הייטקיסטים, אקדמאים ומרוויחים יפה: העובדים שיישארו לעבוד מהבית

יותר משנה אחרי שהחל הניסוי הגדול של העבודה מהבית, עובדים מתחילים לחזור למשרדים, אבל לא באופן מלא ולא כולם. כבר ברור שמדובר בצורת עבודה שצריך להיערך אליה. בימים אלה, מגבש המכון הישראלי לדמוקרטיה צוות התייעצות משותף לממשלה, למעסיקים ולנציגי העובדים, שמטרתו גיבוש סט הסכמות בכל הנוגע לעבודה מהבית עבור המגזר הציבורי וקווים מנחים למגזר העסקי. זאת בתיאום עם המנגנונים המגובשים בעולם כדי לשמור על כושר התחרות של המשק הישראלי.

הפגישות לגיבוש הכללים האלה יתבססו על תובנות מסקרים שעשה בשנה האחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה ויוצגו השבוע בכנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון. הקווים המנחים יתייחסו למנגנונים הנוגעים לשכר על עבודה מהבית, הטבות כגון החזרי נסיעות ומימון ארוחות, המודל הרצוי לשילוב עבודה מהבית ומהמשרד ולמי נתון שיקול הדעת, למעסיקים או לעובדים.

פועלים ליצירת סטנדרט בינלאומי

במגזר הציבורי הייתה התנגדות לאורך השנים לעבודה מהבית, אבל כבר באפריל 2021 נרשם מפנה: הממונה על השכר פרסם הנחיה ליום עבודה אחד מהבית בשבוע במגזר הציבורי, במשרות שאינן כרוכות בעבודה עם קהל. כעבור כמה ימים הוציא נציב שירות המדינה הנחיות דומות, הנוגעות ספציפית לעובדי מדינה במשרדים ממשלתיים. ההנחיות פורסמו במקביל להצהרות של כמה מהחברות במגזר הפרטי על מעבר לעבודה היברידית, שמשלבת בית ומשרד, ובמקביל להצהרות של חברות אחרות על שיבה מלאה למשרד ועל יתרונותיה.

  

לדברי הכלכלנית דפנה אבירם ניצן ומיה גוברין, שכתבו את הדוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההסכמות ייעשו בתיאום עם ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), שלפי הערכתו שיעורי העבודה מהבית יישארו גבוהים משהיו לפני המשבר. בימים אלה, ה-ILO פועל ליצירת סטנדרט בינלאומי אחיד להגדרת עבודה מרחוק או עבודה מהבית, קביעת מדדים לגבי התופעה ואיסוף הנתונים. כמו כן, פרויקט "עתיד העבודה מהבית" (The Future of Teleworking) של ה-OECD מזמין ממשלות ורשויות מקומיות לרכוש מידע והבנה מעמיקה על התפשטות העבודה מהבית במדינות ועל היכולת של מדיניות ציבורית לצמצם את החסרונות ולהעצים את ההזדמנויות הטמונות בצורת עבודה כזאת.

"בסוף אנחנו צריכים לבדוק את כושר התחרות ולוודא שלא נעלה את עלות העבודה בישראל לעומת העולם, וגם לוודא שאנחנו מתנהלים בהתאם לסטנדרטים של העולם המערבי", אומרת אבירם ניצן. "צריך להיות הוגנים כלפי העובדים וכלפי המעסיקים. יש פה הסתכלות בוגרת על מה שכל צד מרוויח ומה כל צד מפסיד. כל הצדדים, כולל המעסיקים וההסתדרות, מעוניינים לשבת ולבחון דרכים בהסכמה".

מתופעה שולית לצורת עבודה מקובלת

לפי הנתונים שאסף המכון הישראלי לדמוקרטיה, עם פרוץ המשבר זינק משמעותית שיעור העובדים מהבית בישראל, חלקית או באופן מלא. בסוף מרץ 2020, עם הטלת הסגר הראשון, עלה שיעורם ל-55%, לעומת כ-9% שעבדו מהבית ערב משבר הקורונה, והתייצב על כ-42% בתקופות שבין הסגרים. שנה אחרי, באפריל 2021, עמד שיעור העובדים מהבית על 34%: כ־11% שכירים ועצמאיים שעבדו רק מהבית ו- 23% ששילבו עבודה מהבית וממקום העבודה.

