ועידת החדשנות הישראלית: מתי נראה חברות ישראליות בשווי של 100 מיליארד דולר?

וגם: טויוטה ו-REE הישראלית נוסעות אל העתיד • מה ההייטקיסטים אוהבים לאכול, ואיפה? • חדשות טובות • אירועים ומינויים

דיון בוועידת ישאל לחדשנות / צילום: צילום מסך
דיון בוועידת ישאל לחדשנות / צילום: צילום מסך

חברות יוניקורן ישראליות הן כבר חלק בלתי נפרד מענף ההייטק - בהתחלה דיברו על מפץ, אחר כך על פס ייצור ועכשיו כבר דנים בשאלה תוך כמה זמן נראה חברות ישראליות בשווי של 100 מיליארד דולר. "היום יש חברות ישראליות שהן מובילות השוק בתחומן, הן ניפצו את תקרת הזכוכית, ולכן נראה חברות כאלה", אמר ליאור שמש, סמנכ"ל הכספים של Wix, בוועידת ישראל לחדשנות שנערכה לאחרונה. מתי נראה? על כך הוא לא התחייב.

את הוועידה הוביל בנק ההשקעות Jefferies בשיתוף עם קרן ויולה, והשתתפו בה יותר מ-600 משקיעים מקומיים וזרים, לצד 40 חברות ישראליות ובהן ה- Decacorns (חברות שהשווי שלהן יותר מ-10 מיליארד דולר) - איטורו, גלובל-אי, איירון סורס ו- Wix.

"מנקודת המבט שלי, ענף הטכנולוגיה בישראל עבר טרנספורמציה פנומנלית בשלוש עד חמש השנים האחרונות", סיפר נתי גינור, מנהל פעילות ג'פריס בישראל. "חברות סטארט-אפ ישראליות גייסו ב-2021 קרוב ל-16.1 מיליארד דולר, גידול של 60% בהשוואה לגיוסים בהיקף של 10.3 מיליארד בשנת 2020. היום יש מעל ל-60 חברות ישראליות בסטטוס חד קרן. לצורך ההשוואה, באירופה כולה יש רק 70 חברות חדי קרן.

"אנחנו מתחילים לראות את הפירות של האקוסיסטם הישראלי עם גיוסים גדלים של חברות טכנולוגיה, וחברות המנפיקות בשווים גבוהים יותר. בגלל שהשוק הישראלי יוצא דופן לטובה, ג'פריס רואה בישראל נדבך משמעותי באסטרטגיית הצמיחה שלה. מתחילת 2021 הצלחנו להיות גורם מרכזי במספר עסקאות משמעויות של חברות ישראליות, עם גיוסים בסך כולל של יותר מ-6.5 מיליארד דולר".

שלמה דוברת, מבכירי ההייטק הישראלי ומייסד משותף בקרן ויולה, ציין כי המפנה המשמעותי בענף היה ב-2007 - השנה בה שפייסבוק יצאה מהאוניברסיטה, והפכה לחברה שמאפשרת לכל אחד לתקשר עם כל אחד ברשת חברתית, אמזון התחילה לקדם את הענן עם AWS, ואפל המציאה את האייפון שאיפשר לכולם להיות מחוברים בכל זמן ובכל מקום.

תומר בר זאב, מנכ"ל ומייסד משותף באיירון סורס, סיפר כי לחברה היה חשוב לבצע הכול באופן אורגני מהרגע הראשון - רכישות ומיזוגים, משא ומתן וכן הלאה. לדבריו, בקרב היזמים הישראלים מתחזקת המגמה של התמקדות במכירת מוצר ולא במכירת חברה.

לדברי אמיר שלכט, מנכ"ל ומייסד משותף בחברת Global-e, השינוי הזה הגיע לפני כעשור. אם בעבר חברות לא היו בשלות מספיק, וחיפשו בעיקר לעשות אקזיט ולהימכר לחברות אחרות, הרי שהשוק התבגר - והרבה יזמים כיום בונים את המודל והתשתית הנדרשים בכדי שהחברה תצליח, ולא רק בכדי להימכר לחברה אחרת.

