שוק הדיור | טור סופ"ש

אלף השקלים שעשויים לבלום את העלייה המטאורית במחירי הנדל"ן

במקום שהציבור יסמן תקרה למחירי הנדל"ן, הוא מאותת לשוק שאין סכום שהוא לא ישלם בשביל לקנות בית • העלאת הריבית צפויה לייקר החזר משכנתה ממוצעת בכאלף שקל בשנה וכדי שהיא תצנן את מדד מחירי הדיור, הרוכשים צריכים להחליט שאלה אלף שקל יותר מדי

מחירי הנדל''ן יצאו משליטה? / צילום: Shutterstock
מחירי הנדל''ן יצאו משליטה? / צילום: Shutterstock

איך זה שאנשים מוכנים לשלם פי 2 על שכירות משרד בתל אביב - 150-170 שקל למ"ר בלב העניינים, במקום לשלם פחות מחצי, 60-70 שקל למ"ר, בטבעת המרוחקת מעט, בבני ברק או בראשון לציון למשל, מרחק נסיעה קצר ברכב או באוטובוס?

איך יכול להיות ששוק הדיור מצליח לספוג עלייה מסחררת של 16% במדד המחירים בתוך שנה, התייקרות של כ-250 אלף שקל במחיר דירה ממוצעת, סדר גודל של שלוש שנות משכורת ישראלית חציונית?

והשאלה הכי טרייה: איך זה ששוק הדיור לא רועד ומצמצם ביקושים בעקבות העלאת הריבית השבוע, תוספת של עוד 0.4% שמתגלגלת מיד גם להחזר החודשי שמשלמים נוטלי המשכנתאות?

 
  

בשביל אלף שקל לא יוצאים מפרופורציה?

מלבד התשובות הקבועות הנוגעות לתכנון האופטימלי של תל אביב או למשכנתאות הנדיבות, אני שומע יותר ויותר מאלה שבטוחים שהעניינים לגמרי בשליטה: "מדובר בסה"כ בתוספת של אלף שקל, אז למה לצאת מפרופורציה".

אם עובד ממוצע צריך חלל עבודה של 12 מ"ר, אזי ההחלטה לשבת בשדרות רוטשילד בתל אביב תעלה לחברה עוד כמעט 1,000 שקל בחודש לעובד. 1,000 שקל זניחים בהשוואה למשכורת של אותו עובד, ולהוצאה של החברה על גיוס ושימור טאלנטים.
אם קונה דירה ממוצע לקח עוד 250 אלף שקל במשכנתה, בריבית של 2.5% לתקופה של 30 שנה, מדובר על תוספת החזר חודשי של קצת פחות מ-1,000 שקל. ושוב, 1,000 שקל זניחים בהשוואה לרצון לקנות דירה במקום שבו הוא באמת רוצה לגור (או לפחות קרוב לשם), והניסיון להרגיע הורים שמתחננים שהוא יקנה סוף סוף דירה בזמן שהמחירים בורחים.

ועוד בענייני משכנתאות, בהתאחדות יועצי המשכנתאות העריכו השבוע כי עלייה של 0.4% בריבית מעלה את ההחזר החודשי של בעלי משכנתאות קיימות בסכום של כ-80 שקל בממוצע - כאלף שקל בחישוב שנתי.

במילים אחרות: במקום להבהיל אותנו במספרים עצומים, לא מעט מומחים ממליצים להתמקד בפער - התוספת למחיר הנוכחי. אלף שקל תוספת חודשית או שנתית הם זניחים, ודאי בתמונת המצב של הכלכלה הנוכחית.

הסיכוי שסחרור המחירים יסתובב לאחור

אבל משברים מתאפיינים לא פעם בצרות משולבות, בהתקפה מחזיתות רבות ומגוונות, והמכה האחרונה לא חייבת להיות שונה או חזקה בצורה יוצאת דופן כדי להיות קטלנית. בדיוק כמו הקש ששבר את גב הגמל. בשנים הארוכות של סחרור המחירים כלפי מעלה, היו אלה גורמים שונים שהזינו זה את זה לתנועת ספירלה ענקית - הכסף הזול דרבן אנשים לקחת משכנתאות וגם ניפח את שווי החברות שבהן הם עבדו, מה שאפשר לפנק אותם במשכורות ובמשרדים מתחת לבית, מה שהעלה את המחירים ואת התיאבון לסיכון עוד ועוד, ושכנע המון אנשים לקפוץ על הרכבת הדוהרת.

המתקפה המשולבת הזו יכולה לעשות את אותה דרך - רק לכיוון השני. הכסף היקר ידרבן אנשים להקטין את נטל המשכנתאות, הוא גם יכווץ את שווי החברות שבהן הם עובדים, כך שהם פחות ישושו או ידרשו לפנק אותם במשכורות ובמשרדים מתחת לבית, מה שעשוי לשכנע את אותם צעירים שכדאי לחכות עם הרכישה של הדירה - כי אולי מחר יהיה זול יותר, מה שיכווץ עוד יותר את השוק ואת המחירים. ועוד לא דיברנו על הארטילריה שעלולה להגיע מבחוץ: התייקרות תשומות הבנייה, התייקרות הסל שלנו בסופרמרקט, הפגיעה ב"אפקט העושר" (ומצב הרוח לקנות ולהשקיע), ואולי אפילו ממשלה שתהיה מסוגלת ליישם כמה צעדים שיגדילו היצע ויפחיתו ביקוש.

מה שלא יהיה, אל תהיו בטוחים שצריך הרבה יותר מ"רק אלף שקל" או "רק 0.4% ריבית" כדי שהספינה תשנה לפתע כיוון. כדי שיגיע רגע שבו לא נצליח להבין איך זה ששילמו פה פעם כאלה מחירים על משרדים או על דירה ממוצעת, ואיך זה שהישראלי הממוצע נרדם בלילה עם משכנתה בסך מיליון שקלים.