החברה הביטחונית ראדא הייתה על סף פשיטת רגל, עכשיו היא נמכרת באקזיט ענק

החברה הביטחונית הישראלית ראדא מתמזגת עם חברת Leonardo DRS מארה"ב בעסקת מניות, שבסיומה יחזיקו בעלי המניות הקיימים של ראדא ב-19.5% ממניות החברה הממוזגת. העסקה תושלם ברבעון האחרון של 2022 בכפוף לאישורים, והחברה הממוזגת תמשיך להיסחר בבורסות נאסד"ק ותל אביב בהן נסחרת כיום ראדא. העסקה משקפת פרמיה של 34% למניית ראדא ביום המסחר האחרון ושל כ-20% על המחיר בחודש האחרון, כך ששוויה בעסקה מגיע לכ-775 מיליון דולר. לפני כשלושה חודשים פורסם בגלובס ניתוח לפיו ראדא עשויה להימכר, לאחר זינוק של אלפי אחוזים במניה.

● האם ראדא תהפוך ליעד רכישה?
● אלטשולר שחם איבדה למתחרות 4 מיליארד שקל במאי. וכמה מתחילת השנה?

ראדא, שמעסיקה כיום כ-255 עובדים בישראל ועוד כ-80 בארה"ב, תהפוך לחברה בת של לאונרדו DRS, שבעצמה היא חברה בת של Leonardo SpA האיטלקית, כך שלפי החברות, מיצובה של החברה יאפשר גישה לשוק הביטחוני האירופי המתחדש כמו גם לשווקים נוספים בעולם. ראדא תנוהל כיחידה עצמאית תחת המנכ"ל הנוכחי דב סלע.

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ופרוץ המלחמה שם, ישנה מגמה בולטת של עליית תקציבי הביטחון במדינות אירופיות ובמדינות החברות בברית נאט"ו, כמו גם הרחבתה הצפויה של נאט"ו, דבר שמוביל לעלייה בביקושים העולמיים למוצרים ביטחוניים כמו אלה שמספקות ראדא ולאונרדו. לפי הודעת החברות, המיזוג יהפוך את לאונרדו DRS למובילת שוק בתחומי מערכות חישה מתקדמות והגנת כוחות, בסגמנטים בעלי הצמיחה החזקה ביותר, כאשר הטכנולוגיה של ראדא בתחום המכ"מים הטקטיים משלימה את יכולות לאונרדו.

מכיוונה של ראדא, השילוב עם לאונרדו "צפוי לשפר משמעותית את מעמדה התחרותי של ראדא ואת יכולתה לתת מענה מבחינת מגוון המוצרים, תחרות, כושר ייצור, שווקי יעד ותזרים המזומנים, להגדיל את שיעורי הצמיחה העתידיים ולנצל הזדמנויות להצפת ערך", כך לדברי שתי החברות. ללאונרדו יש נגיעה לישראל - היא פועלת עם רפאל ואלתא בייצור מערכות "מעיל רוח" ויש לה גם קשרים עסקיים עם אלביט.

החברה הממוזגת צפויה לייצר ב-2023 רווח EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) בשיעור דו-ספרתי נמוך מההכנסות, וב-2021 ההכנסות המשולבות של שתי החברות היו 2.7 מיליארד דולר עם EBITDA של 305 מיליון דולר. ראדא לבדה הציגה ב-2021 הכנסות של כ-117 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם בסך 27.3 מיליון דולר, כך שתרומתה לתוצאות אלה הייתה בשיעור של כ-4% מההכנסות אך של 9% מהרווח. ראדא סיימה את 2021 עם רווח נקי של 25 מיליון דולר, ולאונרדו - עם 154 מיליון דולר, כלומר שיעורי הרווחיות של ראדא גבוהים משמעותית מאלה של לאונרדו. לחברה הממוזגת יהיה בסוף השנה הנוכחית חוב בגובה 197 מיליון דולר.

ראדא היא חברה ותיקה, שלאורך רוב שנות הפעילות שלה פעלה בתחום פתרונות האוויוניקה (מערכות לכלי טיס). לפני למעלה מעשור נכנסה החברה לתחום חדש, בו היא מייצרת ומשווקת מכ"מים טקטיים שמיועדים לכוחות המתמרנים.

