מאבק בין שתי מאפיות על מכרז צה"לי הידרדר להפגנות, איומים ולחץ על ח"כים

בית המשפט המחוזי בת"א ידון ביום רביעי בעתירה מינהלית שהגישה "מאפייה מרחבית קריית שמונה" נגד זכיית מאפיית ברמן במכרז לספק מאפים ולחמים לשניים מתוך שלושת המרחבים של בסיסי צה"ל. זאת, בעוד שמרחבית זכתה באספקה למרחב אחד בלבד. ברמן זכתה במכרז כבר בנובמבר 2020 בסכום של כ-300 אלף שקל לשבוע, אולם צעדים טקטים שונים של מרחבית הצליחו לעכב את מימוש הזכייה עד כה.

באפריל הגישה ברמן עתירה מינהלית, באמצעות עוה"ד ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון, נגד משרד הביטחון בדרישה למימוש זכייתה. משרד הביטחון וברמן הסכימו כי העתירה תימחק והמכרז ימומש עד 1 ביולי 2021.

רגע לפני המימוש ולמעלה מחצי שנה לאחר שפורסמו תוצאותיו, הגישה מרחבית עתירה נגד זכיית ברמן, תוך שהיא מעלה טענות חמורות נגד המאפייה ונגד משרד הביטחון. מרחבית טוענת כי אם המכרז ימומש, היא תיסגר וכל 120 עובדיה שבפריפריה יפוטרו. לטענתה, הצעתה הכלכלית של ברמן למכרז היא "גירעונית, הפסדית, תכסיסנית וטורפנית". ברמן בתגובה דרשה לסלק את התביעה על הסף.

שיהוי בהגשת העתירה?

לפי התקנות, יש להגיש עתירה מינהלית לכל המאוחר בתוך 45 יום מהמועד הרלוונטי. מרחבית, כאמור, עתרה רק כחצי שנה לאחר שפורסמו תוצאות המכרז. תחילה היא פנתה בדצמבר 2020 לוועדת המכרזים במשרד הביטחון בטענה כי יש לפסול את הצעת ברמן משום שהיא גירעונית. אולם הוועדה דחתה את הדרישה ואשררה את זכיית ברמן במכרז. הוועדה ציינה כי בניגוד לטענת מרחבית, "הצעות ברמן אינן הפסדיות".

אלא שמרחבית פעלה במקביל במישורים נוספים. היא יזמה בדצמבר שני דיונים בוועדת הכספים של הכנסת על מנת לבטל את המכרז וכדי שהיא תמשיך לספק את מוצריה בכל שלושת המרחבים. היא פנתה לגורמים נוספים, בהם בין היתר, רשות התחרות, מנכ"ל משרד הכלכלה והוועדה לפיקוח על מחירי הלחם במשרד. לאחר שהצליחה לקבל אמירות חיוביות עבורה מח"כים בוועדה ומהמנכ"ל היא הגישה החודש את העתירה לבית המשפט המחוזי.

המדינה הגיבה לעתירה בטענה כי יש לדחות אותה על הסף בשל השיהוי הכבד בהגשתה. "מרחבית העדיפה באופן מודע במקום להגיש עתירה מינהלית במועד, לקחת סיכון שלפיו אם החלטת משרד הביטחון לא תבוטל בסופו של יום בעקבות לחצים פוליטיים פסולים שהופעלו עליו, שוב לא תוכל היא לעתור נגד החלטה זו, ואין לה אלא להלין על עצמה", טענה ברמן והוסיפה כי מרחבית מתנהלת בחוסר תום לב כבד, וכי ועדת הכספים אינה מוסמכת כלל לדון במכרז ובתוצאותיו.

מרחבית, המיוצגת על ידי עו"ד מתן גוטמן, טענה כי לא חל שיהוי בהגשת העתירה. זאת, מכיוון שעד לאחרונה "עמדה כל העת אפשרות מעשית כי המכרז יבוטל", וכי רק בדיון שהתקיים במאי בוועדת הכספים, מסרו נציגת משרד הביטחון והפרקליטות כי אין עוד מקום לעיכוב מימוש המכרז.

מסע יח"צ מתוזמר

ברמן טענה גם כי כבר הוציאה כמיליון שקל כחלק מההכנות למימוש זכייתה. "מרחבית במשך חודשים ארוכים פועלת במסע יח"צ מתוזמר, כשהיא רותמת ללא בושה פוליטיקאים ופקידי ציבור, על מנת לנסות ולחבל בטוהר ההליך המכרזי", נטען. "מרחבית, בעזות מצח, הודתה, כי לפני הגשת העתירה, היא בחרה לפנות לראש עיריית קריית שמונה, לח"כים, לשרים, ועובדי המאפייה קיימו הפגנות ומחאות ברחבי הארץ".

לדברי ברמן, "מדובר אפוא בהתנהגות בלתי נסבלת: במקום להגיש עתירה מינהלית במועד, העדיפה מרחבית לרתום גורמים מכל קצוות הקשת הפוליטית ולהפעיל על משרד הביטחון מכבש לחצים פסול. זהו ליקוי מאורות מוחלט, תוך רמיסת כל עקרונות היסוד העומדים בבסיס ההליך המכרזי... יש לומר בקול צלול וברור כי מדובר בהתנהלות שיש להוקיעה".

