יינות הבוטיק של יינני היקבים הגדולים בישראל שאתם חייבים להכיר

ענת אגמון ענת אגמון היא בעלת תואר שני בכורמות וייננות מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. מעורבת במיזם היין "צ'ירז" ומבעלות השליטה בגלובס 

יקב תעשייתי הוא ממלכה שבה יבול מכרמים רבים הופך למאות אלפי או למיליוני בקבוקי יין. רבות מההחלטות החשובות היינן הראשי לא מקבל לבד. מחלקת השיווק מבקשת יין לבן ארומטי ברמת מחיר אמצעית? שוק ייצוא חדש נפתח? רוזה הפך ליין קיץ פופולרי במיוחד?

לכל אלה יש השפעה מכרעת על האופן בו יטפלו בכרמים, מועד הבציר, המיכלים בהם יתסוס הפרי, משך ההבגרה והמיכל בו היא תתרחש. ומה על החיבור הרומנטי לאדמה? מתי היינן זוכה להקשיב לגפן או לבטא את רחשי ליבו? בקרב חלק מיינני היקבים הגדולים, התשובה היא תוך כדי העבודה היומיומית או במקביל לה, כשהיינן שוקד על הפרויקט האישי שלו.

עבור יין הבוטיק הפרטי שלו היינן יכול לעבוד בכרם, לחקור כיוונים פחות מסחריים או לעשות במו ידיו דברים שאסורים על מי שאינו שומר שבת ועובד ביקב כשר. ברוב המקרים לא מדובר בכמויות גדולות, לכן הסיכון הכלכלי קטן יחסית.

"הפרויקטים הצדדיים", כפי שהם מכונים באזורי היין של ארצות הברית, נעשים בהסכמת היקב בו הייננים עובדים פול טיים. עבור היקבים זוהי דרך נפלאה לשמר את הייננים ולפתח אותם, לנסות באמצעותם רעיונות חדשניים ולקבל גישה לקהל עדכני. היות שמדובר בביטוי האישי של בעלי המקצוע הטובים בארץ, ולרשות חלקם עומדים משאבי כרם, יקב ומעבדה שייננים קטנים יכולים רק לחלום עליהם, התוצאות מסקרנות מאד.

עידו לוינסון

הראשון שעשה יין אישי היה עידו לוינסון, היום היינן הראשי של יקבי "ברקן". את הפרויקט "גאראז' דה פאפא" התחיל בחניית בית הוריו בהוד השרון בשנת 2007, במקביל לעבודה ביקב "רקנאטי". היינות הגסטרונומיים גאראז' לבן ואדום, שאליהם הצטרף מאוחר יותר גם רוזה, מתאימים מאד לקולינריה הישראלית והתקבלו נפלא במסעדות.

מ־2018 לוינסון עורך ניסיונות בזן הסירה, בשאיפה לעשות יין אדום אלגנטי, בסגנון "קר", שמזכיר את צפון עמק הרון בצרפת. הוא בוצר יחסית מוקדם, מתסיס את אשכולות הפרי עם שזרותיהם, ומציע יין מפולפל, שילוב עדין של מורכבות ארומטית ופרי אדום. עם ההצלחה, הפרויקט עבר מהגאראז' לאזור התעשייה סגולה והפך ליקב של ממש.

● יינות משובחים לצד עשייה חברתית: שלושה יקבים ייחודיים שכדאי להכיר
● בקבוק יין ב-16 אלף שקלים: מה עומד מאחורי תג המחיר הזה?
● תכירו את זן הענבים הלבן "סמיון" ומגוון היינות שמייצרים ממנו ברחבי העולם

קובי ארביב

קובי ארביב, שהחליף את עידו לוינסון כיינן הראשי של "רקנאטי", מטפח מ־2008 בביתו באור עקיבא את "מיה לוצ'ה" (בתרגום חופשי "האור שלי"), המיני־יקב שלו. כיום הוא מפיק בו ארבעה יינות מזני הים התיכון. מיה לוצ'ה לבן הוא יין חד ומינרלי, שמשיב לזן פרנץ' קולומבר את כבודו האבוד.

ה-CSM הוא בלנד של קריניאן סירה ומרסלאן, יין אדום רענן ומתובל, שיהיה מלווה נהדר לאחת מארוחות החורף שלכם.

אורי חץ

לאחרונה אנו עדים לגל נוסף של ייננים שהתמקצעותם ביקב האם מאפשרת מרחב לגיחות חיפוש. אורי חץ, שמ־2001 הוא יינן וגם שותף ב"שאטו גולן", הוא דוגמא מצוינת. ב־2016 נטע למרגלות תל פארס ברמת הגולן את "ראש חץ", הכרם בן עשרה הדונמים שהוא מטפח במו ידיו. בשנה שעברה הפיק מיבולו הראשון כמות מוגבלת של יינות שנחטפו מיד, ובקרוב צפויים להגיע לשוק יינות הבציר השני. האדום הוא בלנד ים תיכוני של סירה, מורבדר גרנאש וסנסו, והלבן הוא גרנאש בלאן. אם טרם טעמתם את הזן הפרחוני והמשמח הזה, זו הזדמנות נהדרת לנסות אותו. יש בו את המסירות והאהבה של יינן שרצה להיות כורם מ־א' ועד ת'.

