהן שגויות?
בקשת הנשיאה חיות לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות, עוררה מחדש ויכוח בו נטען כי העליון מקבל החלטות סותרות בעניין • אלא שבחינה היסטורית מבהירה כי הכלל עקבי וברור: מותר לכנס את הוועדה בתקופת בחירות - אך רק אם זה מועיל לעליונים
מדד הדמוקרטיה שפורסם השבוע הוכיח, למי שעדיין היה זקוק להוכחה הזו, שאמון הציבור בבהמ"ש העליון הגיע לשפל היסטורי • אם העליון ירצה בכך, הוא יוכל כמובן להשיב את אמון הציבור שאבד לו • אלא שזה ידרוש ממנו להכיר בעיקרון שבמשך עשרות השנים האחרונות הקפיד להתכחש לו
הצהרת גנץ כי תפקידו כשר היא לשמור על השומרים היא מוצדקת ומבוססת גם על הפילוסופיה המדינית. יש לקוות כי כל שרי המשפטים לעתיד יראו גם הם את תפקידם בשימור עצמאותם של שומרי הסף
ההחלטה לפתוח את בתי המשפט בזמן התפרצות המגפה, למרות הסכנה לבריאותם של המתדיינים, התקבלה כחלק ממה שמכונה "המאבק על שלטון החוק" • אלא שהרבה יותר מטרידה ממנה היא הגישה הכוללת ששר המשפטים החדש, בני גנץ, הציג השבוע בנאומו הראשון
במכתבה השבוע למועצת העיתונות ביקשה המוציאה לאור של גלובס, אלונה בר און, כי המועצה תהפוך עצמה ל"מבוגר האחראי" שיקבע כללים ברורים המגדירים מיהו עיתונאי ומהי עיתונות • המטרה של המהלך טובה מאוד, אבל הסכנה שעלולה להיוולד ממנו עצומה לדעתי
ההחלטה של ח"כ מנסור עבאס לנהל מו"מ עם רה"מ בנימין נתניהו מייצרת לא רק דרמה פוליטית, אלא גם דרמה משפטית • היא מחזירה את הציבור הערבי לדרוש את זכויותיו מהכנסת ולא מהעליון, ועל הדרך גורמת להתמתנות של הציבור הערבי • אז למה יש מי שמתנגד למהלך?
ארה"בויזהטיסותיחסי חוץמזכיר הממשלהמינויים פוליטייםמשרד הפניםרשות האוכלוסיןשגרירות ישראל בארה"בשלום שלמה