מדובר במכ"מים שנמצאים על כלי הרכב של הכוחות, ופועלים תוך כדי תנועה. בכך הם מגינים על הכוחות הגנה אקטיבית, למשל מפני פצמ"רים או רחפנים שעלולים לתקוף אותם; החברה גם מציעה גילוי אווירי בטווחים טקטיים קצרים. במקביל, ראדא ממשיכה לפעול גם בתחום המסורתי שלה. לפי תחזיות שפרסמה ראדא לאחרונה, החל מ-2023 היא צופה תרומה משמעותית להכנסותיה ממכירת הגנה אקטיבית ( APS ), וכבר השנה יתמכו בהכנסות שוקי ה - SHORAD - מערכות הגנה אווירית לטווח קצר, ו-Point Defense - הגנת מתקנים ובסיסים.

תשואה של פי 7 ל-DBSI

במשך מספר שנים, בעלת השליטה בראדא הייתה חברת ההשקעות הפרטית DBSI של יוסי בן-שלום וברק דותן. היא נכנסה להשקעה בחברה כשראדא נקלעה לקשיי נזילות ונסחרה בשווי של מיליוני דולרים בודדים. ב-2016, חברת DBSI רכשה את השליטה בה בהשקעה ראשונית של 4 מיליון דולר ובהשקעה מצטברת של פחות מ-13 מיליון דולר לאורך השנים.

DBSI הובילה מהלך של התייעלות והצפת ערך, יחד עם המנכ"ל דב סלע שהצטרף אז לחברה. מניית ראדא זינקה תוך שנים ספורות בשיעור של מעל 2,500%. לאורך התקופה, DBSI מימשה מניות בסכום מצטבר של מעל 80 מיליון דולר; לפני כשנה היא הפסיקה להיות בעלת עניין בחברה כשירדה להחזקה של כ-4% מהון המניות, ששווין לפני הדיווח על העסקה היה כ-23 מיליון דולר - כך שבסך הכול DBSI רשמה תשואה של פי 7 על השקעתה בחברה.

נכון לחודש מרץ, מועד הדיווח האחרון, בעלי המניות הגדולים בראדא הם גופים מוסדיים: הפניקס מחזיק ב-8.6% מהון המניות, וולינגטון מארה"ב ב-6.7% ופרנקלין, גם כן מארה"ב, ב-6%.

אף ש-DBSI כבר אינה בעלת השליטה, בן-שלום נותר בתפקיד היו"ר הפעיל של דירקטוריון ראדא. לאחרונה אמר לגלובס בהתייחס לאפשרות של מכירת החברה כי "ראדא היא חברה שעושה טוב, יושבת בשווקים חמים, בטח בימים אלה, ומכאן כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה".

  

בשיחה עם גלובס היום מספר דב סלע, מנכ"ל ראדא, על הרציונל במיזוג. לדבריו, "לפני שנתיים הבנו שהשוק שלנו צומח מהר, אבל במוקדם או מאוחר נצטרך להתחזק כי תהיה תחרות גדולה ואנחנו עדיין קטנים, הפעלנו את בנק ההשקעות Evercore לתהליך כזה בדיוק עוד בתקופת הקורונה. אם היו שואלים אותי קודם לכן מי החברה שהכי הגיוני שנתחבר איתה, הייתי אומר לאונרדו. אנחנו עובדים איתם שנים, הם הלקוח הכי גדול שלנו. הכוכבים הסתדרו: מיזוג כזה יהיה Win-Win, ולאונרדו איטליה זה עוד Win אחד גדול כי אנחנו צריכים לנצל את המומנטום באירופה ובעולם בשוק הביטחון, שבו אנחנו שחקן מוביל".

על השוק הביטחוני היום, בצל המלחמה באוקראינה והגדלת תקציבי הביטחון במדינות אירופה, אומר סלע: "לכן אנחנו אומרים שהמהלך הזה סופר-אסטרטגי גם מהזווית הזאת. באמריקה נכנסנו חזק, ועם לאונרדו נהיה יותר חזקים. באירופה זה מתחיל, ויש את לאונרדו איטליה עם אחיזה בגרמניה, צרפת ופולין. הם אגב רואים את הנוכחות שלנו בישראל כיתרון גדול. אנחנו מסתכלים גלובלית בדיוק על הכיוונים האלה".

בן-שלום מוסיף כי "אנחנו מגדילים את ההיצע ומייצרים מכ"מים יותר ויותר גדולים, וככל שאנחנו עושים את זה, אנחנו מתקרבים לענקים של התעשייה. הדברים שלנו יותר אסטרטגיים ויותר מאיימים על הגדולים. כשאתה נכנס למים העמוקים, אתה רוצה שתהיה לידך 'נושאת מטוסים' כמו לאונרדו ".

