אסור שהרצון להיראות מוסרי יהיה על חשבון כספי הציבור

בשנה האחרונה אנו עדים להחלטה גורפת של מספר גופי השקעות שלא לבצע השקעות חדשות בחברות שפעילותן מתבססת על דלקים פוסיליים ולהפחית השקעות קיימות עד לסיומן המוחלט.

אלא שהנהירה חסרת הגבולות לטרנד ההשקעה באנרגיה ירוקה גרמה לנזק כפול -

א. לעיתים מתבצעות השקעות במחירים גבוהים בעלי צפי רווחיות נמוך, מכיוון שמוכנים להשקיע בכל מחיר ובלבד שההשקעה תהיה בענף האנרגיה הירוקה ומצד שני מושכים כסף מהשקעות "מזהמות" המגלמות רווחיות צפויה גבוהה.

ב. משבר האנרגיה שאנו כבר עדים לו וחשש נוסף ומיידי באירופה מהפסקות חשמל וחוסר זמינות בכל סוגי האנרגיה לחימום בחורף שעלול אף לעלות בחיי אדם.

כתוצאה מהחלטות השקעה אלה, נגרם הפסד תשואה גדול למי שבחר בחשיפת חסר בתחום הגז לאחר שהסחורות, מוצרים וחברות העוסקות בענף האנרגיה הפוסילית בארץ ובחו"ל, רשמו כידוע עליות חדות תוך משבר אנרגיה חמור בעולם.

בתי ההשקעות, מחשש למשיכת כספים על ידי אנשים שלא אוהבים שעושים מלחמות על חשבון חסכונותיהם, הדגישו שהחליטו על הקטנת החשיפה לא מטעמים עקרוניים אלא עניינים, מכיוון ש"סיכונים אקלימיים הם סיכוני השקעה". אחד מהם השקיע למשל חלק גדול מכספי הציבור בחברות סיניות. הם לא חשבו שהשקעה כל כך גדולה בחברות המנוהלות במדינה קומוניסטית שלא ממש מכבדת את זכויות האדם היא בעלת "סיכוני השקעה". הם העדיפו להשקיע את כספי החוסכים הישראלים בחברות כגון באידו, עליבאבא וטנסנט ולא בדלק קידוחים לדוגמה שמפיקה גז טבעי ומוכרת אותו לצרכנים הישראלים במחירים כמעט הכי נמוכים בעולם ושבזכותו זיהום האוויר בישראל ירד בצורה חדה.

איך ניתן להאמין שההחלטה נעשתה מטעמים עניינים אם לא נאמרה מילה אחת על התמחור של אותן מניות, כלומר האם מניות הגז אינן השקעה נכונה בשום מחיר?

אותם מנהלים אשר קיבלו החלטה זו, האם הם נוסעים לעבודה ברכב? טסים לחו"ל במטוס? צורכים חשמל שמיוצר מגז? איך הם יכולים להחרים השקעה בתעשייה כל כך גדולה כאשר אין להם שום יכולת להחרים את המוצרים של אותה תעשייה?

החלטות כאלה ועוד רבות כמותן שהתקבלו בעולם הן אלה שהביאו אותנו למשבר אנרגיה כל כך חמור שלהערכתי רק ילך ויחמיר.

התפתחות טכנולוגיות האנרגיות המתחדשות היא תהליך מבורך וחיובי לעולם האמיתי ולעולם ההשקעות, אך כמו בכל תחום אחר, גם כאן צריך להתנהל בתבונה ובמידתיות. זהו תהליך ומגמה ארוכת שנים, אבל כמו שאנו נוכחים לראות בימים אלו, אסור לנו להזניח בינתיים את ההשקעה החיונית באנרגיה פוסילית שמשמשת לנו מקור יציב והכרחי לצרכינו המידיים.

אם מנהלי ההשקעות מייחסים לעצמם אחריות חברתית, עליהם לחשוב מחדש על קצב הסטת ההשקעות מאנרגיות פוסיליות למתחדשות, כדי לא לגרום נזקים בתהליך המעבר, הן למשקיעים והן לאזרחי העולם, צרכני האנרגיה. אסור שהרצון להראות מוסרי, יהיה על חשבון כספי הציבור.

הכותב הוא מנהל שותף בקרן הגידור מימס