קובה | פיצ'ר

סוף עידן בקובה: משפחת קסטרו עוזבת את השלטון

ראול קסטרו בן ה־89, אחיו הצעיר של פידל קסטרו, הודיע על פרישה בתקופה הכלכלית הקשה ביותר באי מאז נפילת ברה"מ • הקורונה פגעה קשות בענף התיירות והמחסור במזון מורגש היטב במדינה • מחליפו מיגל דיאז־קאנל יצטרך להתמודד עם דרישות לרפורמות כלכליות נרחבות מצד העם

פידל וראול קסטרו, 1996. שלטו על המדינה במשך יותר מ־60 שנה, מאז סוף שנות החמישים / צילום: Reuters, RAFAEL PEREZ
פידל וראול קסטרו, 1996. שלטו על המדינה במשך יותר מ־60 שנה, מאז סוף שנות החמישים / צילום: Reuters, RAFAEL PEREZ

ראול קסטרו שהודיע כי יפרוש מראשות המפלגה הקומוניסטית השלטת בקובה, מותיר מאחוריו מדינה חבוטה שנעה על מעט אדי דלק מהפכני בזמן שהיא מתמודדת עם מחסור גובר במזון וחוסר שביעות רצון בקרב האזרחים.

ההודעה של קסטרו מיום שישי לגבי פרישתו בקונגרס בן ארבעה ימים של המפלגה הקומוניסטית בבירה הוואנה, מסמנת שינוי כללי, שבמסגרתו הגוורדיה הישנה שלקחה את מושכות השלטון בהובלת אחיו פידל קסטרו בשנת 1959 מפנה את מקומה לדור צעיר יותר של בירוקרטים. קסטרו בן ה־89 צפוי להיות מוחלף על ידי יורש עצר שבחר בעצמו הנשיא, מיגל דיאז־קאנל, פעיל במפלגה הקומוניסטית.

בנאומו, שיבח קסטרו את דיאז־קאנל בשפה משתפכת ואמר שבנה צוות הנהגה מוצלח. יחד עם זאת, אמר קסטרו שבפרישתו יישאר עם "רגל מוכנה להגן על הסוציאליזם".

דיא־קאנל, בן 60, לוקח את מושכות המפלגה בזמן קשה, כשהכלכלה של קובה מתמודדת עם המשבר הגדול ביותר מאז נפילת ברית המועצות בתחילת שנות ה־90. מגפת הקורונה במידה רבה סגרה את תעשיית התיירות במדינה וגרמה לכלכלה להתכווץ ב־11% בשנה האחרונה, כך לפי נתוני הממשלה.

מה שמסבך את העניינים הוא שדיאז־קאנל יתמודד עם האתגרים האלה בלי חותמת היוקרה שהייתה לדור של המנהיגים מהמהפכה.

דיאז־קאנל יצטרך לאזן בין דרישתם של הקובנים לחירויות כלכליות ופוליטיות רבות יותר לבין ההתנגדות המובנית לכל שינוי מצד שורה ארוכה של מנהיגים בצבא ובמפלגה הקומוניסטית. בתוך כך, הממשל מנסה לשדר תדמית של "עסקים כרגיל".

"דיאז־קאנל מוצא עצמו במלכוד 22 קלאסי", אמר טד הנקן, מומחה לענייני קובה במכללת "ברוך" בניו יורק. "הוא נבחר על ידי ההנהגה הישנה על מנת לשמר את ההמשכיות והשליטה, אבל כדי שתהיה לו איזה מידה של לגיטימיות בקרב קובנים רגילים, הוא חייב בדחיפות לבצע כמה רפורמות בסיסיות על מנת למנוע קריסה של הכלכלה ולהתמודד עם חוסר השקט החברתי והפוליטי הגובר.

תוכנית לחמש שנים

המתח הזה הוא הרקע לקונגרס של המפלגה הקומוניסטית, שחייבת לשרטט למדינה מסלול לחמש השנים הבאות. המצב העגום של כלכלת קובה ייתן לתומכי רפורמות גיבוי של דחיפות להחלת ליברליזציה כלכלית. אבל בעלי דעות ניציות יתנגדו לשינויים, שבעקבותיהם עשויה שליטת המשטר להיחלש.

"אנו חייבים ליצור כלכלה שעובדת", אמר קרלוס אלזוגראי, דיפלומט קובני בכיר בדימוס מהוואנה. "אבל ישנה דוגמטיות אידאולוגית חזקה נגד רפורמה כלכלית. ישנו חשש רב מאובדן שליטה".

הוגו קנסיו, יזם קובני־אמריקאי שמושבו במיאמי, מקווה שהקונגרס יאשר כעת שחרור כלכלי מסוים. קנסיו השיק לאחרונה גרסה קובנית של שירות משלוחים בסגנון אמזון, Katapulk, למזון וסחורות המיוצרים בעיקר בידי יזמים פרטיים ונשלחים לקובנים בבתיהם כמו גם לעסקים זרים ולשגרירויות בהוואנה.

אבל בנאומו מיום שישי, הדגיש קסטרו שישנם קווים ברורים שקובה לא תחצה בניסיונותיה לתקן את הכלכלה "מפני שזה יוביל להשמדת הסוציאליזם".

הזמנים הקשים האלה מזכירים את שנותיה הקשות של המדינה לאחר קריסת המעצמה התומכת שלה, ברית המועצות. הכלכלה הקובנית התכווצה אז ביותר משליש, והמחסור במזון גרם לכמה תושבים נואשים לאכול חתולים. כרגע, המזון מתחיל לאזול. ישנם כלכלנים לא־ממשלתיים המעריכים שהאינפלציה בקובה הגיעה ל־500%.

