"קיימת מניעה לאישור": הייעוץ המשפטי מזהיר ממינוי המועמד של מירי רגב למנכ"ל משרד התחבורה

בעקבות התנגדות היועמ"ש, הממשלה דחתה לשבוע הבא את הדיון במינוי משה בן זקן, מקורבה של השרה מירי רגב ולוביסט של הקבלנים נגד חוק המטרו, לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה • חוות-הדעת של היועמ"שית במשרד התחבורה: "מניעה משפטית לאישור המינוי" • ועדת המינויים המליצה שלא לאשרו והזהירה כי המינוי "עלול לפגוע בתפקוד המשרד"

מירי רגב, שרת התחבורה הנכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מירי רגב, שרת התחבורה הנכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הממשלה החליטה לדחות בשבוע את הדיון בהצעת ההחלטה לאשר את מינוי מקורבה של השרה מירי רגב, משה בן זקן, לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה לאלתר. הדיון נדחה ליום ראשון הבא בעקבות חוות-הדעת של יועמ"ש המשרד, שהתנגד למינוי. גם ועדת המינויים לא אישרה את המינוי. מלשכתה של רגב נמסר כי "לאור הבקשה של המשנה ליועמ"שית לממשלה גיל לימון לדחות את ההצבעה בשבוע כדי להגיע להסדר, החליטה הממשלה לאפשר זאת ולהביא את המינוי להצבעה ביום ראשון הקרוב".

ממוקד, רזה ובלי מסיבות: ההייטק הישראלי, מודל 2023 | ניתוח
עיריית ת"א נלחמת על חניה ואתר מורשת בעתלית יקבל מתיחת פנים: מה צפוי השבוע בנדל"ן 
טרנד? באזז? הנתונים האמיתיים של התופעה הכי מסקרנת בשוק העבודה 

על פי חוות-הדעת של היועצת המשפטית של משרד התחבורה, בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון (5657/09), נקבע כי החלטת הממשלה חייבת לעמוד במבחן הסבירות המינהלית, ולכן על הממשלה לייחס משקל נכבד להחלטת ועדת המינויים, שהזהירה בפגיעה בפעילות המשרד ממינוי זה. "בהעדר טעמים מיוחדים, היא אמורה לאמץ את תוצאות הבדיקה הפרטנית שבוצעה על ידי הוועדה, בבחינת "זרוע ארוכה" שלה", נכתב בפסיקה, "רק בהימצא טעם מיוחד תהיה הצדקה לסטיית הממשלה מחוות-דעתה של ועדת המינויים", קבע אז בג"ץ.

היועצת המשפטית כתבה כי "ועדת המינויים חוותה דעתה כי המועמד אינו כשיר למילוי התפקיד, ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים מבקשת כי הממשלה תאשר את המינוי על אף חוות-הדעת, מהטעמים שפורטו בהרחבה במכתבה. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שבנסיבות המקרה הנדון יש מניעה משפטית לאישור המינוי, מהטעמים המפורטים בהרחבה בחוות-הדעת המצורפת להערותיה לסדר יום ישיבת הממשלה".

בדברי ההסבר להחלטה נכתב כי ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה חיוותה את דעתה כי המועמד אינו כשיר לתפקיד. רגב ציינה בפני הוועדה כי המועמד "בקיא היטב בקשרי העבודה בין משרד ממשלתי לבין הממשלה כמו גם מול הכנסת, הן בהיבט הפרוצדורלי ובעיקר בהיבט המהותי".

כמו כן ציינה רגב כי היא בעלת "אמון מלא ביכולותיו המקצועיות והאישיות". מדובר במשרת אמון, אך תנאי הכשירות כוללים תואר אקדמי וניסיון בתפקידי ניהול בכירים בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים משמעותי.

תנאי זה רלוונטי במיוחד למשרד התחבורה, שחולש על תקציב של כ-32 מיליארד שקל ועובדים בו 750 עובדים, 9 חברות ממשלתיות ו-2 רשויות סטטוטוריות. "מדובר במשרד כלכלי ביצועי מהחשובים והמשמעותיים בממשלה, ותפקידו של המנכ"ל חיוני בתכלול כלל זרועות הביצוע של המשרד לצורך מימוש מדיניות השרה", ציינה הוועדה.

