זו הייתה אמורה להיות ההבטחה הגדולה בתחום יוקר המחיה. מה באמת נשאר ממנה

טיוטה שפרסמה הרשות לתחרות קבעה כי חוק המזון, שנחקק במטרה לפתור את סוגיית יוקר המחיה, לא באמת הוביל להורדת מחירים • מי שכן נהנה ממנו אלו רשתות השיווק שקיבלו דרך קלה להגיב באופן מיידי למהלכים של המתחרים - ולא תמיד מדובר בהוזלות • 10 שנים למחאה החברתית, פרויקט מיוחד

סופרמרקט - מדפים / צילום: תמר מצפי
סופרמרקט - מדפים / צילום: תמר מצפי

בינואר 2015 נכנס לתוקף חוק המזון. החוק הוא תוצר של המחאה החברתית והזעקה שקמו ארבע שנים קודם. אחד מסעיפי החוק, שנוסח בשאיפה להוזיל את יוקר המחיה, דגל בשקיפות מתוך אמונה שכאשר המחירים של מוצרי המזון יהיו מונגשים לצרכנים, הם יטרחו לערוך השוואה לפני שיערכו קניות, ובמקביל, לאור זאת יופעל לחץ על הרשתות להציג מחיר תחרותי.

החוק קבע כי על רשתות המזון הגדולות לפרסם במאגר ייעודי את מחירי כל המוצרים שבחנויות הרשת ובכל סניף בנפרד - באופן שוטף על בסיס שעתי. אלא שמתוך כל הררי המידע שמוזן למאגר, הכולל עשרות אלפי ברקודים של כל מוצר שנמצא על המדף (ובכל גרסה שהיא), מתקבל מאגר ג'יבריש; גיבוב אותיות ומספרים שאין לצרכן כל יכולת להתמצא בו. כבר כשקם המאגר, הצהירה המדינה כי פענוח כתב הסתרים הזה ייעשה על ידי מנועי השוואת מחירים מסחריים שינגישו את המידע לציבור. בהמשך אף הוצעו מענקים למאגרים הפרטיים שיפענחו לטובת הצרכנים את מחירי הפארם שהצטרפו למאגרים כמה שנים לאחר שנחקק החוק.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

המאגר החליף את הלקוחות הסמויים

האם הציבור אכן עורך השוואות ואף טורח לסור לסניף הזול יותר? קל לנחש שלא. מי שבעיקר משתמש במאגר אלו הן הרשתות עצמן. אם בעבר הן נהגו לשגר לקוחות סמויים לרשת המתחרה בכדי להתחקות אחר המחירים, סידר להם חוק המזון דרך קלה להשוות מחירים ולהגיב באופן מיידי למהלכים של הרשת המתחרה, ולא תמיד דרך הוזלת מחירים.

"יש חשיבות רבה להשוואת מחירים והאפליקציות שמנגישות את המחירים לצרכן הן כלי נוסף במלחמה ביוקר המחיה", אמרה לגלובס ענת בן עזרא-דוקן, סמנכ"לית אסדרה ומנהלת ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שהודפת את הטענות נגד המאגר. "מסקר שערכנו לפני שלוש שנים עלה ש-23% מהצרכנים משתמשים במאגרי המידע. לפי הסקר, יותר מ-60% מהצרכנים מכירים את האפליקציות וכששאלנו למה הם לא נכנסים להשוות מחירים, הם מנו סיבות כמו שהם מעדיפים להמשיך לקנות היכן שהם רגילים, שהם לא נוהגים לגבש רשימה מסודרת מראש, או שחבל להם על הזמן להשוואות מחירים. המסקנה היא שלא משנה עד כמה המאגר יונגש, הסיבות הן סובייקטיביות של הצרכן". לשאלה מדוע נסמכים על סקר שנערך ב-2018 מנמקת בן עזרא-דוקן את סוגיית ההקפאה התקציבית בממשלה.

בן עזרא-דוקן מציינת כי החברות להשוואת מחירים לא מקבלות תשלום מהמדינה להוציא מהלכים תחרותיים שנעשו "במטרה לשפר את השירות ולהנגיש את המידע בצורה יעילה יותר". הרשות בעבר אף קנסה רשתות שלא העלו מחירים כנדרש למאגר, ולשאלה האם היא סבורה שהמאגר הוביל להורדת מחירים משיבה "זה לא התפקיד שלנו לבדוק אלא של הרשות לתחרות. מה שמוריד מחירים זו התחרות".