באשר לרישום למסחר ומעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית, כלל מנהלי החברות ציינו את החשיבות של שקיפות אל מול המשקיעים, המאפשרת גישה נוחה יותר לגיוס כסף. בהקשר זה ציין רונן אסיא, מנכ"ל ומייסד משותף של eToro, כי ככל הנראה גם היא תהפוך לציבורית, והדגיש את החשיבות בשקיפות גם מול הלקוחות והציבור.

גם הסוגיה הבוערת של הענף, הקושי בגיוס עובדים, עלתה על השולחן. הפתרונות לטווח הקצר שהוצגו היו גיוסים באמצעות זום ופלטפורמות אונליין נוספות במדינות שבהן פועלות החברות - וגם במדינות שבהן הן עדיין לא פועלות.

מה ההייטקיסטים אוהבים לאכול, ואיפה?

כמה מוציאים עובדי הייטק על ארוחת הצהריים שלהם? האם הם מעדיפים לשבת במסעדות או לעשות טייק אווי, מהן השעות החזקות ביותר, ומיהן המסעדות הפופולריות? חברת סיבוס, המחזיקה בפלטפורמת ניהול שירותי ארוחות לחברות וארגונים, מציגה את הנתונים העכשוויים בתחום הקולינרי - המייצגים את ימי הקורונה.

מתברר שעובדי הייטק מהרצליה מוציאים הכי הרבה על ארוחת צהריים, עם ממוצע של 73 שקל לסועד, אחריהם ההייטקיסטים של תל אביב עם ממוצע של 65 שקל לסועד, באר שבע במקום השלישי עם 60 שקל בממוצע לסועד, חיפה עם 50 שקל בממוצע, והכי פחות מוציאים בירושלים - 46 שקל בממוצע לסועד.

מנת ווג'י סצ'ואן, מסעדת ג'ירף / צילום: יח״צ: יונתן בן חיים
 מנת ווג'י סצ'ואן, מסעדת ג'ירף / צילום: יח״צ: יונתן בן חיים

השעה המועדפת על עובדי ההייטק להזמנת ארוחת צהריים היא 12:00 - 30% מסך כל ההזמנות המבוצעות באמצעות סיבוס מתקיימות בשעה זו. מעניין לציין שכ-5% מזמינים בשעות הלילה, בין השעות 1:00-4:00. במקרה זה המשלוחים כוללים בעיקר גלידות וקינוחים.

41% מעובדי ההייטק מעדיפים לאכול במסעדה את ארוחת הצהריים, בעוד 59% נמנעים מכך: 45% מזמינים משלוח, ו-14% מגיעים לאסוף בעצמם מהמסעדה. מדובר בגידול של 150% בשיעור הנמנעים, בהשוואה לתקופת טרום הקורונה.

ומהן המסעדות המועדפות על עובדי ההייטק? בתל אביב, קפה נואר נמצאת המקום הראשון, ואחריה Liv רמת החייל. במקום השלישי מסעדת VEGGIE, ומיד אחריה נאם.

בהרצליה מעדיפים את הרשת האסיאתית הוותיקה ג'ירף, שממוקמת בראש הטבלה. במקום השני סניף גוטה הרצליה, ואחריו רשת Liv וקיוטו. גם בחיפה מעדיפים מזון אסיאתי: מינה טומיי מובילה את תחום המשלוחים, ואחריה סלטריה, פוקי ואן וטייסטי פיש.

מבשלת ג'מס זוכה למספר ההזמנות הגבוה ביותר בבאר שבע, ואחריה פוקי ואן, בורגוס בורגר בר ומסעדת רוסטר. בירושלים, כל המסעדות המועדפות נמצאות באזור התעשייה הר חוצבים. הראשונה בדירוג היא Refresh, ואחריה מרינדה, קפה מלכה ו'הסועד'.

"אם בגל הראשון של הקורונה כמעט כל המשק הישראלי נכנס ל'הולד', לאט לאט רואים התאוששות לצד 'רתיחה' של ענף ההיי טק הישראלי", אומרת קרן וייזמן, סמנכ"לית השיווק של סיבוס. "בשנה האחרונה אנחנו חווים סחף של חברות הייטק שמצטרפות אלינו, ותורמות באופן משמעותי לזינוק בהיקפי ההזמנות ובממוצע לסועד".

