להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
מכס על פירות וירקות זה נושא לוויכוח לא מאתמול. תומכי הורדת המכס טוענים כי הדבר יביא לתחרות ולהורדת המחירים, ואילו תומכי השארת המכס טוענים כי יש להגן על החקלאים הישראלים. באיזה צד נמצא שר החקלאות אבי דיכטר?
בראיון לכאן ב', דיכטר סירב להגיד בדיוק לפני שיגבש תוכנית סדורה עם אנשי משרדו, אבל כן סיפק אינדיקציה: "אני הגעתי כשהייתה רפורמה, בתחום לא מרכזי בחקלאות אבל תחום שהוא מייצג את המשמעות: החליטו להוריד מכסים לאפס על שום, ואתה רואה פתאום שהשום בישראל, במקום להיות זול יותר, הפך להיות יקר, כמו שהוא היה קודם לכן".
האומנם אין שום דבר בין הורדת המכס למחירי השום? בדקנו. אבל נתחיל בהסבר קצר על הסיבה בגללה השום מהווה מקרה מבחן אופטימלי להשפעת המכס: כפי שהסביר עמיתנו עידן ארץ, השום אינו מוגן בתקנות הגנת הצומח, כך שהמכס מהווה את החסם העיקרי על יבואו לישראל. פירוש הדבר הוא שהדבר מאפשר לבודד את המכס כמשתנה המשפיע ולבחון אותו.
במשרד החקלאות הסבירו לנו כי יש שלושה סוגי שום: יבש ארוז, יבש בתפזורת ושום טרי. השום הארוז הוא הסוג העיקרי שמשווק בישראל, וב-2022 הוא היווה 81% ממנו, וברובו מיובא מסין. השום בתפזורת והשום הטרי שמגודלים בישראל משווקים על בסיס עונתי ומהווים רק 11% ו־8% בהתאמה מהשום המשווק לצרכן. לכן התמקדנו במחירי השום הארוז.
אז מה קרה עם מחירי השום? לפי נתוני סטורנקסט שהעביר לנו משרד החקלאות, בינואר 2022, טרם הורדת המכס, המחיר עמד על 37.4 שקל לק"ג. במרץ אותה שנה הורד המכס. מה קרה לאחר מכן? באפריל המחיר עמד על 32.1 שקל לק"ג, בדצמבר על 27.5 שקל, ובינואר 2023 על 27.8 שקל. כלומר, המחיר דווקא כן ירד לאחר הורדת המכס.
עם זאת, נציין כי לא על המכס לבדו ירדו מחירי השום, וכי במקביל ירדו גם מחירי היבוא עצמם, מה שסייע להורדת המחיר הסופי לצרכן.
ממשרד החקלאות נמסר לנו כי "השר באמירתו בתקשורת התבסס על נתונים שהיו בידו, אשר בדיעבד התבררו כחלקיים וכללו שום בתפזורת בלבד. לאחר בירור, השר ביקש להעמיק את בחינת הנושא עם גורמי המקצוע". מטעמו של דיכטר לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דבריו של דיכטר לא נכונים. מחיר השום הארוז, שמהווה את עיקר היבוא והשיווק של שום בישראל, ירד לאחר הורדת המכס במרץ 2022 ביחס למחיר שקדם לאותה הורדה.
תחקיר: יובל אינהורן
שם: אבי דיכטר
מפלגה: הליכוד
תוכנית: קלמן ליברמן
ציטוט: "החליטו להוריד מכסים לאפס על שום ו…השום בישראל במקום להיות זול יותר הפך להיות יקר, כמו שהוא היה קודם לכן"
תאריך: 1.2
ציון: לא נכון
כששר החקלאות אבי דיכטר נשאל בריאיון לכאן ב' מה עומד על הפרק במשרדו, הוא הכריז כי "נגמר העידן" שבו החקלאי הוא "איזה סרח עודף" וש"החקלאי יבין שהוא חלק משמעותי מאוד מהבטחת ביטחון המזון במדינת ישראל". כשנשאל על צעד ספציפי שבכוונתו לנקוט, דיכטר השיב כי הוא לא חושב שזה יהיה נכון לנקוב בצעד מסוים אחד לפני גיבוש התוכנית האסטרטגית, אולם הוא כן סימן את הגישה הכללית בה הוא מתכוון לנקוט: "אני מברך על הכוונה לייבא כדי להוריד את יוקר המחיה", אמר דיכטר, "אבל זה ילווה בתמיכות בחלקאים בכלל ובחקלאים צעירים בפרט".