דני פרידנברג

דני פרידנברג, יינן ביקב "טפרברג", מפתיע עם יינות אישיים בקו יוצא דופן. "רמאטו", יין הנחושת ההיסטורי־קלאסי מפריולי שבאיטליה הוא יין בעל ארומות ייחודיות, שאינו כתום ואינו רוזה. צבעו כעין הנחושת מתקבל מתסיסה של פינו גרי עם הפיגמנט הורוד אפרפר המצוי בקליפותיו.

בבציר הראשון של הפרויקט שלו הוא טיפל בכרם פינו גרי בגוש עציון, ולאחר מכן בחר בכרם מגבעת ישעיהו שבמורדות יהודה. בעשיית הרמאטו דני חיפש רעננות ומשקל קל, לכן בצר את הענבים מוקדם: "החזון שלי היה ברור, אבל ניסיתי לעשות משהו שלא היה לי בו שום ניסיון קודם, ולא ידעתי אם אצליח. כל הזמן היה לי ספק. אני מרגיש אסיר תודה שהכל יצא כמו שקיוויתי". אם לא תצליחו להשיג רמאטו, חפשו את היינות העדינים האחרים בסדרה האישית, גרנאש או ברברה, שאף הם הופקו מכרמים שנבחרו וטופלו על ידי פרידנברג.

גיא אשל

לגיא אשל, היינן של יקב דלתון, יש כבר 3 בצירים רצופים של יין ארטיזנלי שהוא מגדיר "שלי 200%". הוא מטפל בכרמים היחידניים ומלווה את היין, מבציר הפרי ועד הביקבוק, בהתערבות מינימלית ומתוך כבוד וסבלנות לתהליך - כאילו היה רועה צאן.

את ההתוויות היפות של היינות, בעלי השמות הפיוטיים "רוסאן והים" ו"גרנאש בבוקר שרב", ציירה עדן לוי, בת זוגו של גיא.

אוליבייה פרתי

התשוקה לאדמה ולכרם לקחה את אוליבייה פרתי, אף הוא יינן ב"טפרברג", כל הדרך עד לכורמות ביו־דינמית ולייננות מינימום התערבות. הוא ומשפחתו נטעו במושב גיאה, במישור החוף הדרומי, כרם בן 6 דונם, בו הם מטפלים על פי משנתו של הפילוסוף רודולף שטיינר, אבי האנתרופוסופיה והחקלאות הביו דינמית. גישה זו, הרואה בכרם ובכל החי בו חלק משלם אקולוגי אחד שמושפע מעונות השנה ומהירח, היא הקנאית ביותר מכל הגישות החקלאיות, ומחייבת נוכחות כמעט תמידית בכרם.

הבציר הראשון של פרתי, 2020, עשוי פטי ורדו שתסס ספונטנית. בשנים הבאות יצטרפו אליו זנים אדומים נוספים כמו פטיט סירה, מלבק ומרסלן, שאוליבייה חשב שיתאימו לאזור נמוך, חם ושטוף שמש. "אני מנסה לראות לאן ייקח אותי הטבע, ובינתיים היין שלי נעשה ללא תוספות. אני לומד את הכרם ואת האדמה שלו, ונחוש להגיע לתוצאות הטובות ביותר שאפשר באמצעים ידניים, בעשייה פשוטה וטהורה".

דוד בר אילן

"כשמדובר ביין, צריך להישאר ברקע. היינות הם העניין - עד שאתה יכול להכניס את הזווית שלך", אומר דוד בר אילן, היינן של יקב "טוליפ". את הפרשנות האישית שלו הוא מביא ב"יהושע", היין שקרא על שם סבו, יהושע הרכבי, חקלאי ורדים ומורה מיתולוגי. עד שיניב האסירטיקו היווני שנטע, בר אילן מתנסה עם זנים אחרים: יהושע לבן הוא בלנד של 55% סמיון מהגולן, שתסס ספונטנית והבגיר בחבית חדשה על השמרים העדינים (הליז), ו־45% סוביניון בלאן מאזור הגליל. התוצאה היא יין בהשראת בורדו לבן, חד וארומטי בנעוריו אך עם פוטנציאל הביטוי הדבשי של סמיון, אם תתאפקו ותניחו לו להתיישן.

יהושע אדום הוא בלנד ים תיכוני מרובד ומעניין הכולל סירה, קריניאן, פטיט סירה ומרסלאן. את איור הזיקית המקסים שעל התווית, מעשי ידי האמנית ענבל אבן, דוד מסביר באמצעות אמירה על דיוקנו של היינן היצירתי ביקב התעשייתי: "זיקית יכולה להיות מאוד צבעונית וגם להשתלב בתוך הנוף. היא עושה אדפטציה שהיא חלק מהחיים, אבל גם שומרת על הייחודיות שלה".