אולימפיאדה מול יציעים ריקים: איך זה ישפיע על ההישגים של הספורטאים?

בקרוב תחל אולימפיאדת טוקיו 2020, באיחור של שנה בגלל מגפת הקורונה ששינתה סדרי עולם. מדינת ישראל שולחת בגאווה את המשלחת הגדולה אי פעם, הכוללת 90 ספורטאיות וספורטאים, כולל נבחרת כדור, ועוד 17 ענפים שונים.

לצד המשלחת הגדולה וההתרגשות בקיום אירוע הספורט הגדול בעולם, הספורטאים יצטרכו להתחרות ביפן מול יציעים ריקים ודוממים, מצב שלא קרה מאז מהמאה ה-3 לפנה"ס באולימפיאדות השונות.

כיצד הדממה וחוסר העידוד של הקהל ישפיע על הישגי הספורטאים לא ניתן לקבוע, אך מהשנה האחרונה אנחנו יכולים ללמוד מספר דברים מעניינים. בחודש האחרון התקיימו במקביל שני טורנירים של ענף הספורט הפופולארי ביותר בעולם - כדורגל. לאחר תקופה ארוכה בה הליגות הבכירות בעולם התמודדו מול כיסאות ריקים ושידורים עם סאונד מוקלט, בהם נשמעו בעיקר צעקות השחקנים והמאמנים, משחקי היורו (הנהדר) התקיימו בהתרגשות רבה מול אצטדיונים מלאים למחצה וקהל נלהב לעודד ולדחוף את נבחרתם.

בממוצע, נכבשו 2.79 שערים למשחק, מספר השערים הגבוה ביותר בשלושה עשורים האחרונים בטורניר היורו. לעומתו, בטורניר הקופה אמריקה ששוחק באיצטדיונים ריקים הובקעו בממוצע 2.32 שערים בלבד במשחק (20% פחות). גם בפליאוף ה-NBA השנה ששוחק מול אולמות מלאים ברחבי ארה"ב מספר הנקודות הממוצע למשחק היה גבוה יותר מהשנה שעברה, בו התקיימו המשחקים במתחם "הבועה" באורלנדו.

לעומת זאת, במהלך השנה החולפת, כחלק מתחרויות ההכנה למשחקים האולימפיים, נשברו לא מעט שיאי עולם באתלטיקה, חלקם הגדול בדממה מהיציעים: קרסטן ורהולם מנורבגיה שבר את שיא העולם ב-400 מטר משוכות, לטסנבט גידיי מאתיופיה שברה את שיא העולם בריצת 10 ק"מ, וגם ג'ושוע צ'פטגיי מאוגנדה ניפץ שיא בן 15 שנה כשקבע 26:11 דקות בריצת 10 ק"מ. אלו נקבעו כשסביב הספורטאים עומדים אנשים בודדים חסרי מבט ועם מסכות שמכסות את הבעת פניהם.

לנוכחות הקהל לא אמורה להיות השפעה ישירה על יכולת הספורטאים

מבחינה פיזיולוגית, לנוכחות הקהל לא אמורה להיות השפעה ישירה על יכולת הספורטאים בביצועים גופניים. היכולת של השריר להתכווץ ולהפיק כוח (power output) קשורה, בין היתר, לנפח ומבנה השריר, חלוקת סוגי הסיבים בו, כמות ותפקוד המיטוכונדריות, יכולת אירובית, מספר היחידות הנוירו-מוטוריות בשריר ועוד. אך אלו לא יכולים לשקף ולחזות באופן מלא את ביצועי הספורטאים במשחקים האולימפיים. למעשה, מחקרים בשנים האחרונות, כולל עבודות כחול-לבן, הראו כי לגורמים חיצוניים השפעה ניכרת על יכולות גופניות.

עבודות שבחנו ביצועים של ספורטאים עם וללא עידוד בתנאי מעבדה הראו שיפור של משמעותי במדדי כוח דינאמי וסטאטי, וכן ביכולות אירוביות. היבט נוסף שמשפיע על הביצועים הוא המבנה האישיותי של הספורטאי/ת, ובאופן ממוקד, התפיסות שלה/שלו למסוגלות עצמית, אופטימיות וחוסן. עוד נמצא כי מבנה אישיות ותפיסת העידוד החיצוני יכולים להסביר הרבה מהשונות בין הספורטאים כיצד גורמים חיצוניים עשויים להשפיע על ההצלחה שלהם.

מטבע הדברים, בני אדם בכל תחום, ובמיוחד בקרב ספורטאים, שזוכים לעידוד מאסיבי מצליחים לדחוף את עצמם מעבר לגבולות המוכרים, באמצעות העצמת הכוחות הפנימיים. נשאר לנו לחכות בציפייה ולראות אם המשחקים בטוקיו יצליחו לנפץ לנו את המשוער, או להעמיק את הגעגוע ליציעים תוססים ומלאי חדווה לספורט שאנחנו כל כך אוהבים.

הכותב הוא חוקר בבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ומכון סילבן אדמס לספורט, אוניברסיטת תל אביב