מחיר הפסדי?

לגופו של עניין, טענה מרחבית כאמור כי הצעתה של ברמן הינה הצעה גירעונית. זאת לדבריה, כדי שהיא לא תזכה במכרז, מאחר שהצעה נמוכה יותר מזו של ברמן תגרום למרחבית להגיע לחדלות פירעון. לפי טענתה, ברמן עצמה פנתה לאחרונה לוועדת הפיקוח על המחירים עם יתר המאפיות הגדולות על מנת להעלות את המחיר המקסמילי על הלחם המפוקח, בטענה כי המחיר המקסימלי כיום הינו הפסדי; ואילו ברמן הציעה במכרז משרד הביטחון הצעה זולה באופן משמעותי (3.2 שקלים לכיכר) ביחס לאותו מוצר.

בדיון בוועדת הכספים חיזק מנכ"ל משרד הכלכלה, דוד לפלר, טענה זו ואמר: "או שרימו אותנו כל השנים כשביקשו 5.1 שקלים או שנותנים מחיר הפסדי כדי לסגור את מאפיית קריית שמונה. לא יכול להיות שני הדברים".
מנגד רשות התחרות מסרה, כי בדיקתה בנושא העלתה שאין כל יסוד לטענה שמדובר במחיר הפסד אלא מחיר המשקף רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור.

ברמן מבקשת לדחות את טענת מרחבית גם תוך התבססות על בדיקתו של רו"ח יהודה מלול ממשרד רו"ח אברמזון, המשמש כיועץ כלכלי חיצוני לוועדת המחירים. בתשובתה לעתירה נכתב כי "טענותיה של מרחבית מתייחסות להצעת המחיר של ברמן רק ביחס ללחם שבפיקוח. בפועל, רוב ההצעה מתייחס למוצרי מאפה שכלל אינם בפיקוח, כאשר רק מוצר אחד בלבד מתוך חבילה של 17 מוצרים במכרז הוא לחם מפוקח (לחם אחיד פרוס)".

עלות ייצור שולית

לגופו של עניין מסבירה ברמן כי אין סתירה בין טענתה כי המחיר המקסימלי ללחם מפוקח הוא הפסדי, לבין טענתה כי הצעתה, שנמוכה במידת ניכרת מהמחיר המקסימלי, איננה הפסדית. "הטעמים הרציונליים הכלכליים העומדים בבסיס הצעתה של ברמן, ואשר מפחיתים, באופן משמעותי, את עלות אספקת המוצרים במכרז הם: עלויות ההפצה נמוכות יותר, שכן מרבית המוצרים מסופקים למרכזי מזון ולא לנקודות אספקה רבות ומרוחקות; היעדר החזרות ועלויות שיווק ומכירה; אספקה באריזות המקוריות; עלות ייצור שולית נמוכה; ותדירות הפצה נמוכה מהמקובל". לדבריה, ברור כי אין להשוות בין הצעה במכרז של משרד הביטחון של סל מוצרים, לבין מחירו של הלחם שבפיקוח הנמכר לצרכן הקצה.

בנוסף, חשפה ברמן בתשובתה כי "הקבוצה עליה נמנית מרחבית מוכרת לחמים שבפיקוח במחירים הנמוכים מהמחיר שבו מאפיית ברמן מתעתדת לספק לחם שבפיקוח למשרד הביטחון".

צעקות הבכי והנהי

ברמן גם תקפה את איומי מרחבית, כי תיאלץ להיסגר אם לא תזכה במכרז. "לא ניתן שלא למחות על צעקות הבכי והנהי של מרחבית. ככל שמרחבית אינה יודעת לנהל את עסקה, תתכבד ותייעלו; אך לא ניתן לקבל מצב שבו משתתף שהפסיד יהלך אימים ויטען כי עסקו ייסגר לאחר שהפסיד, במטרה לבטל את תוצאות המכרז", טענה ברמן והוסיפה: "מאפייה שכל ההצדקה לקיומה היא התבססות על מכירות למרחב אחד בצה"ל, אין לה זכות קיום".

לבסוף נטען בתשובת ברמן, כי מרחבית שנשלטת בידי משפחות דוידוביץ ואהרונסון הסתירה מביהמ"ש כי היא חלק מקבוצת ענק רחבת זרועות הנשלטת על ידי שתי המשפחות, ובה שש מאפיות ידועות ובעלות אחיזה משמעותית בשוק המאפיות. "אין מדובר במאפייה דלת אמצעים העומדת בפני סכנת סגירה, אלא בהחלטה עסקית צינית וקרה של בעלי השליטה, על-מנת להשיג בכל דרך עוד זכייה במכרז, והכל על גבם של עובדי המאפייה המוסתים נגד ברמן ומשרד הביטחון, כאילו בעטיים באה עליהם כל הרעה הזאת".

מרחבית השיבה כי היא יישות משפטית נפרדת המתנהלת באופן עצמאי לחלוטין משאר מאפיות הקבוצה.