מבקר המדינה: מענקי האיזון לרשויות המקומיות לא מצמצמים את הפערים בין היישובים

מענק האיזון שמקבלות רשויות מקומיות חלשות ממשרד הפנים מכסה חלק ניכר מהוצאותיהן, אך הוצאותיהן על שירותים מקומיים עדיין נמוכות ביחס לרשויות אחרות, כך עולה מדוח מבקר המדינה. לפיכך מסיק המבקר כי מענק האיזון בהיקף כולל של 3.3 מיליארד שקל שניתן ב-2018 אינו מאפשר צמצום של הפערים.

מצבן הפיננסי של הרשויות המקומיות השונות בישראל שונה מאוד מאחת לשנייה, ולצד עשרות רשויות באשכולות התחתונים שנמצאות בגירעונות כרוניים (רובן מהמגזר הערבי), יש לא מעטות אשר בזכות אזורי תעשייה ומסחר גדולים ומניבים וגביית ארנונה בשיעור גבוה, הן בעלות איתנות פיננסית גבוהה ומספקות שירותים ברמה גבוהה לתושביהן.

הפער הזה הוא אחד מהגורמים העיקריים לאי-השוויון בחברה ולאי השוויון בין יהודים וערבים.

לא עומדים ביעדים של משרד הפנים

היעד של משרד הפנים היה כי שיעור ההכנסות העצמיות יעמוד על 62%. בפועל שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות בכלל הרשויות המקומיות עמד על 55.6% בשנת 2018 - ירידה של 8.1% לעומת שנת 2008.

ברשויות מקומיות בדירוג חברתי כלכלי 1-4 עמד שיעור ההכנסות העצמיות ב-2018 על 36.8%, וברשויות מקומיות במגזר הלא-יהודי - על 20.9% - ירידה של 10.2% ו-8.9% בהתאמה לעומת שנת 2008.

דוח המבקר גילה כי יש אי-שוויון בין הרשויות המקומיות בחיוב ארנונה שלא למגורים: רשויות מהחמישון העליון (כל חמישון כולל כ-20% מהאוכלוסייה) מחייבות כ-40% מכלל חיובי הארנונה שלא למגורים. זאת לעומת 3.5% בלבד ברשויות המשתייכות לחמישון התחתון.

ההוצאה הממוצעת על שירותים מקומיים לתושב בחמישון התחתון (רובן רשויות מהמגזר הלא-יהודי) עמדה ב-2018 על 699 שקל, בחמישון השני היא הייתה גבוהה ב-61% ועמדה על 1,126 שקל, ובחמישון העליון עמדה ההוצאה על 2,101 שקל - גבוהה פי שלושה מזו של החמישון התחתון וקרובה לפי שניים מהחמישון השני.

אחת מהבעיות היא גם שיטת החיוב. בניגוד למקובל במדינות רבות ב-OECD, החיוב נקבע בהתאם לשטח הנכס ולסוג השימוש בו ולא בהתאם לערכו. דוח של ארגון ה-OECD מספטמבר 2020, המליץ לשנות את שיטת החיוב הנהוגה בישראל.

בביקורת נמצא כי השיטה הקיימת טומנת בחובה סיכונים פיננסיים לרשויות המקומיות, היא לא מאפשרת לצמצם פערים בין רשויות ויש בה עיוותים היוצרים אי-שוויון בין תושבים. החלטות של ממשלת ישראל מ-2006 ומ-2016 לפעול לשינוי שיטת הארנונה לא יושמו, ו-וועדה לשינוי שיטת הארנונה שהוקמה ב-2016 טרם פרסמה את המלצותיה.

מתוך החובות לרשויות המקומיות: 9.7 מיליארד שקל שניתן לגבות

היקף חובות הארנונה לרשויות המקומיות, שלפי הערכת הרשויות אפשר לגבותם, הסתכם ב-2018 ב-9.7 מיליארד שקל. גביית החובות האלה, ואף חלקם, עשויה לצמצם במידה ניכרת את הגירעון המצטבר של כלל הרשויות המקומיות.

במקרה של עירייה או רשות הנמצאת במשבר תקציבי חמור, משרד הפנים רשאי למנות חשבים מלווים בעלי סמכויות נרחבות, והמשרד עושה בכך שימוש נרחב, שוב, בעיקר ברשויות הערביות.

בדוח התברר כי המהלך הזה אינו ערבה להצלחה. חרף מינויים של חשבים מלווים לרשויות המקומיות שנבדקו והגדלת המלוות והמענקים שקיבלו בשנים 2012-2018 לכיסוי גירעונותיהן, שש הרשויות המקומיות - אור עקיבא, דאליית אל-כרמל, טבריה, סח'נין, קלנסווה וקריית שמונה - לא הצליחו להתאזן תקציבית, וגירעונותיהן המצטברים אף גדלו מאוד והסתכמו בסוף 2018 בכ-325 מיליון שקל. זאת אף שהן קיבלו מענקים ומלוות לכיסוי הגירעון לאותה תקופה בסך של כ-370 מיליון שקל.

בשנים שהתקיימו בחירות לרשויות המקומיות ולנבחריהן, החשבים המלווים ברשויות המקומיות שנבדקו לא הצליחו למנוע פריצה של התקציב. החשבים המלווים שמינה משרד הפנים לרשויות המקומיות בשמונה מבין 12 רשויות שנבדקו לא הצליחו לאורך שנים להביא להבראתן של הרשויות המקומיות לטווח הארוך ולניהולן התקין.

תגובת משרד הפנים:  "מצבן התקציבי של כלל הרשויות המקומיות בישראל ושל הרשויות המוחלשות בפרט השתפר באופן משמעותי בעשור האחרון ודוח מבקר המדינה מצביע על כך בבירור. בשנים 2019 ו-2020 עשה משרד פנים מאמצים חסרי תקדים במטרה להוביל גם את הרשויות שעדיין נמצאות בגירעון תקציבי לכדי יציבות פיננסית, בין היתר, באמצעות העסקת חשב מלווה.

"מינוי חשב מלווה הינו כלי חשוב והכרחי לקיום הפיקוח והבקרה על פעילותן של הרשויות המקומיות, זאת בפרט ברשויות בהן מיושמת תכנית הבראה, אליהן מעביר משרד הפנים מענקים ומשקיע משאבים לחיזוקן והבראתן. היתרונות בהעסקת חשב מלווה גבוהים לאין שיעור, שכן הם מובילים לחיסכון של מיליוני שקלים ומניעת חריגות בכספי הרשויות המקומיות.

"נכון להיום ובמידה רבה כתוצאה ממשבר הקורונה, ישנן 80 רשויות מקומיות שפועלות תחת חשב מלווה, כאשר מחצית מהן נמצאות בתוכנית הבראה. רשויות אלו הן ברובן חלשות ונמצאות בדירוג נמוך במדד החברתי-כלכלי, רשויות פריפריאליות ובעיקר רשויות מהמגזר הלא יהודי. ביתר הרשויות שאינן נמצאות בתכנית הבראה, מצא לנכון משרד הפנים להשאיר חשב מלווה, בשל הסיכון שעדיין קיים לפגיעה במצבן הכלכלי. עם זאת, המשרד שואף לצמצם את מספר הרשויות המקומיות שנמצאות תחת תכנית הבראה ו/או חשב מלווה, ככל שהן עומדות בתנאים התקציביים המאפשרים זאת.

"זאת ועוד, בסיכום שנחתם בין משרדי הפנים והאוצר נקבע כי לא יועברו מענקים לכיסוי גרעון במסגרת תכנית הבראה ללא מינוי חשב מלווה".