"המצב הכלכלי קריטי ביותר", אמר קמילו קונדיס, המנהל עסק לייצור חשמל בקבלנות בהוואנה. "אתה צריך להיות בתור בחמש בבוקר ולחכות 10 שעות כדי לקנות חבילת קפה", אמר בשיחת טלפון.

התסכול הפך להפגנות ענק

בחודשים האחרונים, התסכול העולה מהתנאים המחריפים הפך להפגנות שנראה היה שהן תופסות את המשטר בקובה לא מוכן. ההפגנות מהוות אתגר יותר גדול לשלטון הכמעט מוחלט של הממשלה בגלל שכיום קובנים יכולים לגשת לאינטרנט מהטלפונים שלהם, וזה מאפשר להם לארגן הפגנות ספונטניות ולשתף מידע על מעצרים ברשתות החברתיות.

בנובמבר, ברית שנוצרה בין אמנים, פעילים שחורים ומוסיקאי היפ־הופ מסן איזידורו - רובע שחור ומוזנח של הוואנה - הפכה לכוח המניע של התנועה. מוקדם יותר החודש, תושבים בסן איזידורו מנעו מהמשטרה לקחת את אמן ההיפ־הופ מייקל קסטילו, אחרי ששוטרים עצרו אותו ועיכבו אותו בניידת. במהלך המהומות, אנשים קיללו את דיאז־קאנל בעוד הראפר המשוחרר עשה סיבוב ניצחון, אגרופו מונף באוויר והאזיקים תלויים על יד אחת שלו. סרטון של התקרית הפך לוויראלי.

מוקדם יותר השנה, מוזיקאים בהוואנה ובמיאמי שילבו כוחות להפקת סרטון בשם "Patria y Vida", או "מולדת וחיים", תשובה מתנצחת לסיסמה המהפכנית "מולדת או מוות" שפידל קסטרו הפך לפופולרית. השיר והסרטון הפכו לוויראליים.

הרשויות בקובה אמרו שהשיר הוא עבודתם של בוגדים ומוזיקאים פרו־ממשלתיים החזירו עם שיר משלהם, "מולדת או מוות למען החיים".

ביום שישי, קסטרו הזהיר שארה"ב משתמשת באינטרנט ובהפגנות של אמנים מתוסכלים ואחרים על מנת לחתור תחת השלטון. "הרחובות, הפארקים והכיכרות יהיו שייכים למהפכנים", הכריז.

ראול עדיין נשאר בתמונה

אפילו אחרי פרישתו, צופים חוקרים שימשיך קסטרו לשחק תפקיד מרכזי בקביעת גורלה של קובה, במידה רבה כפי שעשה פידל קסטרו לאחר שפרש מהנשיאות בשנת 2008. קסטרו המבוגר יותר מת בשנת 2016.

לאחר שירש את התפקיד מאחיו, הנהיג ראול קסטרו בזהירות כמה רפורמות כלכליות שהרשו לאזרחי קובה לפתוח מסעדות, להשכיר חדרים בתעשיית המלונאות ולמכור בתים וכלי רכב. הוא גם פתח בשיחות עם ארה"ב שהייתה אז בהנהגת ברק אובמה, שהובילו להחלת יחסים דיפלומטיים מלאים עם היריבה מימי המלחמה הקרה. ההסכם נחתם ב־2015.

אבל פידל קסטרו, שמת ב־2016 וחשש שממשל אובמה משתמש בהפשרה ביחסים כסוס טרויאני בניסיון להפיל את הממשלה, בלם את הרפורמות של אחיו. ממשל טראמפ נסוג מההפשרה כי טען שהיא מסייעת לממשלה מושחתת לשרוד. כמות הביקורים מארה"ב צנחה וזה פגע בכלכלה של קובה.

"אני חושב שראול היה רפורמטור אמיתי", אמר בריאן לאטל, חוקר קובה לשעבר ב־CIA שכתב ביוגרפיה של ראול קסטרו. "הוא ייזכר לצמיתות עקב ניסיונו הכושל לעשות מודרניזציה בקובה, שהרבה ממנה סוכל עקב התערבות הניצים בממשלה".

ישנם אנשים בקובה שקיוו שהנשיא האמריקאי החדש, ג'ו ביידן, ייסוג במהירות מהסנקציות שהטיל טראמפ, אבל בינתיים הבית הלבן הודיע רק שהוא בוחן מחדש את המדיניות על קובה. "שינוי או צעדים נוספים במדיניות על קובה לא נמצאים כרגע בין העדיפויות הראשיות של הנשיא מבחינת מדיניות", אמרה דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, ביום שישי כשנשאלה לגבי שינוי השלטון בהוואנה.

לואיס מנואל אוטרו, אמן צעיר שנמצא כיום במעצר בית אחרי שהיה אחד המייסדים של תנועת סן איזידורו, מקווה שעזיבתו של ראול תוביל לשינוי.

בגלל שדיאז־קאנל ואחרים חסרים את הכריזמה המהפכנית של הגוורדיה הישנה שנלחמה במהפכה לפני 62 שנים, קובנים זקנים יותר שעדיין מכבדים את אותו דור כנראה לא יגיבו בקלות לשלטון של פקידים חדשים, אמר.

"אנשים יותר אומללים, יותר ויותר רעבים, יותר ויותר נואשים", אמר.