שקיפות | פרשנות

תקנות השקיפות באגודות העותמניות: בלי מקל ובלי גזר

שר המשפטים גדעון סער אומנם הוציא לפועל את המהלך שעמד במשך שנים רבות על הפרק, וחתם על תקנות השקיפות באגודות עותמניות - אך דבר מרכזי חסר בהן: יכולת האכיפה • התקנות החדשות לא מפרטות שום סנקציות כלפי מפירי החוק

שר המשפטים גדעון סער / צילום: ניב קנטור
שר המשפטים גדעון סער / צילום: ניב קנטור

שר המשפטים  גדעון סער חתם על תקנות השקיפות באגודות עותמנייות - מהלך שעומד על הפרק במשך שנים רבות. אגודות עותמנייות הן כאלה שהוקמו לפני חוק העמותות הישראלי המודרני מ-1980, ועד היום לא היו חייבים בשום צורה של שקיפות. המהלך של סער צפוי להחיל לראשונה חובות שקיפות על האגודות העותמנייות, אך עם הקלות ויוצאי דופן ניכרים.

התרומה העיקרית לשקיפות תהיה החובה לפרסם דוח רווח והפסד, חצי שנה לאחר סיום שנת המס. כלומר, נוכל לגלות בדיעבד על מה אגודות עותמנייות כמו ההסתדרות הכללית, ארגון המורים וההסתדרות הרפואית הוציאו את כספן. זאת על בסיס סטנדרטים חשבונאיים מוכרים, ולא בצורה כללית-מדי כמו שפרסמו עד היום - אם בכלל.

עם זאת, יש עדיין "חורים" גדולים בתקנות השקיפות, ופערים ניכרים בין מה שיידרש מאגודה עותמניית לבין מה שנדרש היום מכל עמותה רשומה בישראל: אין דרישה לדווח על מספר העובדים בארגון. אין דרישה לפרוט זכויות במקרקעין, עסקאות בהון, ותאגידים שבבעלות העמותה, אלא אם לעמותה יש שליטה של יותר מ-50% בהם ויש לה בהם זכות וטו. כלומר, אם ההסתדרות שולטת רק ב-49% מתאגיד מסוים, היא לא חייבת בשום שקיפות לגביו. בנוסף, האגודות לא יהיו חייבות לפרט ממי וכמה הן מקבלות תרומות משמעותיות, כמו שכל עמותה חייבת היום.

המטרה של חלק מה"חורים" הללו היא החרגת קרנות השביתה מתקנות השקיפות. החשש שמעלה ההסתדרות היא שהדוחות החשבונאיים ישמשו לחישוב עקיף של קרן השביתה המיועדת לשביתות ארוכות-טווח, ובכך מעסיקים (כולל המדינה) יוכלו לדעת כמה ההסתדרות יכולה "להחזיק" ומתי היא כבר לא תוכל לפצות את עובדיה השובתים. יחד עם זאת, לא ברור מה המטרה של החרגות אחרות, כמו מספר העובדים ושכרם - דבר שמהווה את הכר הפורה ביותר לשחיתות ולמנהל לא תקין.

"לא יותר מקליפה ריקה" או "התחלה של תיקון"

אך הדבר הבעייתי והחשוב ביותר הוא שהתקנות לא מפרטות שום סנקציות כלפי מפירי החוק. אגודה עותמניית יכולה פשוט לא לציית, ולא ברור שלמשרד המשפטים יש איזושהי סמכות לכפות עליהם לעמוד בדרישות התקנות.

יכול להיות שיידרש כאן קרב משפטי, והדבר גם תלוי בכמה רשמת העמותות תשתף פעולה ותדרוש בעצמה את השקיפות הנדרשת בתקנות החדשות. עוד עניין התלוי ברשמת הוא הגישה של חברי האגודות לדוחות הכספיים המלאים שבידי ההסתדרות, והיא חייבת לפקח ולוודא שההסתדרות נעשית שקופה במובן הזה - לפחות למי שמשלם לה דמי חבר.

מדובר על תקנות חשובות המגבירות את השקיפות באגודות העותמנייות, אך הן חלקיות מאוד ונתונות למניפולציות. אלו עלולות לאפשר לאגודות העותמנייות הגדולות, בעיקר לארגוני העובדים והמעסיקים, להמשיך ולהסתיר שחיתויות אם אלו פושות בהם. גדעון סער הביא לשקיפות נרחבת יותר באגודות העותמנייות, אך עם זאת קיבע מצב בעייתי שבו ארגוני עובדים חדשים חייבים בכל הדרישות מעמותות בישראל, וארגוני העובדים הוותיקים - חייבים בהרבה פחות.

עו"ד מיקה שיינוק-קרטן, יועמ"שית "רווח נקי" מסרה כי "התקנות שעברו היום בשם השקיפות הן לא הרבה יותר מקליפה ריקה. מעבר לעובדה שחובות הדיווח שמוחלות על האגודות דלות ומעטות הרי שהן למעשה וולונטריות. התקנות לא כוללות שום סנקציה כלפי אגודות שלא יעמדו בהן. הן מייצרות הפליה קשה מול עמותות והחובות החלות עליהן, הפעם לא נוכח חוק שחל על האגודות משנת 1909, אלא בחסות משרד המשפטים 2021. צר לנו שהתוצר שיצא היום ממשרד המשפטים הוא כותרת יפה אבל ריקה מתוכן".

"האינטרס שלנו", לובי ציבורי שעסק בנושא, הגיב: "מדובר בהתחלה של תיקון עוול בן 40 שנה. תקנות השקיפות הן צעד ראשון לפיקוח ובקרה על קבוצות הלחץ. עכשיו נותר לבטל את ההחרגה שקיבלו ארגוני העובדים מדיווח לציבור הרחב ולהטיל סנקציות על מי שלא יעמוד בתקנות".

צרו איתנו קשר *5988