תוכנית כלכלית תעצור את הקיטוב בחברה הישראלית

חילופי השלטון בישראל מגיעים אלינו בשיאו של קיטוב חברתי עצום שנגרם כתוצאה ממשבר פוליטי ולאומי חריף, כשלצדו, אם זה לא היה מספיק, גם משבר בריאותי וכלכלי בדמות הקורונה. קל מדי ללכת רק אל ההפגנות מחוץ לבתי הפוליטיקאים או לצעקות באולפנים כדי לדבר על הקיטוב, אך למעשה הקיטוב החברתי הוא גדול הרבה יותר, כיוון שכשמו כן הוא, הוא שם ישראלים רבים בין שני קצוות רחוקים ומנוגדים זה לזה ונמצא ביום יום שלנו, יותר מכפי שאנחנו מצליחים לדמיין.

שהרי, שימו לב לקיטוב שמתמודד איתו המשק בין כמות המובטלים העצומה מן הצד האחד אל מול המחסור העצום בכוח האדם. שימו לב לקיטוב האדיר בין חלקי האוכלוסייה שעדיין מלקקים את פצעי משבר הקורונה לבין חלקים לא מבוטלים באוכלוסייה שדווקא פרחו כלכלית במהלכה ונהנים מתוצאות עסקיות טובות יותר או מרווחי הון כתוצאה מעליות מחירים בשוק ההון ושוק הנדל"ן.

קיטוב בין עולם שחווה מיתון ופגיעה כלכלית עצומה, עסקים שקרסו וציבור ענק שאיבד את כל רכושו לבין ההתעוררות הכלכלית שמביאה איתה היציאה ממגבלות הקורונה, עד כדי יצירת עודפי ביקוש ועודף כסף שזורם לשווקים ויוצר לחצים אינפלציוניים במדינות המפותחות.

ומכאן גם שהקיטוב נע בין התפיסה החברתית הסולידרית הקוראת לערבות הדדית שמתעוררת הן במשבר הכלכלי והן בזה הפוליטי-לאומי, לבין התפרצות כלכלית שמהר מאוד השכיחה את המשבר והחזירה את התרבות הקפיטליסטית בשיא עוצמתה, כאשר כל תא משפחתי שואף בעיקר למקסם את עושרו והציבור מבזבז ויורה כסף לכל עבר כנרקומנים אשר קיבלו בחזרה את מנתם אחרי תקופה ארוכה מידי של קריז.

חילופי השלטון הם הזדמנות להכרעה

חילופי שלטון בתקופה כזו של קיטובים ואתגרים הם לא רק פוטנציאל למשבר פוליטי-לאומי, אלא גם הפוך, הזדמנות להכרעה בין שתי שיטות פעולה אפשריות של השלטון: התמסרות לכוחות השוק, צמצום הרגולציה וההתערבות הממשלתית ועידוד השוק החופשי, אל מול ניסיון אקטיבי לאזן את כוחות השוק, למתן את הקיטוב ולפזר בצורה הוגנת יותר את משאבי המדינה תוך דאגה חברתית לחלשים וחיזוק קהילות מוחלשות. בחירה באפשרות הראשונה היא המשך של הקו הכלכלי בו בחרו ממשלות ישראל בשלושת העשורים האחרונים, והיא תמשיך ותעמיק את מגמת הקיטוב. בחירה באפשרות השנייה יכולה להביא לשינוי מגמה למדיניות כלכלית חברתית יותר וממתנת קיטוב, כזו שלא תשפיע רק על כלכלת מדינת ישראל אלא ובעיקר על המרקם החברתי שלה, והמרקם הקהילתי שלה.

כן, הקיטוב בעם לא נמדד רק בנושאים פוליטיים צהובים, אלא גם בערבות ההדדית שיכולה להיות לנו, גם בשוויון הזדמנויות וגם בשיטה כלכלית של מדינה הדואגת להעמקת השוויון אל מול מדינה אשר שולחת את אזרחיה להילחם זה בזה בשיטה בה אדם לאדם זאב.

ממשלת האחדות לא תימדד רק באחדות הפוליטית, אלא גם ביכולת שלה לייצר אחדות חברתית-כלכלית ולעצור את הקיטוב בכל חלקי העם ובכל הרבדים. הממשלה תוכל להשקיע כספים לשיפור התחבורה הציבורית המחברת את הפריפריה למרכזי התעסוקה ולהשקיע בחינוך בצורה שתאפשר צמצום הפערים החינוכיים בקהילות השונות וסיכוי גדול יותר לחלקים גדולים יותר באוכלוסייה להתברג במקצועות מתגמלים ותעשיות מצליחות.

הממשלה תוכל לסבסד את מעונות היום לגיל הרך על מנת לאפשר לאמהות צעירות להשתלב בצורה נוחה ויעילה יותר בשוק העבודה. השקעה ישירה של המדינה בתשתיות בערים הערביות תוכל לעצור את הקיטוב בין ערבים ליהודים והשקעה ברווחה תמנע התדרדרות של שני העשירונים התחתונים אל מתחת לקו המחייה הסבירה.

הקמת ממשלת האחדות דרשה אומץ פוליטי אדיר מכל הגורמים המעורבים בה. כעת עליהם להשלים מהלך אמיץ נוסף ולהעז להעלות מיסים על שכבות האוכלוסייה העשירות ובעיקר את מיסי רווחי ההון, כמו גם הדיון על יעילות השימוש במשאבים ותקציבים, במשרד החינוך, במשרד הביטחון ואחרים - יש פה הזדמנות לדון ולהחליט האם ישראל היא מדינה המחויבת לערבות הדדית, לשוויון זכויות ושוויון לכלל אזרחיה וקהילותיה. כך נראית אחדות.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת גוברמן