גם תעשיית התשלומים רוצה להיות ירוקה

תעשיית התשלומים מאפשרת לכולנו לרכוש מוצרים בתהליך שנעשה קל ופשוט יותר עם השנים, באופן שלמעשה מעודד גידול בצריכה. כעת מתפרסם דוח שערכו חברת כרטיסי האשראי ויזה ואוניברסיטת קיימברידג', ובו הן דווקא קוראות לתעשייה הזו לפתח בנקאות קמעונאית בת-קיימא. המטרה: עמידה ביעדי "אפס נטו" שהציבה פסגת COP26 של האו"ם, לצמצום פליטות גזי החממה כמה שיותר קרוב לאפס.

על פי הדוח, על תעשיית התשלומים לפעול בארבעה תחומים. הראשון, תחבורה בת-קיימא - להציע פתרונות תשלום יעילים במחיר סביר ועם נוחות שימוש (לפי הדוח, שוק התחבורה ציבורית הגלובלי עשוי לצמוח ל-630 מיליארד דולר עד 2025, לעומת כ-410 מיליארד דולר ב-2020).

שנית, הרחבת הכלכלה השיתופית, על ידי מתן אפשרות לצרכנים לסחור מחדש במוצרים שלהם. זאת מכיוון שעל פי הערכות, כלכלת "קח, השתמש, השלך" תורמת 50% מהפליטות העולמיות. לפי נתוני PWC, מעבר לכלכלה שבה נעשה שימוש חוזר בסחורות עשוי להניב כ-335 מיליארד דולר עד 2025.

התחום השלישי הוא פיתוח מוצרים ושירותים בנקאיים בני-קיימא, כולל שירותי קיזוז פחמן ו"תוכניות נאמנות ירוקות". הנתונים בדוח מראים כי רק 11% מהבנקים האירופיים בוחנים כרטיסי אשראי או חיוב ירוקים. התחום הרביעי הוא שחרור מחסומים לשימוש בנתונים (בנקאות פתוחה).

לדברי גרי לסקי, מנכ"ל ויזה ישראל, "לתעשיית התשלומים יש רקורד של יכולת לעשות שינויים התנהגותיים וכלכליים, והיא יכולה לסייע לבנקים לפתח את גישת הקיימות שלהם, כמו גם לתמוך בקידום תחבורה ציבורית עירונית דלת פחמן, ואלה הן רק שתי דוגמאות.

 גרי לסקי מנכ''ל ויזה בישראל / צילום: פוטו פארג'

"מדובר בבעיה גלובלית שזקוקה לפתרונות משותפים בכל האקוסיסטם. לכן דרושה שותפות רחבה של בעלי עניין מחוץ ליחסים המסחריים המסורתיים שלנו, ועלינו לעבוד גם עם ממשלות, רגולטורים, אוניברסיטאות ומומחי קיימות".

העתיד של מחלות המעי

הסטארט-אפ הישראלי Lynx.MD, המספק פלטפורמה להנגשת מידע רפואי תוך שמירה על פרטיות, ישתף פעולה עם חברת הבדיקות האמריקאית פרומתיאוס וארגון גסטרו הלת', רשת מומחים אמריקאית למחלות מעי. המטרה: לאפשר שימוש מאובטח בנתונים קליניים קיימים לשיפור היעילות של טיפולים ביולוגיים למחלות דלקתיות של המעי.

מחלות מעי שכיחות, כמו קרוהן וקוליטיס (1.3 מיליון מטופלים בארה"ב לבדה), יכולות לגרום סבל רב ובמקרים מסוימים אף לסכן חיים. הטיפולים האנטי דלקתיים והניתוחיים הניתנים היום הם בעלי יעילות מסוימת, אך יש להם גם מחיר גבוה של תופעות לוואי.

