איך קרה שדווקא בנושא מורכב כמו דת ומדינה הצליחו להגיע בגוש השינוי להסכמה

ראשי המפלגות בגוש השינוי החליטו על אימוץ הגישה של ארגון צהר, שמגיע מהזרם האורתודוקסי אך נחשב מתון יחסית, והחלת שינויים משמעותיים בתחומים שבהם לרבנות הראשית יש שליטה מוחלטת • אלא שכל זה עשוי להיות לא יותר מאיתות לחרדים להצטרף לממשלה

בית הקפה קדוש בירושלים. בחרו בכשרות של צהר במקום של הרבנות הראשית / צילום: איל יצהר
בית הקפה קדוש בירושלים. בחרו בכשרות של צהר במקום של הרבנות הראשית / צילום: איל יצהר

שבוע להחזרת המנדט לנשיא על ידי נתניהו, יו"ר ימינה נפתלי בנט ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער עדיין עוסקים בהעלאת מחירים בגוש השינוי. "הם מטפסים על עצים", מאשימים אותם בכירים בגוש, אולם לא סוגרים את הדלת על האפשרות להרכיב ממשלה יחד איתם. במקרה שבימים הקרובים אכן יצליחו לגשר על הפערים ביניהם בנושאי חלוקת התיקים והנהלת הכנסת, הסכמות בנושא אחד - ודווקא מורכב מאוד - כבר הושגו: דת ומדינה.

הסדרת הנושא נעשתה ברוח ארגון רבני צהר. מי שמוביל את היוזמה הזו כבר שנים אחורה הוא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שדורש מינוי רבנים ראשיים מהציונות הדתית וגיור על ידי רבני ערים על פי מתווה נסים. כעת, בממשלה הנרקמת כשהחרדים צפויים לשבת באופוזיציה, נראה שבשלה העת להוציא את התוכנית לפועל בתמיכת בנט ולפיד.

ארגון צהר הוקם מיד אחרי רצח רבין, במטרה לקרב בין דתיים וחילוניים. ברקע הקמתו עמדו גם הפרסומים באותה התקופה על הטיפים השמנים לעורכי החופה מטעם הרבנות. הארגון החל את פעולתו בתחום הנישואים, ועם הזמן עבר לעסוק גם בנושאי כשרות, הכשרת רבנים ואפילו הכנת ניירות עמדה למקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה בנושאי דת ומדינה.

אימוץ הרעיונות של ארגון צהר מותיר את נושא הדת בידיים אורתודוקסיות, אך מוביליו מבקשים למעשה להוציא את השליטה מידיים חרדיות ולהעבירה לידי הציונות הדתית המתונה. זו הסיבה גם שיש הרואים בהצהרה על תמיכה במדיניות צהר כאיתות לחרדים על ידי בנט ולפיד להצטרף לממשלה, כדי למנוע פגיעה במאחזים שתפסו בשירותי הדת בישראל. זו, כמובן, תפיסה שליברמן אינו שותף לה, שכן הוא הצהיר שלא יכהן בממשלה שבה יושבות גם ש"ס ויהדות התורה.

בראש ארגון רבני צהר עומד הרב דוד סתיו, והארגון נהנה מתקציב שנתי של 28 מיליון שקל. 90% מהסכום מגיעים מתרומות (בעיקר קטנות וקבועות מאנשים פרטיים, כך אומרים בארגון), והשאר מדמי תשלום עבור שירותים שהארגון מעניק. 60% מהתרומות מקורן בארץ, והיתר מחו"ל. בגזרה הפוליטית מי שפועלים יחד עם צהר (מהממשלה העתידית של גוש השינוי) הם חברי הכנסת יוליה מלינובסקי שמרכזת את נושא דת ומדינה בישראל ביתנו, ומתן כהנא מימינה, שאף הקים בכנסת את השדולה לשיפור שירותי הדת.

מתוך הביקורת על הרבנות הראשית והתנהלותה מבקשים בצהר להפוך את הגוף לרגולטורי בנושא הכשרות, לבטל את המועצות הדתיות ולהפוך אותן לאגף במועצה המקומית, לפתוח את אזורי קבלת הכשרות לאזורי רישום (כפי שנעשה בתחום הנישואים), וכן לשנות את הרכב הגוף הבוחר לרבנות כך שיכיל יותר נשים, ולבסוף יוביל לבחירה של רבנים ראשיים מהציונות הדתית ולא מהאגף החרדי. בארגון לא עוסקים בנושא הגיור, אולם הרב סתיו תומך בגיור על ידי רבני ערים - נושא שמבקשים לקדם בממשלה החדשה, אם תקום ללא החרדים (שהטילו וטו על העניין).

