במשרד הבריאות התאהבו בג'ובים ומתקשים להיפרד למרות דעיכת המגפה

ביומו הראשון של השבוע אומתו בישראל רק ארבעה חולי קורונה. הנתונים הללו ממשיכים את המגמה החיובית של החודשים האחרונים - דעיכה מתמדת של מגפת הקורונה בישראל. גם בתי החולים הולכים ומתרוקנים: במחלקות ברחבי הארץ מאושפזים 49 בני אדם במצב קשה, כ-88% מהם לא חוסנו נגד המגפה. בחודשים האחרונים עומד מספר המאומתים היומי על מקרים בודדים, חלקם מתגלים בכניסה לישראל. לכן, השבוע יבוטלו גם התו הירוק והסגול, לצד הסרת מגבלות קורונה רבות במשק ובחיים האזרחיים. במילים אחרות: המגפה דועכת, וישראל חוזרת לחיים מלאים.

במשרד האוצר ובצה"ל הבינו באחרונה שאירוע הקורונה ששיתק את ישראל במשך יותר משנה וגרר היערכות תקציבית מיוחדת, אינו כשהיה. אי לכך, הוחלט להפסיק בהדרגה עד אוגוסט את פעילותה של מפקדת אלון, המעסיקה מאות בני אדם בתפקידים שאין בהם צורך אקוטי בשלב זה. כך, ייסגר הגוף הצבאי שהוקם לשם סיוע בחקירות ובבדיקות, בעלות של 585 מיליון שקל, ומעסיק כיום כ-340 עובדים - יותר מפי 13 מכמות החולים המאומתים בממוצע ביום.

ואמנם, ל"גלובס" נודע שדווקא משרד הבריאות, שם הוקמו מערכי ניהול מקבילים המתוקצבים מדי חודש בקופסאות קורונה מיוחדות באין תקציב מדינה, מסרב בשלב זה לקיים הליך לסגירת מגן ישראל ומשל"ט (מרכז שליטה) משרד הבריאות. מגן ישראל הוא גוף שהוקם עם מינוי הפרויקטור גמזו, ונשאר על תילו מאז. הוא מונה כמה יועצים - מיועצים אסטרטגיים ליועצי תקשורת, ופרויקטור.

למרות דעיכת המגפה, מגן ישראל טרם פורק, על אף שישנו מנכ"ל משרד בריאות במשרה מלאה, המייתר בעת הזו את הצורך בפרויקטור קורונה, בנוסף לראש משל"ט, ומפקד מפקדת אלון, המנהלים מלמעלה מערכות מועטות תפוקה בעת הזו.

סנכרון בין ארבעה ראשים

הגוף הראשון שהוקם עם התפרצות גל הקורונה השני, הוא משל"ט משרד הבריאות. עד כה עלה המערך כ-127 מיליון שקל - מעל 11 מיליון שקל לכל חודש פעילות. גם כעת העלויות נשארו דומות, ולא בוצע עוד צמצום בכוח האדם. כיום מועסקים בו למעלה מ-100 איש (בזמן שגרת המגפה הועסקו בו כ-200 בני אדם), כולל דסקים שונים לטיפול במגזרים הערבי והחרדי, על אף שזה זמן אין תחלואה בהיקף ניכר. נציין, כי כל היישובים בישראל מוגדרים כ"ירוקים בוהקים", ומקצתם "ירוקים" בלבד.

לאורך כל הדרך היו כפילויות רבות בעבודה של הגופים הללו. כך למשל, הסברה והנגשת מידע לאזרח בוצעה גם על ידי המשל"ט וגם על ידי המפקדה, ותפעול המעבדות בוצע במקביל על ידי שני הגופים. הניהול של הגופים נתקל בקשיים רבים לאור העובדה שיש לכל הפחות ארבעה "ראשים" - פרויקטור, מנכ"ל משרד הבריאות, ראש משל"ט ומפקד מפקדת אלון, אליהם ניתן להוסיף גורמים ניהוליים נוספים כמו ראש שירותי בריאות הציבור. כדי לחסוך את הכפילויות הללו, אגב כך, התנגד מנכ"ל משרד הבריאות הקודם - משה בר סימן טוב, להקמת הגופים הללו, וסבר כי יש לעבוד עם השלד הקיים בזמן השגרה, ולעבות אותו. זאת, מפני שמטבעם, תפעול אירועי חירום מתבסס על יכולות סנכרון, וככל שישנם גופים רבים יותר עם ראשים רבים יותר - פעילות הסנכרון הופכת מורכבת הרבה יותר.