במקביל ישנן תרופות ביולוגיות, ופרומתאוס פיתחה בדיקה בשם Anser IFX, שנועדה לנטר את היעילות שלהן. כעת, השותפות האמריקאיות מגיעות עם המידע שאספו במשך עשור, ולינקס מציעה לחוקרים "חדר מידע" שבו מופיעים הנתונים באופן בלתי משויך ואנונימי, כדי לבדוק את התועלת האמיתית של הבדיקה בהתאמה אישית למטופל (תוך חיסכון בכסף לחברות הביטוח, עבור טיפול בחולים שהתרופה אינה יעילה עבורם).

לדברי עומר דרור, מנכ"ל ומייסד שותף של Lynx.MD, "שיתוף-הפעולה יעזור לקדם הבנה של יעילות במתן תרופות והשפעתן על תוצאות הטיפול, מה שיוביל לשיפור איכות הטיפול בחולי IBD ומחלות אוטואימוניות אחרות". 

 עומר דרור, מנכ''ל לינקס / צילום: Lynx.MD

גלי וינרב

קאנטרי ישראלי יוקם באוקראינה

למעלה משנה חלפה מאז פרצה המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, וגם בימים אלה עדיין יש מתקפות אוויריות ואזורי לחימה, אך יש מי שחושב שמדובר בזירה שיש בה הזדמנות.

קבוצת משקיעים ישראלים תקים קאנטרי קלאב וחדר כושר בעיר בוצ'ה שבמחוז קייב, בהשקעה של כ-1.2 מיליון דולר. הפרויקט, שישתרע על כ-2,700 מ"ר, צפוי להיפתח באוגוסט הקרוב.

 מכון הכושר בבוצ'ה / הדמיה: יח''צ

לדברי רו"ח אלכס סוטובסקי, המתמחה בפיתוח עסקי באוקראינה ומייצג את הקבוצה, "כמו ערים אחרות במדינה, גם בוצ'ה נמצאת בתנופת שיקום ונהנית מזרימה של תקציבים בינלאומיים. אולם לא די במימון: ערים רבות אינן מסוגלות להתמודד בעצמן עם שיקום הנזקים, והן זקוקות לסיוע של חברות יזמיות וחברות ביצוע זרות במגוון רחב של תחומים.

 רו''ח אלכס סוטובסקי / צילום: אסף לב

"מחקרים מראים שלפעילות ספורטיבית יש השפעה נפשית חיובית, והיא מסייעת רבות בהפחתת לחצים, התמודדות עם חרדות ושיפור מצב הרוח - ובאוקראינה אנשים צמאים לזה. הם מחפשים את אותן נקודות של שפיות ונורמליות.

"טרם המלחמה רק כ-7% מהאוקראינים דיווח כי הם עוסקים בספורט באופן קבוע. מרביתם דיווחו כי הם עושים זאת בחדרי כושר סגורים. זאת לעומת כ-40% מתושבי מערב אירופה שדיווח על פעילות ספורטיבית קבועה, לפחות פעם בשבוע.

"כעת, האוקראינים מנסים לחזור לשגרה ולשקם את חייהם, גם באמצעות פעילות ספורטיבית. למרות שהמלחמה עדיין לא הסתיימה, אנו כבר רואים עליה משמעותית בביקוש לרישום לחדרי כושר בערים המרכזיות, והצפי הוא שהזרם יגבר ככל שהמדינה תחזור לשגרה".

 הבריכה בבוצ'ה / הדמיה: יח''צ

חדשות טובות

חברת AppsFlyer, שמפתחת טכנולוגיות ענן וכלים לניתוח נתונים, ערכה יום דיון על בטיחות באינטרנט ומניעת חרם חברתי לעשרות נערות מעמותת שוות.

אפספלייר גם הקימה את קרן מקס, במטרה לקדם עולם שבו ילדים יכולים להתפתח ולשגשג בעידן טכנולוגי מתפתח תוך שהם נשארים בטוחים מפגיעה. "אנו מאמינים כי על ידי העלאת המודעות, מתן חינוך והכלים והמשאבים הדרושים לקידום בטיחות מקוונת, ועל ידי מינוף הטכנולוגיה, נוכל לחולל שינוי אמיתי בחייהם של ילדים".