מחדל ההכשרות המקצועיות: עשרות אלפי אנשים שנפלטו משוק העבודה נותרו מול שוקת שבורה

עשרות אלפי מובטלים שתקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה תיגמר צפויים לצאת לשוק העבודה באמצע אוקטובר. רובם המכריע כנראה לא השתתף בהכשרה מקצועית כלשהי. הזנחת ההכשרות מקצועיות בישראל מתפרסת על פני שלושה עשורים וצפה מעל פני השטח בתקופת הקורונה.

בתקופת הקורונה נוצר מצב "אידאלי" עבור הכשרות מקצועיות - דמי אבטלה כמעט בלתי מוגבלים בזמן שהיו יכולים לשמש כדמי קיום עבור הסבות מקצועיות או הכשרות שונות. אבל רק בחודשים האחרונים, יותר משנה אחרי פרוץ המשבר, החלו הכשרות מקצועיות לצאת לדרך ובהן החלו להשתתף קרוב ל-10,000 איש.

לפני כשבועיים מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על הגופים שהיו אמונים על הטיפול במובטלי הקורונה ובהכשרות המקצועיות. בין היתר כתב, כי "מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה, בפיקוחו של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח-אדם, פחת בכ-64% בין שנת 2019 לשנת 2020. בין שנים אלו גם פחת ביותר מ-40% מספר המשתתפים בקורסים ובהכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה ומספרם עמד על 5,706 משתתפים בשנת 2020 לעומת 9,821 משתתפים בשנת 2019... לצמצום בהיקף הפעילות בתחום התעסוקה עשויות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק התעסוקה".

הטיפול מרוכז במשרד הכלכלה

אבל יש גם נקודת אור. בשקט בשקט ומתחת לרדאר, קרה דבר שגורמי המקצוע ייחלו לו  - ריכוז הגורמים האמונים על נושא התעסוקה במשרד אחד, משרד הכלכלה והתעשייה, בראשות השרה אורנה ברביבאי. ביולי החליטה הממשלה על "העברת מינהלת הכשרות מקצועיות בענפי התשתיות, הבינוי, הטכנולוגיה העילית והתעשייה ממשרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה". המינהלת הזו הוקמה רק בנובמבר 2020 במסגרת מאבק כוחות ייצרי בין שר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ לשר העבודה לשעבר איציק שמולי.

  

הוויכוח בין שני השרים עיכב את העברת התקציבים להכשרות המקצועיות בחודשים ארוכים וגרם לשיתוק, שנגמר רק עם כינונה של הממשלה החדשה. במרץ 2021 התפרסם קול קורא לעסקים של המינהלת באוצר, לטובת ביצוע הכשרות מקצועיות והשמת עובדים למקצועות נדרשים בענפי התעשייה והבנייה במימון ממשלתי בהיקף 16 מיליון שקל. את הבקשות היה ניתן להגיש בקשות עד סוף יוני, ובקשות רבות אכן הוגשו ונמצאות בבחינה. לדברי גורמים שונים, בהחלט ייתכן שהמעבר של המינהלת יגרום לעיכוב בבדיקה של הבקשות, אבל בכל מקרה היה צפוי כי יעברו מספר חודשים עד שיתקבלו החלטות.

גם זרוע העבודה הועברה למשרד הכלכלה (ממשרד העבודה) ולרשותה תקציב להכשרות מקצועיות של 130 מיליון שקל ב"קופסת קורונה" שגם הוא אושר רק במרץ. רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי), התומכת בין היתר בהכשרות והסבות מקצועיות, להייטק בלבד, דווקא נשארה במשרד החדשנות והמדע. עד לפני ארבע שנים היא הייתה במשרד הכלכלה.

"הבעיה הייתה שכל הגופים האלה שעבדו במשרדים שונים לא עבדו בשיתוף-פעולה, לא העבירו מידע בין אחד לשני וכל הדבר הזה מאוד פגע במובטלים ובמה שניתן להם במהלך משבר הקורונה", אמרה עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 המובילה את המקפצה, שותפות של 45 ארגונים חברתיים, עסקיים וגופי הכשרה. "גם הכספים שניתנו וגם התוכניות שכבר קיימות לא הגיעו למיצוי כי אנשים לא ידעו על קיומם ולא קיבלו את הסיוע".

הקשבה למעסיקים ושיתוף-פעולה

אחד השינויים הבולטים שחלו לאחרונה במסלולי ההכשרות המקצועיות הוא מתן דגש על שיתוף-פעולה עם המעסיקים. רק במאי נפתח "המסלול הירוק", שמאפשר למוסד הכשרה ולמעסיק לבנות יחד תוכנית מותאמת להכשרה במימון המדינה. לרוב כולל הקורס הכשרה תיאורטית של חודש ואז הכשרה מעשית במפעל. מסלול נוסף הוא הכשרה בעבודה (OJT או On The Job Training), שמעניק למעסיק אפשרות לקבל מענק של עד 17 אלף שקל (בדרך כלל הרבה פחות) על הכשרת עובד במפעל.

לפי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, בקורסים המתוקצבים לומדים 2,000 תלמידים ועוד עשרות קורסים מתוכננים להיפתח אחרי החגים, לכ-2,000 לומדים נוספים. במסלולי הכשרה עם מעסיקים לומדים כ-3,000 בני אדם, ובמסלול שוברים, שבמסגרתו דורש העבודה מקבל שובר כספי שהוא יכול להשתמש בו לאחד ממסלולי הלימוד, לומדים 3,000.

