שני החברים מסטנפורד שרצו "לארגן" את האינטרנט

כמו במקרה של Airbnb, אינסטגרם ורובין הוד, גם סיפור ההקמה של גוגל נעוץ - לפני הכול - בסיפור של חברות בין שני אנשים. מדובר בלארי פייג' (48) וסרגיי ברין (47), שנפגשו ב-1995 באוניברסיטת סטנפורד, כשהיו דוקטורנטים למדעי המחשב. בין השניים ניצתה כימיה מיידית. "כשפגשת את לארי פגשת גם את סרגיי, הם תמיד בילו יחד", סיפרה באחרונה פרופ' תמרה מונזנר לפודקאסט של בי.בי.סי, Witness History. מונזנר הייתה קולגה שלהם בסטנפורד וחלקה עמם משרד. כיום היא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בריטיש קולומביה, קנדה. "הם היו מאוד מאוד טובים בלגרור אנשים לוויכוחים. נהגתי לתכנת עם אוזניות, אחרת לא הייתי מסיימת שום דבר", סיפרה.

פייג' וברין היו בעל רקע דומה: שניהם ממוצא יהודי, ולשניהם הורים אקדמאים מעולמות המדעים המדויקים. ברין היגר מרוסיה כשהיה בן 6. "לארי חייך וצחק המון והיה לו צד טיפשי (goofy), חכם וטיפשי. סרגיי היה עם אישיות יותר אינטנסיבית", סיפרה מונזנר. "הנכונות הזאת פשוט לעשות דברים בדרך שלהם הייתה חלק ממבנה האישיות שלהם, וזה מה שהפך את גוגל למקום כל כך שונה".

בועת הדוט קום הייתה אז בשיאה בעמק הסיליקון, וסטודנטים ומרצים למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד היו או מיליונרים או מיליונרים בפוטנציה. "בכל פעם שהוזמנו לאיזושהי מסיבה, היינו מקבלים אינספור הצעות עבודה מדהימות, והיה קשה שלא לנשור מהלימודים. רבע מהסטודנטים לתואר שני במדעי המחשב היו מעורבים בסטארט-אפים, ורוב הסגל היו מולטי-מיליונרים מסטארט-אפים קודמים".

ב-1996 פייג' וברין הצטרפו לפרויקט שנועד לשפר את יכולת החיפוש באינטרנט, כש"האינטרנט" עצמו היה אז קונספט בחיתוליו. פייג' עבד עוד קודם לכן על פרויקט שמיפה את הקישוריות - לינקים - בין אתרים ברשת, וכשנוצר המפגש עם ברין זה היה בינגו. השניים הבינו שכדי שחיפוש באינטרנט יהיה מוצלח, לא מספיק שאנשים ימצאו תוצאה רלוונטית, אלא היא גם צריכה להיות תוצאה ששירתה היטב אנשים אחרים. כך הגיעו לעולם "דירוגי העמודים", PageRank: הרלוונטיות של כל תוצאת חיפוש נקבעת בידי כמות הדפים (וחשיבותם) המקשרים בחזרה לאותו אתר. מנוע החיפוש נקרא בהתחלה BackRub - עיסוי גב - ואחר כך הוא שונה לגוגל, עיוות השם "גוגול" (Googol), מושג במתמטיקה שמסמן אחד ואחריו מאה אפסים. המסר היה שמנוע החיפוש נועד לקחת את המידע הרב שיש באינטרנט ולהנגיש אותו לאנשים.

השניים כתבו את השם על הלוח הלבן במשרד, וכשמונזנר ראתה את השם - גוגל - בבוקר, אמרה להם: "חבר'ה, אייתתם את השם לא נכון. מה לעזאזל?", אבל השם נשאר, ואף נרשם כדומיין בספטמבר 1997. זה היה השלב שבו פייג' וברין עשו את הצעד המתבקש: עברו לגראז' של חברה משותפת, גייסו כסף מחברים ומשקיעים ונשאבו לקידום הסטארט-אפ שלהם. הדוקטורט בסטנפורד נזנח, וגוגל החלה לגדול בקצב מסחרר. ב-2003 החברה עברה למיקום הנוכחי שלו במאונטיין ויו קליפורניה, מה שמכונה היום "גוגלפלקס". ב-2004 גוגל החלה להיסחר בנאסד"ק.

פייג' וברין נהגו לספר בראיונות, שתמיד חשבו שלגוגל יש פוטנציאל עסקי, "אבל בזמנו היינו ממוקדים בלבנות מנוע חיפוש מעולה. המשימה שלנו הייתה לארגן את המידע של העולם בצורה אוניברסלית, נגישה ושימושית".

חרף הביקורת בת ימינו כלפי גוגל, שנעשתה מונופוליסטית וחזקה מדי ולכן יש לפרקה, מונזנר אמרה בראיון עימה ש"המוטו שהיה לגוגל בתחילת הדרך, Don't be evil, פייג' וברין באמת התכוונו לזה, והם באמת ניסו להבין איך הם יכולים להפוך את העולם למקום יותר טוב". כיום אלפאבית, החברה האם של גוגל, מגלגלת הכנסות של מאות מיליארדים מדי שנה ורווחים של עשרות מיליארדים ומעסיקה כ-140 אלף עובדים ברחבי העולם.