"מאתרים קשיים בהעברת המידע לצרכנים"

בעניין זה נציין כי במסגרת טיוטה שפרסמה הרשות לתחרות בפברואר 2020 הגיעה הרשות למסקנה כי חוק המזון, על סעיפיו השונים לא הוביל למטרה: הגברת התחרות והורדת מחירים. ועם זאת, מסקנות לחוק ומציאות לחוד: הרשתות נדרשות להמשיך להזרים נתונים למאגר.

האם אפשר כבר להודות שהמאגר נכשל למטרה שלשלמה קם והוא בסך הכל כלי להשוואת מחירים עבור הרשתות?
"לא הייתי מגדירה אותו ככישלון", אומרת בן עזרא-דוקן. "וגם אם הוא כלי עבור הרשתות, זה עשוי לפעול לטובת הצרכנים. אנחנו מצויים בשיח עם הקמעונאים כדי לאתר קשיים בהעברת המידע כשברור שתחום המזון שמהווה כמעט 18% מסל הצריכה נמצא גבוה בסדרי העדיפויות שלנו. בתחום הזה אנחנו פועלים דרך אכיפה, כולל קנסות לרשתות שלא מעלות מחירים כנדרש למאגר, והסברה שמטרתה לעודד צרכנים להשוות מחירים". היא מחדדת כי "מלכתחילה הוחלט שלא להקים מאגר ממשלתי ושהמדינה לא תיכנס לשפת המחשב, אלא לפעול דרך אתרים ואפליקציות מסחריות".

ענת בן עזרא־דוקן / צילום: הרשות להגנת הצרכן
 ענת בן עזרא־דוקן / צילום: הרשות להגנת הצרכן

"לאורך השנים הציבור חזק בלקטר ולהמתין לנס"

בין האפליקציות והאתרים שפועלים כיום אפשר למצוא את מייסופרמרקט, CHP המציעה לקבל מחיר על בסיס הכנסת שם המוצר, זאפ מרקט ופרייסז. מנכ"ל פרייסז בועז יהב, מזהה גידול שהוא מגדיר כ"מתון" בשימוש באפליקציה, "אולם בהחלט לא באופן מספק". יהב סבור שראשית "הצרכנים לא עושים מאמץ מספק כדי לחסוך כסף בעזרת הכלים העומדים לרשותם ומנגד, המדינה לא עושה מספיק כדי לקדם את הכלים".

בועז יהב, מנכ"ל פרייסז / צילום: תמונה פרטית
 בועז יהב, מנכ"ל פרייסז / צילום: תמונה פרטית

פרייסז קמה לפני עשור בעקבות המחאה החברתית. יהב: "לאורך השנים הציבור חזק בלקטר ולהמתין שיעשו עבורו את העבודה תוך ציפייה שבדרך נס המחירים פשוט ירדו. כמי שהקדיש את 10 השנים האחרונות לקדם את הנושא, כולל ליווי חקיקת חוק המזון בוועדת הכלכלה במספר כנסות שונות, והכרת כלל הגורמים המעורבים, ברור לי שזה לא יקרה. רוב הציבור הוא 'ממלא עגלות מצוי'. נכנס לסופר, ממלא, יוצא, ולא מעניין אותו המחיר. ואם יקר? קונים חצי מהכמות אבל באותו מחיר יקר. רוב הצרכנים אפילו לא בודקים את החשבון בסופר. אבל האחריות היא לא רק לפתחו של הצרכן. היינו מצפים מהמדינה לקדם את הנושא במהלכים שיעודדו צרכנים לעשות שימוש בכלים האלה ולחסוך בעזרת הכנה בסיסית לקנייה".

המחירים נעו ונדו מאז פרוץ המחאה

ב-31 במאי 2011 פורסמה בגלובס כתבה שהכנתי בשעתו כחלק מבדיקות מחירים שנהגנו לערוך אחת לכמה חודשים. כותרת הכתבה הייתה: "סל הקניות התייקר ב-8% תוך 3 חודשים". הסל שעליו התבססה הכתבה כלל 25 מוצרים, שרובם התייקרו מהבדיקה הקודמת שערכנו, בפברואר 2011. וכך כתבתי אז: "האורז, ששמר על יציבות בשנתיים האחרונות, התייקר ב-14%, מ-7.9 שקלים ל-9 שקלים, וקוטג' תנובה התייקר ב-7.5% (בפברואר עלה 6.50 שקלים, וכיום מחירו 7 שקלים). בכך השלים הקוטג' עלייה של 15% מאז פברואר 2009".

