שילוב עובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי יניב לארגון רווח של 1%-5% בשנה, כך עולה ממחקר של עמותת קו-אימפקט. לפי המחקר, האטרקטיביות בפנייה ללקוחות דוברי ערבית צפויה לעלות בשנים הקרובות, ולתמרץ באופן משמעותי שילוב והכללת עובדים מהחברה הערבית בשורות הארגון.
המסקנה מתבססת על כך שהחברה הערבית צורכת כ-20% מסך התצרוכת במשק הישראלי וכ-10% מהעסקים בישראל בבעלות ערבים. כ-2% מהחברות המעסיקות מעל 50 עובדים הן בבעלות ערבית וכ-14% ממשקי הבית הערבים בישראל שייכים לעשירון הכנסה השישי ומעלה.
נתונים נוספים העולים מהמחקר הם שכ-17% מבין הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל הם מהחברה הערבית וכ-12,000 סטודנטים ערבים בשנה במקצועות מדעיים, כלכליים ועסקיים.
בין השנים 2012 עד 2018 מספר הערבים העוסקים במקצועות ההייטק שילש את עצמו - על רקע זה, פנייה למועמדים ערבים מגדילה את היצע המועמדים האיכותיים, וחשובה במיוחד בענפים שבהם יש מחסור בכוח-אדם, כמו בהייטק.
נתון נוסף העולה מהמחקר כי הנאמנות של עובדים אקדמאים מהחברה הערבית גבוהה יותר לעומת זו של עובדים מהחברה היהודית: הוותק של אקדמאים ערבים בעבודה גבוה ב-180% מזה של עובדים אקדמאים יהודים.
המחקר מציג תשע תועלות מרכזיות הנובעות מהעסקת עובדים מהחברה הערבית: הגדלת נתח השוק בקרב לקוחות דוברי ערבית בישראל ובעולם; גיוון בספקים; המשכיות עסקית; הגדלת היצע המועמדים; עלייה בשימור הון אנושי; עלייה במחוברות ארגונית; עלייה ביצירתיות, עלייה בחדשנות ושיפור המוניטין הארגוני. מבין התועלות הללו, ניכר כי התועלות הרלוונטיות להון האנושי (הגדלת היצע המועמדים, שיעורי השימור הגבוהים ועלייה במחוברות ארגונית) משמעותיות ומורגשות בכלל הארגונים שלקחו חלק במחקר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