ומה המצב בעולם? לפני המשבר שיעור העבודה מהבית נע בין 30% במדינות כמו דנמרק, הולנד ושבדיה לבין 10% או פחות בצ’כיה, איטליה, יוון ופולין. בארה"ב, עד כ-20% מהעובדים עבדו מהבית באופן חלקי או מלא.

כשבוחנים מיהם העובדים שיכולים לעבוד מהבית, מצטיירת תמונה ברורה: מדובר בדרך כלל בתופעה של בעלי שכר גבוה יחסית ובעלי השכלה אקדמית. בעוד שבקרב בעלי הכנסה נמוכה (עד 4,999 שקל בחודש) שיעור העבודה מהבית עומד על 24%, בקרב בעלי הכנסה חודשית גבוהה מ-25 אלף שקל בחודש, שיעור העובדים מהבית כמעט כפול - 46%.

מודל שמרחיב את הפערים החברתיים

לדברי אבירם ניצן, "החלשים לא נהנים מהעבודה מהבית וצריך לחשוב על זה. זה מגדיל פערים. החזקים, המשכילים והמנהלים יכולים לעבוד מהבית והעובדים הפשוטים לא. זו נקודה שעומדת לפתחה של הממשלה: מה עושים עם זה שהעבודה מהבית תפגע בחלשים? התשובה לזה תהיה ככל הנראה אוטומציה, ושילוב העובדים בעבודות חדשות בתחומים צומחים".

גם ILO הזהיר שעבודה מהבית עלולה להדיר עובדים עם מיומנויות נמוכות, עובדים מבוגרים או עובדים במשרות שיש בהן הכרח לנוכחות פיזית.

הנשים מרוצות יותר? פער בין אירופה לישראל

מדד נוסף שנבדק הוא יעילות העבודה מהבית. סקרי המכון מראים שהערכת העובדים את יעילותם בעבודה מהבית עלתה מ-41% בתחילת המשבר ל-68%. לפי סקר שנעשה באפריל 2021, עובדים מהבית מרוצים יותר מהאיזון בין העבודה לפנאי בהשוואה לעובדים שהולכים בכל יום למקום העבודה (80% ו-72% בהתאמה).

ארגונים בינלאומיים מזהירים כי עבודה מהבית אמנם מייצרת גמישות אך עלולה להאריך את שעות העבודה ודווקא לטשטש גבולות בין העבודה לחיים האישיים. בסקר שנערך ב-2020 באיחוד האירופי במסגרת Eurofound, נמצא ש-35% מהעובדים דיווחו על עלייה במספר שעות העבודה. מחקרים שנערכו לפני משבר הקורונה הראו שעבודה מהבית מעודדת תחושות בדידות, חרדה, דאגה ואשמה.

כדי להתמודד עם הבעיות האלה, אימצו חברות מסוימות כללים שונים כמו איסור שליחת מיילים מעבר לשעות העבודה, והפרלמנט האירופי פרסם המלצות לנציבות האירופית על "הזכות להתנתק" במטרה לעודד פיתוח מדיניות ורגולציה בנושא.

ארגון OECD כבר גיבש כמה המלצות מדיניות. ראשית, הוא ממליץ שהעבודה מהבית תישאר בחירה, מתוך הבנה של חשיבות האינטראקציה הבינאישית לביצוע משימות מורכבות ולקידום חדשנות. המלצה נוספת היא לעודד הסדרים המספקים לעובדים סביבת עבודה ראויה.

לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 45% מהשכירים העובדים מהבית דיווחו באפריל 2021 שלא קיבלו מהמעסיק עזרים שיסייעו להם בעבודה מהבית. בניגוד לסקר קודם שנעשה בדצמבר 2020, בסקר של אפריל אף משיב לא דיווח שקיבל תוספת שכר על הוצאות עבודה מהבית.

בהקשר הזה, ה-OECD הוסיף והמליץ לקדם הסתגלות של שיטות הניהול להזדמנויות ולאתגרים הקיימים בעבודה מרחוק ולקדם מדיניות התומכת במתן גישה לתשתית טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) מהירה, אמינה ובטוחה לעובדים ולפירמות.