מי שהיה אז בעלי הרשת כמעט חינם עדי צים, אף התראיין לגלובס וטען כי החברות "נשענות על תירוצים כמו עליית מחירי הסחורות או שינוי בשערי המטבע בכדי להעלות מחירים. התוצאה היא שהכול התייקר ואין לכך הצדקה". עוד אמר צים בשעתו "אני לא מבין למה המחירים של מוצרי החלב עולים בלי אבחנה. אנחנו אחת המדינות היקרות בעולם במחירי מוצרי החלב. אני מדבר על פערים של פי שלוש וארבע מהמחירים באירופה, וזה כזכור בניגוד לגובה השכר בארץ". צים, וגם אנחנו לא שיערנו לעצמנו שהדגש ששמנו על הקוטג', גם בוויזואליה של הכתבה, יוביל למחאה שזכתה לכינוי מחאת הקוטג'.

חלפה שנה, במאי 2012 בדקנו שוב את המחירים ובאנו עם בשורה: "מגמת ההתייקרויות נבלמה בשנה האחרונה אחרי שלוש שנים של התייקרויות". המחיר הממוצע לאותו סל שהמשכנו לבדוק ירד ב-2.5%. האופוריה הסמלית הזו נמשכה זמן קצר. ב-2014 בישרנו כי סל הקניות חזר לרמת המחירים של לפני המחאה, "הקוטג' אמנם נותר על מחיר של 6 שקלים, אך מוצרים אחרים התייקרו מאוד", כך בכתבה בה הלנו כי הפער בין ההתייקרות בחנויות ובין מדד המחירים הלך וגדל.

הצרכנים המשיכו לשלם יותר: ב-2015 פרסמה המועצה לצרכנות כי בסיכום השנה, סל המוצרים התייקר ב-6%. מאז, המחירים מצביעים על מגמת יציבות ואף על ירידה במחיר של חלק מהמוצרים שבדקנו בעקביות - כך עולה מבדיקה שביצע עבור גלובס אתר השוואת המחירים פרייסז מאז אוגוסט 2016 (מאז הקמת המאגר) ועד היום. בחינת המחירים נערכה בקרב שש הרשתות שופרסל, רמי לוי, מחסני השוק, יינות ביתן, ויקטורי ויוחננוף.

מהבדיקה משתקפת כאמור יציבות יחסית במחירי המוצרים עם כיוון של מגמת ירידה, שלא מתרחשת רק בתקופות "פיקים" של הוזלות בתקופות חגים. מחירי המוצרים מטבעם נדו מעלה ומטה על ציר הזמן אבל בסופו של דבר חלקם ירדו וחלקם שמרו על רמה דומה מאז אוגוסט 2016.

כך למשל, כוכב המחאה - הקוטג', שבמאי 2011 עלה בממוצע 7 שקלים, באוגוסט 2016, במסגרת מבצעים מחירו נע בין 4 ל-5 שקל, לאורך השנים מאז 2016 המחיר נשמר על רמה של כ-5.5 שקל עד כה.

אורז "פרסי קלאסי" של סוגת 1 ק"ג נע ונד גם הוא: במאי 2011 מחירו היה 9 שקלים בממוצע, באוגוסט 2016 מחירו עמד על כ-8.5 שקל בממוצע (במסגרת מבצעים שקדמו לראש השנה), באוקטובר 2018 המחירים הממוצע עלה לכיוון של כ-10 שקלים - בחודש מאי 2020 עקב מבצעים המחיר ירד לכ-7.5 שקל בחלק מהרשתות ונכון לחודש יוני 2021 חזר המחיר לרמה של 9.2-10 שקל ליחידה.

המחיר לכרעיים עוף טרי במאי 2011 היה בממוצע 26 שקל לק"ג. מאז 2016 המחירים נעו לפי מבצעים: מכ-20 שקל בממוצע באוגוסט 2016, המחיר עלה באוקטובר באותה השנה ל-25 שקל לק"ג, באוגוסט 2017 המחיר ירד לכ-17 שקל לק"ג, באוגוסט 2020 המחיר עמד על כ-18 שקל בממוצע וכך התנודות נמשכות על פי המלאים והחגים. נכון לחודש יוני 2021 המחיר הממוצע לכרעיים עוף טרי עומד על כ-18 שקל בממוצע, ירידה של כ-30% לעומת אוגוסט 2016.