אך גם אם מניחים בצד את הוויכוח על הצורך בפעילות הגופים הללו בזמן חירום, במשרד האוצר לא מצליחים לקבל תשובות ממשרד הבריאות באשר לפעילות הגופים העתירים בכוח אדם בזמן השגרה. לפי גורם ממשלתי, במשרד הבריאות גוררים רגליים עם הצגת תוכנית באשר לפירוק המטות ומבטלים פגישות הנוגעות לצמצום המערכים. אחת הפגישות שבוטלה ברגע האחרון אמורה הייתה להתקיים ביום ראשון שעבר. "חזי לוי, מנכ"ל המשרד, מבקש פיצוי על סגירת המשל"ט. הוא רוצה תקנים לבסיס. זה לא מופרך, אבל להשאיר גדוד מילואים בשטח שלושה חודשים אחרי מבצע, זה לא הפתרון".

מפקדת אלון, המעסיקה בשלב זה כ-300 חוקרים אפידמיולוגים על מספר חולים יומי דל, מחויבת בתקני קבע לעד סוף יולי, ולכן, בשל אילוץ כוח האדם הצבאי - תמשיך המפקדה לפעול חלק מהקיץ. אך במשרד הבריאות, נכון לשלב זה, מערך הקורונה המעובה ממשיך לפעול ללא תוכנית צמצום.

לדברי הגורם הממשלתי, "לאנשים אין מה לעשות, והם כותבים סקירות למגירה. משרד הבריאות לא הפנים שעברנו את גלי הקורונה. הם לא מעכלים את הדבר הזה. כל פעם נגמרים אישורים תקציביים למשהו ספציפי ואין ברירה אלא לדון בו. דברים על המעטפת הכוללת לא מתקיימים ומבוטלים".

המשל"ט, גוף שנועד תחילה לתכלל את הלוגיסטיקה של הרכש, יכול לפי גורמים במערכת הבריאות להצטמצם בחזרה לתוך משרד הבריאות, ולהכיל דסק המייצר חיתוכי מצב. בעת הצורך, יוכל משרד הבריאות להקים מחדש מערך להתמודדות עם התפרצות מגפה, אך בשלב זה אין צורך בו.

מחסור חמור בכוח אדם בשגרה

ברמת הניהול, בשלב זה לא ברור מהי חלוקת הסמכויות במשרד הבריאות, ומדוע נדרשים ראשים רבים כל כך לניהול מערך הקורונה, כאשר יותר מחמישה מיליון בני אדם בישראל מחוסנים באופן מלא (בקרב בני ה-50 ומעלה, 92% מחוסנים או מחלימי קורונה), ומספר החולים היומיים שולי ביותר. 

דוח מבקר המדינה ממרץ 2020 שדן בהתמודדות עם התפרצויות תחלואה, מצא כי גם בשגרה חסר באופן חמור כוח אדם מקצועי בלשכות בריאות הציבור במשרד הבריאות. על כן, ישנו היגיון בשימור כוח אדם בבסיס משרד הבריאות, באופן שיאפשר טיפול יעיל בעתות חירום כאשר מתפרצות מגפות.

מגפת הקורונה היא מגפה קשה שהכתה במדינות בעולם כולו, וייתכן כי במרוצת השנים יאלצו מדינות להתמודד עם מגפות נוספות שיתפרצו במפתיע. לכן, מומחי בריאות הציבור טוענים כי בעת הזו צריך להשתמש בכלים שנצברו במהלך הקורונה כדי לייסד מערך קבוע ויעיל בתוך משרד הבריאות, לטיפול רוחבי בתחום שהקורונה היא רק נדבך אחד ממנו.

"דווקא בימים אלו של ירידה משמעותית בתחלואה מקורונה חשוב לזכור את החשיבות של בריאות הציבור ושל שירותי בריאות הציבור, בשגרה ובחירום. אסור לנו להסתנוור משיעורי התחלואה הנמוכים בקורונה ולשכוח את לקחיה", אומר פרופ' נדב דווידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל. "זאת השעה להתכונן להמשך. לשם כך חשוב להשקיע בכוח אדם, משאבים ותשתיות וגם לזכור כי בריאות הציבור זה לא רק קורונה. יש צורך בוער בחיזוק מערך שירותי בריאות הציבור בכוח אדם מקצועי, בתקנים קבועים ובכל מגוון המקצועות התומכים בבריאות הציבור, החל מאפידמיולוגים, מקדמי בריאות ועד לעובדי מעבדה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הטענות הן שקריות ומופרכות. משרד הבריאות פועל באופן שוטף לצמצום פעילות מגן ישראל, והפיכתו למנהלת במשרד תוך זמן קצר, כדי שיינתן המענה לטיפול במגפת הקורונה, שעדיין כאן. משרד הבריאות מקיים דיונים שוטפים על כך מול הגורמים הרלוונטיים, וגם מול משרד האוצר. עד כה, הוחלט על סגירת מפקדת אלון בזמן המיידי, וצומצמו כ 50% מעובדי המשל"ט. בניגוד לטענות, מגמה זו נמשכת, כדי להגיע למינימום הנדרש בזמן הקרוב, וכדי להשאיר את המינימום הנדרש תוך זמן קצר. כל טענה אחרת אינה נכונה ואינה משקפת את המצב במציאות".