לדברי ניצן ממרוד, ראש האגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, שנכנס לתפקידו בסוף 2020, "יש לזכור שהתקציב אושר למימוש רק בסוף מרץ 2021 לאחר אישורי ועדת חריגים בגלל שנה ללא תקציב. עם אישור תקציב המדינה אנו צפויים לקצב מהיר יותר של הכשרות. בשבועות הקרובים אנו מתוכננים לצאת עם קמפיין שיעודד עוד אנשים לבוא וללמוד".

 ניצן ממרוד, ראש אגף הכשרה מקצועית בזרוע העבודה / צילום: תמונה פרטית

החלטת ממשלה חשובה נוספת התקבלה בתחילת אוגוסט והיא מתנה את המימון לגופי ההכשרה בתשואה של ההכשרה (Roi). זו תימדד בהשמה ובעליית השכר של מי שעבר את ההכשרה לאורך זמן.

מאחורי ההחלטה עומד שינוי משמעותי שאימצו בגופים המכשירים והוא שיתוף-פעולה עם המעסיקים לגבי הצרכים שלהם. לדברי ממרוד, "בעבר הקשר בין הצרכים של המעסיקים להכשרות היה זניח. היום אנחנו עובדים איתם באופן הדוק. אנשי המינהלת הולכים לשטח שומעים מהם מה הם צריכים ומראים להם את ההכשרות שיש היום".

מה עוד עשיתם השנה?

"בנינו עם שירות התעסוקה תוכנית שנתית של קורסים והקמנו אתר גם למועסקים שנקרא שער לקריירה. התחלנו לעבוד רק מחודש מרץ מבחינה תקציבית ובדרך היו לנו מבצעים וחגים, ותקופת הקורונה שהיא אתגר משמעותי.

"אנו עובדים במקביל על טיוב ההכשרות ובודקים כל הזמן את הקורסים והתאמתם לשוק העבודה. החיבור עם המעסיקים הוא חשוב ותורם להעסקה איכותית בסוף ההכשרה. בכל המסלולים שלנו שמשולבים עם מעסיקים הקריטריונים הכי משמעותיים זה נושא ההשמה. כל תשלום למעסיק או למוסד ההכשרה מותנה במינימום 60% השמה מבין הבוגרים, כי אנחנו רוצים לוודא שיהיה להם מקום עבודה. אנחנו רוצים לראות השמה של חצי שנה לפחות".

לדברי הממונה על זרוע העבודה תאיר איפרגן "הכשרות מקצועיות הן אחד הכלים המשמעותיים לשילוב עובדים בשוק העבודה ולקידום למידה לאורך החיים. האתגר שלנו זה להפוך את המערך הזה לדינמי, גמיש, רלוונטי ומגוון, ונצליח לעשות זאת רק בשיתוף מעסיקים שיתנו את הטון ויגדירו צרכים קונקרטיים ויפתחו את שעריהם לחניכות, למידה וכמובן השמה״.

באילו מקצועות אתם מכשירים?

ממרוד: "יש לנו גם מקצועות סייבר ו-QA. יש הכשרות של תחבורה ורכב, מנהלי עבודה בבניין. יש לנו גם הכשרה למקצועות מבוקשים כמו מטפלות לגילאי 0-3. הקמנו אתר חדש שנקרא עבודאטה, שבו מועמדים יכולים לראות איזה שכר ירוויחו בכל מקצוע בהתחלה ועם הוותק".

ממה חיים בזמן ההכשרה

חסם משמעותי להכשרות הוא דמי הקיום, המוענקים למשתתפים בהכשרות שאינם זכאים לדמי אבטלה. אלה עמדו עד היום על 1,500 שקל לחודש למשך ארבעה חודשים ועתה הועלו ל-2,500 שקל לחודש לעד שישה חודשים.

את ההכשרות יכולים לקבל קודם כול מובטלים. אם הם זכאים לדמי אבטלה הם ממשיכים לקבל אותם במהלך ההכשרה, ואם כבר סיימו את הזכאות יקבלו במהלך ההכשרה את דמי הקיום.

לדברי ניר, "ממה שאנחנו שומעים מהשטח, וזה עולה מכל השותפים שלנו, שהיום זה החסם הכי גדול להכשרות מקצועיות. האנשים אומרים אין לנו דמי אבטלה ואנחנו חייבים לעבוד ולא יכולים להשתתף בהכשרה של 30 שעות בשבוע. וגם כך התקציב שניתן לזה עד סוף 2022 הוא 27 מיליון שקל, זה יספיק ל-2,000-2,500 איש".

 טלי ניר, מנכ''לית עמותת 121 / צילום: שלומי יוסף

ממרוד סבור שיש פה סיוע משמעותי: "אנחנו ממנים את הקורס כמעט באופן מלא או מסבסדים. הכשרה כזו עולה לפרט 15-14 אלף שקל. 10,000 שקל על מלגה ו-14-15 אלף שקל על ההכשרה זו תמיכה משמעותית מאוד".

ניר, שקידמה בשנים האחרונות את הכשרות המקצועיות, אופטימית: "השינוי המבני הוא הכי חשוב וברגע שיוחלט על החלוקה התקציבית הדברים יזוזו מהר יותר. הייבוש של ההכשרות המקצועית זו השקפה וגישה כלכלית שגורסת שהשוק יסתדר והמעסיקים יכשירו את מי שהם צריכים. אבל השיטה נכשלה ויצרה שתי סוגי אוכלוסיות: אחת שהולכת לאקדמיה ומצליחה להסתדר בעולם העבודה, ואחת, שהיא יותר מחצי מהאוכלוסייה, לא הולכת לאקדמיה. אם אתה לא משקיע בה בהכשרות תעסוקתיות אתה יוצר אוכלוסייה לא משכילה, שנדונה לחיים בעוני לחיים של הישרדות כלכלית ואתה גם פוגע בפריון".