המשבר בתעשיית הרכב לא נוצר בעקבות המלחמה, היא רק טריגר בדרך

תעשיית הייצור של עולם הרכב נמצאת במשבר חריף זה תקופת ארוכה, עוד כשהחל המשבר סביב ייצור השבבים • כעת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה ממשיכה להכות בהליכי הייצור, אבל אם מסתכלים לעומקם של הדברים מגלים שהמשברים הללו יכלו להימנע, לו רק היו משנים את השיטה

מחסור בחלקי חילוף, אוקראינה אחת היצואניות הגדולות / צילום: Shutterstock, Fedorovekb
מחסור בחלקי חילוף, אוקראינה אחת היצואניות הגדולות / צילום: Shutterstock, Fedorovekb

הכותב הוא חוקר וראש תחום החשבונאות הניהולית בבית הספר לחשבונאות של המסלול האקדמי המכללה למינהל

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה טרם חצתה, מבחינה צבאית, את גבולות מזרח אירופה, אך בכל מה שקשור להשלכות הכלכליות של הלחימה, ניתן להרגיש את אדוות המשבר בכל העולם. עליית מחירי הדלק לא איחרה לבוא, בעקבות מחירה של חבית הנפט שהגיע לשיא מאז המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 וכן עלייה צפויה במחירי החשמל לאור העלייה במחיר הפחם. עם זאת, ישנם ענפים הצפויים להיפגע באופן משמעותי אם הלחימה תמשך תקופה ארוכה ואלו בעיקר החברות המיישמות את שיטת ניהול המלאי הנקראת JUST IN TIME, בדגש על יצרניות הרכב האירופאיות.

ה-JIT היא פילוסופיית ניהול שפותחה בחברת טויוטה כאמצעי לענות על דרישות הצרכנים לעיכובים מינימליים. אחת מממטרות השיטה היא הרצון למשוך את מלאי חלקי החילוף מספקי חומרי הגלם "בדיוק בזמן", כלומר רק שיש דרישה לחלקי החילוף ממחלקות הייצור כתוצאה מביקוש למוצר הסופי המגיע מהלקוחות. השיטה היוותה מהפכה בעולם הייצור שפעל עד כה בשיטת ה-JUST IN CASE, כלומר החזקת כמויות גדולות של מלאי לכל מקרה שיכול לקרות. השאיפה להקטין את רמות המלאי במחסנים נובעת מהרצון לחסוך משמעותית בעלויות ניהול ואחזקת המלאי המהוות חלק משמעותי בסך ההוצאות של החברות היצרניות. כיוון שהמלאי מגיע "בדיוק בזמן" מהספקים, ישנה חשיבות לביצוע בחירה סלקטיבית של ספקים איכותיים ואמינים, וכן ישנה עדיפות להסתמך על ספקים הקרובים גאוגרפית. זאת, למניעת עיכובים עקב תנאי מזג אוויר או אירועים חריגים אחרים. קשר ארוך טווח עם ספקים אמינים יביא לכך שהחברה תוכל לסמוך על בקרת האיכות של הספק ולחסוך את בקרת האיכות הנעשית בחברה.

אוקראינה: אחת היצואניות הגדולות של חלקי חילוף

אוקראינה, למרות היותה אחת מהמדינות העניות באירופה, היא אחת מהיצואניות הגדולות של חלקי חילוף לתעשיית הרכבים באירופה, במיוחד למדינות הגובלות עימה. חברות כמו מרצדס (גרמניה) וסקודה (צ'כיה) נהנות מחלקי חילוף המגיעים מאוקראינה וזאת בעיקר הודות למשאבי הטבע (מתכות) הנמצאים בשפע במדינה הסובייטית לשעבר וכן לאור קרבתה לאתרי הייצור בגרמניה ובצ'כיה.

לכאורה לא ברורה הסיבה לפגיעה בייצור של חברות הרכב הגדולות לאחר 10 ימי לחימה בלבד. האם יצרניות הרכב האירופאיות לא יכולות להתמודד במשך שבועיים ללא אספקה של חלקי חילוף מאוקראינה? האם אין מלאי חומרי גלם בכמויות מספיקות שאמור להתמודד עם בעיות מהסוג הזה?

כיוון שחברות הרכב פועלות בגישת ה- JIT, כלומר לא מחזיקות מלאי בכמויות גבוהות, בנוסף לעובדה שהזמנת החלקים נעשית בעיקר מול ספקים הפועלים באוקראינה, הרי שהמשבר הצבאי שפרץ במזרח אירופה, שהביא להשבתה של מפעלים רבים באוקראינה, הביא למחסור חמור של מלאי חומרי גלם ביצרניות הרכב ומכאן לעיכובים צפויים באספקת הרכבים ללקוחות, עיכובים הנאמדים כבר כיום במיליארדי דולרים ואף יכולים להאמיר אם לא ימצא במהרה הפתרון למשבר הצבאי.

לאור הטונים המתלהמים משני צידי המתרס, נראה כי הפסקת הלחימה אינה צפויה באופק. יצרניות הרכב באירופה ייאלצו למצוא ספקים חלופיים, שסביר להניח יגיעו מאסיה וינצלו את המצב להעלאת המחירים, מה שצפוי כמובן להתגלגל לצרכן הסופי. תעשיית הרכבים עוד מתאוששת ממשבר השבבים שפקד אותה וכעת נראה שמשבר חלקי החילוף הוא "האשם החדש" בעליית המחירים הצפויה ובעיכוב באספקה. לצד יתרונות ה-JIT בייעול הייצור וחסכון בעלויות ניהול המלאי, הרי שבעתות משבר ההסתמכות על מעט ספקים וההחזקה המינימלית של מלאי חומרי גלם, יש בה כדי לעכב את הייצור ולהביא לעליית מחירים, ועל זה נאמר כשלון שיטת ה"בדיוק בזמן" הגיע בדיוק בזמן הלא נכון.