מהליכודיאדה להתאחדות הקבלנים

וכעת נחזור לבן זקן, יליד שנת 1985, פעיל ליכוד וממארגני הליכודיאדה, שימש בעברו כיועץ לראש העיר אשדוד ולאחר מכן לתקופה של שנה לשר הביטחון ומשנת 2017 עבד צמוד לרגב, תחילה כיועצה במשרד התרבות והספורט ולאחר מכן כראש לשכתה במשרד התחבורה. בתחילת השנה שעברה, לאחר שרגב עזבה את משרד התחבורה, בן זקן ובכירים אחרים מצוותה של רגב ניהלו את קמפיין הבחירות של ראול סרוגו לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. המאמצים נשאו פרי וסרוגו נבחר.

חודשיים מאוחר יותר, מונה בן זקן למנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה - גוף של התאחדות הקבלנים וההסתדרות כמשרת אמונו של הנשיא - אותו ראול סרוגו. לפי אתר גיידסטאר, המנכ"ל משתכר שכר שנתי של 473,464 שקל.

רגב בירכה אז בטוויטר: "שמחה לברך אותך על מינוייך כמנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה. אני מכירה את יכולותייך, המסירות, החריצות והעשייה שלך ולמול האתגרים עימם מתמודד ענף הבנייה בשנים האחרונות. אני בטוחה שאתה האיש הנכון!".

יום לאחר חזרתה למשרד התחבורה, התבטאה רגב נגד פרויקט המטרו: "אני חושבת שעלינו להידרש לעומק בשני היבטים - כדאיות ומימון. בנוסף לשאלה האם במימון ציבורי או פרטי. הרכבת הקלה בגוש דן - יש בעיות בקידום הקווים שלה. היא אמורה לתת מענה לעומס התנועה בתל אביב, אבל כל עוד לא יהיה פתרון לחיבור מדינת ישראל מדן ועד אילת, אני אתנגד להמשך קידום התוכנית". יום לאחר התבטאויותיה הוגשה עתירה לבג"ץ בידי מספר קבלנים נגד המס שיחול עליהם כדי לממן את פרויקט המטרו, בהם גם הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה - שבראשה עומד המנכ"ל העתידי שרגב מבקשת למנות למשרד התחבורה.

התאחדות הקבלנים, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, י.ח. דמרי, האחים חג'ג' וחברת יהלומית פרץ עתרו לבג"ץ נגד הכנסת, משרד האוצר והמועצה הארצית לתכנון ולבנייה בדרישה לביטול המס על בנייה והתחדשות בטווח של עד 800 מ"ר מ-109 תחנות המטרו המתוכננות על התוואי. המס המדובר מוטל על רווחיהם של הקבלנים שישיאו כתוצאה מהפרויקט הלאומי שעתיד להשביח את הנכסים סביבו. שי פאוזנר, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, מבעליה של הקרן יחד עם ההסתדרות, טען בשיחה עם גלובס כי ההחלטה לנהל מאבק ולעתור נגד המס התקבלה לפני תחילת עבודתו של משה בן זקן בקרן.

בלי ניסיון ניהולי או מקצועי מספק

ונחזור להחלטת הוועדה: זו קבעה ש"בשל גודלו של המשרד, תקציבו והאתגרים העומדים לפתחו, הוועדה סבורה כי ממנהלו הכללי נדרשים יכולות מוכחות וניסיון מקצועי וניהולי רב בהרבה משל המועמד". כן קבעה הוועדה כי בשל זיקתו הפוליטית הברורה יש לבחון את מועמדותו בהקפדה יתרה. לסיכום קבעה הוועדה כי אין לו די ניסיון מקצועי או ניהולי וכי אין הוא עומד ברף הכשירות הגבוה הנדרש בהתאם לפסיקה ממועמד בעל זיקה פוליטית. מינויו אף "עלול לפגוע בתפקוד המשרד וביכולתו לעמוד במשימותיו הרבות והמורכבות".

הצעתה של רגב, לפיה בן זקן ימונה לפרק זמן של חצי שנה נדחתה אף היא. לטענת רגב, ועדת המינויים שינתה את עמדתה לאחר שלטענתה נמסר לה מהוועדה כי הוא עומד בתנאי הכשירות וטענותיה נגעו למידת התאמתו לתפקיד במשרד גדול ולא בינוני. רגב טוענת בפני חברי הממשלה כי לבן זקן ניסיון מקצועי עשיר נוסף לתפקידיו הפוליטיים: בעת שכיהן כסמנכ"ל בחברה, תחת ניהולו עבדו 450 עובדים, ובתפקידו הנוכחי אצל מר סרוגו ניהל תקציב של כ-50 מיליון שקל.