לאורך השנים פעל צהר בשתי זרועות עיקריות: הענקת שירותים לצרכני דת, בעיקר חילונים, כמו לימודי בר בת מצווה, קריאות מגילה, תיקון ליל שבועות ונישואים. נושא הכשרות חדש לארגון, וזו הפעם הראשונה שהוא נותן שירותי דת לדתיים; הזרוע השנייה היא השפעה על מדיניות. במסגרת התפיסה הזו, בצהר נפגשים כל הזמן עם פוליטיקאים כדי לנסות להשפיע. "הפרסומים על אימוץ מדיניות צהר הגיעו אלינו בהפתעה", הודו בכירים בארגון, אך בירכו על שיתוף הפעולה האפשרי.

בממשלת גוש השינוי מבקשים לפעול ברוח צהר בשלושת הנושאים הבאים:

נישואים: 5,000 חתונות בשנה

באוקטובר 2013 אושר חוק צהר של הח"כ לשעבר איתן כבל, שאפשר לראשונה רישום לנישואים שלא במקום מגוריהם של אחד מבני הזוג. החוק פתח את האפשרות להינשא דרך רבנויות ערים שונות (ויצר תחרות), וכן את האפשרות של צהר להעניק שירותים דומים. מאז, מתוך כ-30 אלף טקסי נישואים יהודיים בשנה, הארגון עורך כ-5,000.

כשרות: מאות מסעדות הצטרפו

לפני ארבע שנים, בתגובה לתלונות מצטברות על כך שהרבנות גם מפקחת וגם מנהלת את נושא הכשרות, דרש הארגון להפוך את הרבנות הראשית לגוף רגולטורי בנושא. במקביל, מי שיעניקו את שירותי הכשרות ויעסיקו את המשגיחים יהיו ארגונים שיאושרו לפעול על ידי הרבנות, מה שיצור תחרות בתחום הענקת הכשרויות ויעודד מתן שירותים יעיל וזול יותר.

עד שזה יקרה, ובהינתן פסיקת בית משפט שאף ארגון זולת הרבנות הראשית אינו יכול להעניק "תעודת כשרות", מעניקים בצהר לבעלי עסקים הבוחרים בכך "תעודת פיקוח מזון". כיום יש מאות מסעדות שמקבלות את הכשרות של הארגון, ומעסיקות את משגיחי הכשרות שלו באופן ישיר. לאחרונה עשו זאת בבית הקפה "קדוש" בירושלים, לאחר שהרבנות הראשית ביקשה מהם לסמן כל אחד מהקרואסונים שלהם תחת התווית "חלבי".

על פי המודל של הארגון, הפקח עובד אצל צהר ולא במסעדה, והוא מפעיל אפליקציה מהרגע שנכנס למסעדה ועד שהוא יוצא. כך, על פי שעות העבודה שלו בפועל הוא מקבל תשלום חודשי. בניגוד לתשלום לרבנות, לא נדרש תשלום נוסף על התעודה עצמה. משגיחי הכשרות של צהר מרוויחים 73 שקל לשעה ברוטו, כאשר לכל עסק תמחור עצמאי לפי היקף העסקה. בצהר מעריכים את היקף הפעילות שלהם בנושא הכשרות במחזור עסקים של 3 מיליון שקל.

גיור: להקל במקום להחמיר

ארגון רבני צהר לא מעניק שירותי גיור ולא עוסק בנושא, שכן כיום מוסמכת רק הרבנות הראשית לטפל בנושא. אולם בדף מדיניות של הארגון ולגישת הרב סתיו יש לאפשר לרבני ערים לגייר, בדומה לנעשה בעבר בקהילות יהודיות, כדי לייעל את המערך בהתאם לרוח של דוח משה ניסים בנושא.

"מועצת רבני צהר תומכת בהענקת סמכות לרבני הערים לעסוק בגיור, ולבחור בעצמם את הרכב בתי הדין לגיור על פי קריטריונים שאינם גורעים מן הקריטריונים המקובלים היום בבתי הדין הממלכתיים לגיור", נכתב בדף המדיניות. "הנהלת רבני צהר תעשה מאמץ לבוא להסכמה עם הרבנים הראשיים".

במקום לקדם מדיניות שבה מבקשים ברבנות הראשית לגייר כמה שפחות, מבקשים בצהר להפוך את הגיור לתהליך מסביר פנים יותר לבאים בשעריו. במקום להחמיר - להקל, ובכך להסיר חסמים בפני המבקשים להתחיל בתהליך. עד כה, מי ששמו חסמים בפני יישום דוח נסים בנושא היו נציגי המפלגות החרדיות. בהיעדרם ובתמיכת ליברמן ובנט, תוכל הממשלה לקדם גיור על ידי רבני ערים ולאמץ את הדוח שהגיש ניסים לממשלת נתניהו כבר ב-2018.