יחד עם זאת, דיכטר כן הביע הסתייגות מההסתמכות על ייבוא בניסיון להוריד את רמת המחירים. "אני הגעתי כשהייתה רפורמה, בתחום לא מרכזי בחקלאות אבל תחום שהוא מייצג את המשמעות: החליטו להוריד מכסים ל-0 על שום ואתה רואה פתאום שהשום בישראל במקום להיות זול יותר הפך להיות יקר, כמו שהוא היה קודם לכן". בדקנו האם אכן הורדת המכסים על השום לא הוזילה את מחירו.
ראשית, למה דיכטר בכלל טוען שהשום "מייצג את המשמעות" של הורדת המכסים? כפי שכתב עמיתנו עידן ארץ, השום הוא הדוגמה העיקרית לירק שאינו מוגבל בתקנות הגנת הצומח והיבוא שלו חופשי באופן יחסי. היות שבאמצע חודש מרץ 2022 הוסר המכס על השום, בחינת רמת המחירים לפני ואחרי הורדת המכס עשויה ללמד על מידת ההשפעה של המכס על השום על מחירו לצרכן.
במשרד החקלאות הסבירו לנו כי בישראל משווקים שום מסוגים שונים: שום יבש ארוז, שום יבש בתפזורת ושום טרי. כמו כן, לפי המשרד "השום הארוז המיובא ברובו מסין מהווה החלק הארי של השום המשווק ומיבוא על ידי רשתות שיווק ויבואנים. מקרה השום הינו מקרה מיוחד כי השום הישראלי הטרי והיבש משווקים עונתית רק חלק מהשנה ומהווים מיעוט מהכמות הנמכרת לצרכן". מנתוני סטורנקסט שהועברו לנו על ידי משרד החקלאות, בשנת 2022 81% מהשום המשווק היה שום ארוז (מיובא), בעוד שהשום בתפזורת והשום הטרי מהווים 11% ו-8% בהתאמה. לכן, היות שהשום הארוז הוא סוג השום העיקרי שמשווק, נתמקד בו בבדיקה.
על פי נתוני סטורנקסט (שהועברו לנו על ידי משרד החקלאות), מחיר שום ארוז לצרכן היה בינואר 2022 (לפני הורדת המכס) 37.4 שקלים לק"ג, באפריל 2022 (אחרי הורדת המכס) 32.1, בדצמבר 27.5 ובינואר 2023 המחיר עמד על 27.8. כלומר, בניגוד לדברי דיכטר, המחיר לצרכן דווקא ירד אחרי הורדת המכס.
אולם חשוב לציין שחוץ משיעור המכס, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על המחיר לצרכן. לפי משרד החקלאות, מחיר השום מייבוא מורכב משלושה פרמטרים עיקריים: מחיר הקנייה של השום בעולם (מחיר הסחורות), מכס ומרווח קמעוני (פערי השיווק). על פי נתוני המשרד, במקביל לירידת המכס ירד גם מחיר היבוא של השום: מחיר הייבוא כולל מכס עמד בינואר 2022 (לפני הורדת המכס) 14.3 שקלים לק"ג, אחרי הורדת המכס באפריל 2022 - 6.4, בדצמבר 5.4 ובינואר 2023 4.8. מכאן שגם לירידת מחיר הייבוא היה חלק בירידת המחיר לצרכן.
אז למה התכוון דיכטר? ממשרד החקלאות נמסר לנו כי "השר באמירתו בתקשורת התבסס על נתונים שהיו בידו, אשר בדיעבד התבררו כחלקיים וכללו שום בתפזורת בלבד. לאחר בירור השר ביקש להעמיק את בחינת הנושא עם גורמי המקצוע". מטעמו של דיכטר לא נמסרה תגובה.
ואכן, כפי שהסברנו, קשה להתייחס למחיר השום בתפזורת כאינדיקציה להשפעת המכסים על המחיר לצרכן, מפני שהשום בתפזורת (כמו גם השום הטרי) הוא שום שמגודל בישראל שמשווק עונתית רק חלק מהשנה ומהווה מיעוט (11%) מהכמות הנמכרת לצרכן.
לסיכום, בניגוד לדברי דיכטר, מחיר השום ירד לאחר הסרת המכס. בינואר 2022, לפני הורדת המכס, מחיר שום ארוז לצרכן עמד על 37.4 שקלים לק"ג ובינואר 2023, לאחר שכבר באפריל ירד המכס, המחיר עמד על 27.8 שקלים לק"ג. לכן דבריו של דיכטר לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.