בבית קטן ביישוב הצופה לים יש שף שמגדל, מלקט ומבשל ארוחות מופלאות

דרכים צדדיות בזיכרון יעקב הן בבחינת אוקסימורון, ובכל זאת תפרתי לכם יום מתחת לרדאר. יש בה בית גבינות ויין בסמטה צדדית, סיור ליקוט וארוחה שופעת בבית אבן, סדנת אפייה בבטון וטיול שקיעה יפהפה בשביל שרק מקומיים מכירים.

● מזקקת ויסקי במרתף נסתר וגבינות שאין בשום מקום אחר: העיר הצפונית ששווה נסיעה מיוחדת 
● חציל בסקורדליה וביצים עלומות טורקיות: ארוחת הבוקר הירושלמית המושלמת 
● ביישוב דרוזי בכרמל מסתתרת אמנית שמעוררת עניין אצל סלבריטאי הוליווד 

10:00 | קממבר עם דבש ובושה עם לימון פרסי

אנחנו מתחילות את הבוקר במסעדה ובר היין בת הרים של השף אוראל אוחיון, שנמצא בסמטה קטנה. עוד בכניסה אפשר להבין שהמקום מזמין במיוחד, כשבמרכזו הררי זיתים ועלי גפן ממולאים ומדפים עמוסים גבינות ומעדנים והרבה יין. ובכל זאת, השעה מוקדמת אז החלטנו לפתוח בקפה חזק ועוצמתי. אחריו כבר חמדנו קרש עץ ובו היצע מלבב של גבינות מתוצרת מחלבת בת הרים שבבעלות המשפחה של אוחיון. נגסנו בקממבר שעליה זילף השף דבש ממכוורות הפזורות ברחבי מלכיה, הקיבוץ שבו נמצאת המחלבה, בגאודה שטעמי כמהין נשזרו בה ובגבינת בושה שמשולבת בלימון פרסי. מלבד התפריט הרגיל אוחיון מתקין במקום מנות וארוחות "לפי מה שיש ומה שמתחשק".
 מסעדת בת הרים 

 מעדניית בת הרים / צילום: אנטולי מיכאלו

11:00 | קיר על יחסי ישראל־אורוגוואי וסטודיו לבטון

מקומית שפגשנו בבת הרים סיפרה לנו על קיר הידידות בבית תשבי, בניין היסטורי המיועד לשימור. נכנסנו מהוססות ופגשנו חבורה צוהלת של אמנים מאורגוואי שסיפרו לנו שהגיעו לארץ במטרה להקים מיצג, שהוא מסקרן ויוצא דופן, כסמל לידידות של אורגאווי עם ישראל. מדינתם, כך סיפרו לנו החברים, הייתה הרביעית שהכירה בעצמאות ישראל, וכעת, 75 שנים לאחר מכן, הם כאן כדי לספר זאת דרך המיזם.

 במאפיית בטון / צילום: באדיבות מאפיית בטון

משם המשכנו למאפיית בטון - סטודיו קטן בפאתי המושבה. "כל מי שנכנס לכאן תמה על השם ושואל אם יש כאן קרואסון שוקולד", מצחקקת האמנית הילה בן עמי. "העבודה עם מלט דומה למלאכה בבצק", היא מסבירה את פשר השם ונותנת לנו לערבב מסה שווה של מים ואבקת מלט. ערבוב נמרץ מייצר עיסה, שאותה אנחנו יוצקות לתבניות שיהפכו לאחר הייבוש לעציצים לסקולנטים או לפמוטים. זו עבודה דוממת ומדידטיבית וכל איש ואישה יכולים להצליח בה. כבר לפני כמה שנים נשבתה בן עמי בקסמו של החומר, שמככב לאחרונה בעמודי פינטרסט, ורק לאחרונה העזה לממש את תשוקתה. בכל שישי מתקיימות בסטודיו סדנאות פתוחות לקהל ואפשר גם להזמין בתיאום מראש.
קיר הידידות, בית התשבי; מאפיית בטון

13:00 | השף שמגדל, מלקט ומארח בגינתו

"תיזהרנה על האצבעות, התרמילים לוהטים", מלחש השף והלקט עידו שגב וטומן בכפותנו חופן של תרמילי חומוס קלויים. אנחנו מפצחות אותם בדממה ומגלות בפה טעמים מעושנים־ערמוניים. שגב גדל בזיכרון יעקב, ושב אליה לאחר נדודים במטבחי צרפת והשתלמות אצל שף עזרא קדם כדי להקים את ביתו, גינתו ומטבחו. הוא מתגורר בבית קטן עטוף עלווה, מאחורי המולת המדרחוב. שם הוא מאכיל בתבונה של אדם בעל נשמה עתיקה קבוצות קטנות של סועדים, שיודעים להעריך את טעמו הבוסרי של מישמש שזה עתה נקטף ואת דבשו של מלפפון מלא טעם בסלט עשבים שהונח על סרדינים כבושים.

את הארוחה מגיש עידו בחלל הבית, המשקיף על גינת הירק הקטנה, שם הוא מגדל קישואים, מלפפונים ועשבים, "כל ירק ועשב בעונתם". הידיים של שגב מלקטות בידענות ענבי בוסר, שמהם הוא מתקין רוטב חמצמץ נהדר, שומר בר ואפילו דל קרניים כרמלי - מעין קוץ כדורי שטעמו תפוזי. בימי שישי הופכת מבואת הבית למעין מעדנייה, שם אפשר לרכוש את מיני הכבושים, ריבות, חמוצים וסלטים.
הלקט

16:00 | בית מרחץ רומי ושכשוכית לימי הקיץ

שגב מקפל בקפדנות את הסינר ומתנדב ללוות אותנו לטיול ליקוט טרום שקיעה במגרש המשחקים של ילדותו. אנחנו חונות לצד דגם של ספינה ליד בית הספר התיכון עתיד כרמים, ומובלות אל מקטע המכונה שביל המעיין בפארק הטבע של רמת הנדיב. הדרך פוסעת בשביל חשוף, שבמהרה הופך לחמדה מוצלת עם מים קרירים הטובים לשכשוך בערבי קיץ חמימים. על הבריכה הקטנה מצלים עצי תאנה וחרוב וגפנים משתרגות וממול נשקף בית המרחץ הרומי המרהיב שנתגלה בחפירות.
 שביל המעיין, הכניסה ליד תיכון עתיד כרמים 

 בריכת שכשוך בשביל המעיין / צילום: רוני קיסרי