קרן וייזמן סמנכלית השיווק של חברת סיבוס / צילום: סטודיו דני גולן
 קרן וייזמן סמנכלית השיווק של חברת סיבוס / צילום: סטודיו דני גולן

טויוטה ו-REE הישראלית נוסעות אל העתיד

 איך ייראו רכבי העתיד? על התשובה לשאלה עובדות חברות רבות ברחבי העולם, שחלקן רושמות שיתופי פעולה מעניינים. כך, חברת האוטוטק REE הישראלית, שבאפריל האחרון חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הינו, חטיבת המשאיות והאוטובוסים של טויוטה, זכתה יחד איתה בפרס העיצוב הטוב ביותר לרכב קונספט מטעם ה-EPDA (European Product Design Award).

השתיים פיתחו פתרון ניידות מסחרי שמורכב על הפלטפורמה של REE, ושמסוגל לשאת נוסעים וסחורות. את התוצאה הציגו בתערוכת טוקיו 2019, וכעת הן עוסקות בפיתוח אבות טיפוס לרכבים שיוצגו ב-2022. את הפרס קיבלו עמוס בועז, מעצב מוביל ב-REE, וימאגוצ’י סייצ’י, מעצב מוביל בהינו.

העיצוב הזוכה של REE והינו / צילום: REE
 העיצוב הזוכה של REE והינו / צילום: REE

באפריל האחרון ביצעה REE הנפקת ספאק בארה"ב, אך בדומה לישראליות נוספות שבחרו בדרך זו, מאז נחתך שווייה. הטכנולוגיה שלה אורזת רכיבי רכב קריטיים למערכת אחת, הממוקמת בין הגלגל לשלדה, ומכילה בתוכה את בולמי הזעזועים, המנוע החשמלי, הבלמים ומערכת ההיגוי. בכך מתפנה שטח יקר לטובת הסעת מטען או נוסעים, וישנה גמישות גדולה יותר למתכננים.

לדברי סייצ'י, "על ידי שילוב של הישן והמוכר עם החדשני, אנו שואפים להביא לעולם נקי יותר מפחמן מזהם ואוויר נקי יותר לילדינו", ואילו אחישי סרדס, מייסד שותף ומנהל טכנולוגיות ראשי של REE, סיפר כי שתי החברות מחויבות לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית. "הטכנולוגיה והפלטפורמה שלנו מאפשרות מספר יישומים חדשים לרכבים חשמליים מסחריים מודולריים - שעוזרים לנו לפעול לקראת עתיד של אפס פליטות".

חדשות טובות

מרכז בריאות האישה בבית החולים רפאל מאמץ את עמותת גמאני, המאגדת בתוכה את הסרטנים הנשיים, ופועל יחד עמה לקידום נושא המודעות וגילוי מוקדם לסרטנים נשיים.

השרשרת / צילום: יח''צ
 השרשרת / צילום: יח''צ

במסגרת המהלך הושקה שרשרת כסף מיוחדת בציפוי זהב איכותי 18 קראט עם המילה FREE, שאותה ניתן לרכוש באתר של המעצבת טל מן. 33% מהרווחים ממכירת השרשרת ייתרמו לטובת פעילות העמותה.

חדשות טובות

עמותת חמניות, המסייעת ליתומים של השכול האזרחי, אשר יזמה וממנכ"לת הדר קס, בת 21, יתומה בעצמה מאב, מרחיבה את פעילותה ל-24 סניפים בפריסה ארצית.

הדר קס, מנכ''לית עמותת חמניות / צילום: ניר סלקמן
 הדר קס, מנכ''לית עמותת חמניות / צילום: ניר סלקמן

העמותה תפעל בערים תל אביב, יפו, גבעתיים, רמת גן, קריית אונו, פתח תקווה, הוד השרון, הרצליה, רעננה, כפר סבא, ראשון לציון, נס ציונה, חולון, גליל תחתון, גן יבנה, ירושלים ובאר שבע.