יציבות במוצרים הפופולריים

בדוגמה אחרת, המחיר לבקבוק של קוקה קולה 1.5 ליטר עלה במאי 2011 כ-6 שקלים. המחיר עלה מכ-6.2 שקל בממוצע נכון לאוגוסט 2016 לכ-6.5 שקל בממוצע כיום. חטיף במבה 80 גרם שבמאי 2011 תומחר בכ-4 שקלים מאז 2016 שמר על מחיר ממוצע של כ-3.33 שקל לאורך השנים. מרכך כביסה בדין שבמאי 2011 עלה בממוצע 22 שקל, מתומחר בכ-20 שקל בממוצע - מאז 2016 ועד היום. זאת ועוד - המחיר לקפה טייסטר צ'ויס במאי 2011 עמד בממוצע על 33 שקל. במאי 2011 מחירו עמד בממוצע על 28 שקל וכיום המחיר הממוצע שידע תנודות לנוכח מבצעים בעיקר, עומד על כ-28 שקל, ירידה של כ-15%. בשורה התחתונה, המחירים של המוצרים הפופולריים שמרו על יציבות יחסית ובחלקם אף חלה ירידה.

האם לנוכח הצפי לגל התייקרויות בקרוב זה ישתנה? מצד אחד טוענים היצרנים לעלייה משמעותית במחירי התשומות, בדגש על חומרי הגלם שבחלקם עלו ב-30%-50% (סויה, שמן, תירס וכד') ובמקביל לעלייה במחירי השילוח. מצד שני הם מקווים שהחזרה לשגרה תמתן את העלויות ליצרנים כך שיתאפשר להם שלא להעלות מחירים בתקופה רגישה גם לצרכנים. חלק ממוצרי הנייר (חיתולים רב פעמיים, נייר טואלט, מפיות וכיו"ב) כבר התייקרו, שטראוס ודיפלומט פרסמו בדוחותיהן לרבעון הראשון של השנה כי הן בוחנות העלאת מחירים. בשטראוס הכוונה הזו עדיין לא נראית באופק, ובדיפלומט כבר הספיקו לעדכן את מחירי חיתולי פמפרס שהתייקרו בכ-5%.

"ממילא המצב היום מאתגר ולא פשוט"

רשת ארומה ישראל הודיעה על ייקור מחירי הקפה בכ-25% וברשת קפה גרג אמר הבעלים יאיר מלכה לגלובס כי המחירים אמנם לא צפויים להתייקר בחודש-חודשיים הקרובים, "אם כי הנושא הזה נשקל. המצב מאתגר, במיוחד לנוכח המחסור בעובדים ולנוכח התייקרות חומרי הגלם, אבל לא נעלה מחירים בזמן שמסביב המצב לא פשוט ממילא", כך מלכה.

חגי שלום, מנכ"ל ובעלי טיב טעם, העריך בפני גלובס כי כבר הקיץ תחול עלייה בלתי נמנעת במחירים. עם פרסום דוחות הרבעון הראשון של הרשת אמר שלום: "אי אפשר להשאיר את המחירים כשחלק מחומרי הגלם התייקרו ב-40%-50%. גם ההובלה התייקרה אבל את הזינוק בעלויות חומרי הגלם אף חברה יכולה לספוג. הכתובת היא היצרנים וספקי המוצרים שלא יהיה להם מנוס מלייקר את המחירים בקרוב".

"הרשתות ילחמו בעליות חרף הבעיות והקשיים"

איתן יוחננוף, מנכ"ל רשת יוחננוף, אמר לגלובס כי הרשתות ילחמו נגד התייקרות "חרף הבעיות והקשיים, נילחם שלא לתת את המוכנות להעלות מחירים". ברשתות אחרות דוגמת רמי לוי סבורים שהבאז והשיח התקשורתי על התייקרות צפויה הוא שיוביל לקיומה. כך או כך, הצרכנים יקוו שזו לא תגיע.

ומה אומר מדד המחירים לצרכן? על פי נתוני הלמ"ס משפחה ממוצעת בישראל מוציאה כ-17.9% מסל הצריכה שלה על מוצרי מזון (כולל פירות וירקות). היקף ההוצאה על סעיף זה עודכן בינואר האחרון לעומת שיעור של 17.5% בסל הקודם. בחודש אפריל עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3% השינוי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 0.8% ומתחילת 2021 על 1.1%. בחינת מדד המחירים ללא דיור מצביעה על תנודתיות: ב-2011 המדד ללא דיור עמד על 1.3%, ב-2012 הוא ירד ל-2012, ב-2013 עלה ל-1.5% ומאז שיקף בעיקר ירידה ושיאה בשנת 2015 ל-1.9% בשנת 2018 המדד חזר למדדים חיוביים והסתכם ב-0.5% וב-2020 המדד ללא דיור הסתכם ב-0.8%.

צרו איתנו קשר *5988