הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
אנשים שמנהלים קריירה מרובת עיסוקים, נוהגים לרוב להתייחס אליה כמקשה אחת. הם מציגים את תחומי העיסוק השונים יחד במדיומים השונים - החל מקורות-החיים, דרך לינקדאין, פייסבוק, שאר רשתות חברתיות, בלוג, אתר ואפילו כרטיס ביקור.
פגיעה בתדמית המומחיות
ברוב המקרים תחומי העיסוק לא קשורים האחד לשני - למשל מנהלת שיווק שבמקביל עוסקת בתחום טיפולי, עורך דין לדיני משפחה המשמש בנוסף גם כיועץ עסקי או יועצת קריירה שהיא גם מעצבת פנים.
השונות הגדולה בין התחומים המוצגים יחד פוגעת במיצוב המקצועי בשני אופנים עיקריים: קודם כל פגיעה בתפיסת המומחיות כתוצאה מריבוי עיסוקים, שעלול למתג את בעליו ככלבויניק עם ידע דל בהרבה תחומים. שנית, פגיעה במקצוע שממוצב גבוה יותר עקב הצמדתו למקצוע שממוצב נמוך ממנו, שכן ברוב המכריע של המקרים תחומי העיסוק הם בעלי מיצוב מקצועי שונה.
למשל, מהנדסת תעשייה וניהול שמציגה בפרופיל העסקי שלה שהיא גם יועצת פנג שואי, מחבלת בתדמיתה כמהנדסת, מקצוע שממוצב בצמרת פירמידת מיצוב המקצועות מעצם היותו מקצוע רישיון. זאת בניגוד לתחום העיסוק הנוסף שלה שממוצב נמוך מאוד (לא דורש כל הסמכה וכל אחד יכול לעסוק בו גם ללא הכשרה פורמלית). בנוסף, ייעוץ הפנג שואי רחוק מאוד מהותית ותפיסתית מעבודתו של מהנדס תעשייה וניהול לכן הפגיעה גדולה עוד יותר, להבדיל ממי שתחומי העיסוק שלהם הם באותו עולם תוכן. למשל, מנתחים פלסטיים שמרחיבים את תחום העיסוק שלהם גם לטיפולי אסתטיקה לא כירורגיים, לעתים אף קוסמטיים, אך עדיין ממוצבים בצמרת פירמידת המקצועות כפלסטיקאים.
בידול דרך צורת ההעסקה
כדי למזער את הפגיעה בערך המותג בכל אחד מתחומי העיסוק, השאיפה היא לבדל בניהם מבחינה תקשורתית עד כמה שניתן, כלומר - שכל אחד מקהלי המטרה ייחשף רק לעיסוק שרלוונטי עבורו. האתגר הזה, שפעם היה מאוד פשוט, בעולם הדיגיטלי הוא סופר מורכב, וכמעט בלתי אפשרי לייצר הפרדה מלאה בין התחומים.
אחת הדרכים לתקוף את הנושא היא לגשת אליו דרך צורת ההעסקה (שכיר, עצמאי, משולב). אם בוחנים את מרובי הקריירות מגלים שחלק קטן יחסית מועסקים כשכירים בשני המקצועות. רובם עובדים כעצמאים בכל תחומי עיסוקם, או שהם שכירים במקצוע אחד ומנהלים במקביל עסק עצמאי בתחום הנוסף.
יתרה מכך, כפולי הקריירה שהם גם שכירים וגם עצמאים, בדרך-כלל מועסקים כשכירים במקצוע שממוצב גבוה יותר, ובעלי עסק עצמאי בזה הממוצב מתחתיו. ברוב המקרים הללו השאיפה היא לשמור על ערך השוק של המקצוע הגבוה יותר בו הם משמשים כשכירים, והוא שמניב את הנתח הגדול יותר בהכנסה. לשם כך חשוב להקפיד על סטריליות בכל המדיומים הרלוונטיים אליו - קורות-חיים, לינקדאין, בלוג מקצועי וכו' - בהם חשוב להעלים כל זכר לעיסוק השני.
בידול באמצעות שם המותג
ואיך בכל זאת מגייסים לקוחות כדי לקיים את התחום הנוסף? קודם כל יש לברור את ערוצי השיווק בקפדנות, ולשקול לעשות זאת אמצעות מותג שאיננו השם ושם המשפחה. ומי שלא בוחר בדרך הזו, שייקח בחשבון שבעת חיפוש עבודה מעסיקים פוטנציאליים עשויים להיתקל בעיסוק הנוסף, לכן רצוי "להשתיק" את ערוצי שיווקו בתקופת החיפוש (אחרי שהמעסיק יאשר לעסוק בתחום נוסף אפשר להפעילם מחדש).
ומה על מי שכל תחומי העיסוק שלו הם במסגרת פעילות עצמאית? במקרה זה החשיבות של מותג נפרד לכל עסק גבוהה במיוחד, כי היא מאפשר קידום שני תחומי הפעילות באותם ערוצי שיווק, בפרט למי שמרבית לקוחותיו נמצאים באותו מדיום, למשל פייסבוק.
עדיין נותרת השאלה כיצד לקדם שני תחומים לא קשורים גם בפרופיל האישי. כאן ההמלצה במקרים רבים היא לבחור באחד העיסוקים בלבד, זה שמהווה נתח פעילות גבוה יותר או העיסוק שמבחינתכם עתיד להיות העיקרי, ולשווק בפרופיל האישי רק אותו.
לפי ההשכלה ולא לפי האהבה
לסיכום, הצעד הראשון הוא לזהות את מדרג המיצוב של עיסוקיכם השונים כפי שהוא נתפס בעיני קהלי המטרה הרלוונטיים ולא כפי שנדמה לכם. לעתים קרובות אנשים נוטים לייחס ערך גבוה מדי לעיסוק אותו הם אוהבים יותר, כשבפועל הוא נמוך משמעותית במדרג (איכות ההשכלה/ההכשרה הנדרשת היא רמז מצוין לזיהוי מיצוב מקצועי). מכאן והלאה בנו לעצמכם תוכנית שיווק לשני העיסוקים, החל מהגדרת קהלי המטרה, החלטה על המיתוג של כל אחד מהם - ועד הפרטים הטקטיים ליישומה. בהצלחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.