מלבד לאונרדו היו עוד מתעניינים ברכישת ראדא?
סלע: "היו הצעות נוספות, זאת הכי נכונה וטובה".

מבחינה כספית או מבחינת הסינרגיות?
"מכל הבחינות. זו עסקה אידיאלית".

בן-שלום: "יש פה ראשוניות: עד היום אף חברה ביטחונית ישראלית לא נרכשה על-ידי חברה זרה. יש המון משמעויות ללא מעט חברות ביטחוניות קטנות שהייתה להם אפשרות או לצאת לשוק הציבורי, או להימכר לאלביט; אלביט קנתה חברות, רפאל קנתה, קצת התעשייה האווירית. יצרנו פה תקדים - עוד אפיק ואופק לחברות ביטחוניות ישראליות, ומהבוקר כבר קיבלתי שני טלפונים עם בקשה להסביר. פתחנו פה פתח לעולם".

יש צורך בקבלת אישורים ממשרד הביטחון? מדובר על רוכשת שאינה ישראלית.
סלע: "יש צורך באישורים רגולטוריים שונים, לדוגמה סיווגים ביטחוניים לחברי הדירקטוריון".

בן-שלום: "אנחנו מניחים שלא תהיה בעיה. משרד הביטחון האמריקאי אישר לחברות ישראליות לרכוש חברות אמריקאיות ואני לא חושב שלא יאשרו הפוך".

כאמור, בן-שלום נכנס לחברה בתקופה של מצוקת נזילות ויוצא ממנה באקזיט מרשים. הוא מסכם היום את התקופה: "נכנסנו, עם שכל או בטיפשות, דקה לפני שראדא פשטה את הרגל. היא הייתה קרובה לכך שלא תוכל לשלם משכורות לעובדים. מצד אחד, התמזל מזלנו - בלי מזל זה לא היה קורה. מצד שני, עשינו הרבה צעדים. צעד ראשון היה להכניס הנהלה ומאז עשינו הכל יחד איתם, עם דובי וההנהלה. לקחנו חברה שהיא לא סטארט אפ אלא חברה תעשייתית ביטחונית שמייצרת, משווי של מיליוני דולרים בודדים למשהו ששווה היום בערך פי 200. אתמול הייתי במפעל שלנו בבית שאן - משהו שהיה חורבה לפני 6 שנים, היום הוא בונבוניירה. זה מרחיב את הלב".

לדבריו, לאורך השנים ראדא קיבלה הרבה החלטות אסטרטגיות לא פשוטות: הקמת מפעל בארה"ב מאפס, יציאה מתחומי עסקים, סגירת חברה בת בסין, מעבר למודל שלא מאפשר בלעדיות לאף אינטגרטור ועוד. "גם המהלך הזה (המיזוג) הוא אסטרטגי. זה הזמן הנכון", אומר בן-שלום.

DBSI נותרה כאמור עם 4% ממניות ראדא, לאחר שמימשה את מרבית המניות ברווח בעבר, ובן-שלום נותר יו"ר. לדבריו, זו מדיניות מכוונת, כפי שעשו בעבר בחברות סימטרון ופוינטר: "אני רוצה לדאוג גם לאלה שקנו ממני את המניות, ואני נשאר בחברות עד שגם הם רוצים אקזיט", הוא מדגיש.

תישאר דירקטור בחברה הממוזגת?
"בימים אלה אני מקים קרן פרייבט אקוויטי, רקיע. אנחנו קרובים מאוד להשלים את הגיוס המתוכנן בסך 400 מיליון שקל - גייסנו מעל 300 מיליון שקל ממשקיעים טיר 1 כמו הפניקס, לאומי פרטנרס, ביטוח ישיר, מור, משפחת ארקין. מטבע העניין, מיטב מרצי וזמני יהיה בקרן הזאת. המטרה היא לעשות, בגדול, אותו דבר של מה שעשיתי עד היום: השקעה בחברות ישראליות , value play , מהלכי turnaround - ובתקווה להשיג הצלחה דומה. עם זאת הקונים ביקשו ממני תקופת ביניים שבה אני אשאר כיו"ר לטובת העובדים, המנהלים והקונים, ואני נענה בשמחה".

בנק Evercore ייעץ לראדא ומורגן סטנלי ייעץ ללאונרדו. עורכי הדין הישראלים שהיו מעורבים בעסקה הם ש. פרידמן מהצד של ראדא והרצוג פוקס נאמן מצידה של לאונרדו. עורכי הדין האמריקאים הם DLA PIPER מהצד של ראדא וסאליבן קרומוול מצידה של לאונרדו.