למה הם מצליחים להיכנס להייטק ואני לא?

לפני 20 שנה, בתחילת דרכי המקצועית בעולמות הקריירה, חשבתי שאין באמת דרך לסייע למי שמחפש עבודה תקופה ארוכה ולא מצליח להגיע לראיונות עבודה לתפקידים איכותיים. אנשים התקשרו לבקש עזרה, ולכולם הבהרתי שאני לא קוסמת, שאם הם משקיעים מאמצי חיפוש אינטנסיביים, כולל הפעלה של רשת הקשרים, אבל השוק לא מגיב - אין לי אבקת פלא שתשנה את המצב.

מטפסים על קירות חלקים

טעיתי. לקח לי זמן, אבל בסוף הבנתי שברוב המקרים מדובר באנשים שנובחים על העצים הלא נכונים. הם אמנם משקיעים אנרגיה עצומה בחיפוש עבודה, משפצרים קורות חיים ולינקדאין, מגישים מועמדות לאין ספור משרות, מטרטרים את הנטוורק הלוך וחזור, רק שהתפקידים אותם הם מנסים להשיג לא רלוונטיים להשכלה שלהם ו/או לניסיון המקצועי.

רובם ככולם בטוחים שהבעיה היא במעסיקים, מאשימים את אנשי הגיוס בקוצר ראייה שבגללו הם מפספסים עובדים עם פוטנציאל גדול, ומטפחים הררים של תסכול. יש מי שמשחיתים שנים על ניסיונות לטפס על קירות חלקים, מבזבזים "זמן קריירה" קריטי לקידום מקצועי או ניהולי בעולמות מקצוע שמתאימים להשכלתם ולניסיונם המקצועי/ניהולי, ויוצאים קרחים מכאן ומכאן.

דוגמה קטנה מהשבוע האחרון, עובדת בת 36 שמנסה כבר שנים להתקבל לתפקיד של מנהלת מוצר בחברת הייטק. היא צמחה בתחום התשתיות, כשברקורד שלה שני תפקידים דומים, האחד בחברת תשתיות אנרגיה והשני בחברת תשתיות תחבורה, כשבעברה מספר שנים בחברת ייעוץ. כדי לשפר את סיכוייה להתקבל לניהול מוצר חזרה לאקדמיה לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה מובילה, זאת בנוסף לתואר הראשון שלה, אף הוא במינהל עסקים, מה שכמובן לא שינה כהוא זה את תגובת השוק שמתעקש על מנהלי מוצר עם רקע טכנולוגי.

מתעלמים ממידע קריטי

ככל שניסיתי להאיר את עיניה באשר לחסמי הכניסה למקצוע היא נותרה בשלה, שולפת דוגמאות של חברים לספסל הלימודים שהצליחו להתקבל לתפקידי ניהול מוצר, ולתפקידים אחרים בהייטק בתחומי אסטרטגיה, פיתוח שווקים וחדשנות. רק מדבר אחד הקטן היא התעלמה - מהעובדה שכל הדוגמאות שהביאה הם של אנשים שאוחזים, בנוסף לתואר במינהל עסקים, גם תואר בהנדסה, שלכולם ניסיון תעסוקתי בהייטק, כשחלק מהם אף יוצאי יחידות טכנולוגיות.

אם רק הייתה טורחת לבדוק את המידע הטריוויאלי הזה, ולא להסתמך רק על התואר השני המשותף, אולי לא הייתה מבזבזת כל כך הרבה זמן בניסיון להשיג מטרה לא מציאותית, ותוקעת את הקריירה שלה בלימבו. כבר שנים שהיא לא עושה דבר כדי להתקדם בעולמה המקצוע, מתייחסת אליו כמקור פרנסה בלבד, תחנת ביניים עד שתכנס בשערי גן העדן, התנהלות שפוגעת במיצוב שלה בארגון ובפוטנציאל ההתפתחות.

הדוגמה הזו מייצגת הרבה מאוד קריירות של אנשים שבטוחים שהם מתאימים לתפקידים מקצועיים ו/או ניהוליים שאין להם שום סיכוי לקבל בשל רקורד לא רלוונטי או לא מתאים, מסקנה אליה הגיעו לאחר שהשוו את כישוריהם לאלה של מכרים, חברים, עמיתים בתחום, ומצאו שהם טובים יותר, או לפחות מקבילים.

מסתמכים על מידע לא רלוונטי

איך בכל זאת יודעים האם יש לכם סיכוי להתקבל לתפקידים בהם אתם חושקים? לשם כך יש לבצע שלשה צעדים די פשוטים. הראשון והכי חשוב - להתעלם לחלוטין מהכישורים שלכם, מהחוזקות, מהחולשות, מהנטיות התעסוקתיות ומשאר הפרמטרים שאנשים נוטים לבחון בבואם לבחור כיוון תעסוקתי. אלה ממש לא המשתנים שהשוק בוחן בטרם ההחלטה האם לתת לכם הזדמנות להתמודד על משרה, או שלא.

הצעד הבא - להיכנס ללינקדאין ולנתח לפחות עשר קריירות רנדומליות של עובדים שממלאים את התפקידים בהם אתם מעוניינים: מהו מסלול המדויק של התפתחות הקריירה שלהם, באילו חברות עבדו, גודלן, תדמיתן, מיקומן על גבי פירמידות מיצוב המגזרים והתעשיות במשק, אילו תפקידים מילאו בכל חברה, מהי השכלתם, היכן נרכשה וכו'. משיש בידכם את המידע הזה, כעת הזמן להשוות לשלב השלישי - השוואת הקריירות הללו לקריירה שלכם בכל הפרמטרים שבחנתם, ולאתר את ההבדלים.

שלושת הצעדים הללו עשויים לחסוך לכם הרבה מאוד זמן ואנרגיה שאותה אתם יכולים להפנות לקידום הקריירה במסלולי התפתחות ריאליים, ואם עדין לא השתכנעתם - תפתחו 10 מודעות דרושים וקראו את דרישות הסף ההכרחיות שהגדירו המגייסים. אם אתם לא עומדים בהן, קרוב לוודאי שגם הכישורים הכי טובים לא יעזרו לכם, אף לא רשת הקשרים.

זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה