הפיחות בשקל לא עוצר, אבל בשוק מעריכים: בנק ישראל לא יתערב, בינתיים

שוק המט"ח כמרקחה. ביום שישי האחרון השקל צנח, שוב, מול הדולר ונגע ברף של 3.75 שקלים. למעט לזמן קצר מאוד עם פרוץ הקורונה, הפעם האחרונה שבה המטבע הישראלי הגיע לרמת שפל כזו הייתה בדצמבר 2018. בסופו של דבר, בסוף השבוע האחרון העלייה התמתנה מעט והמסחר ננעל בשער של 3.747 שקלים. מתחילת השנה מדובר על פיחות של יותר מ־6%, ובתוך שנה על צניחה של יותר מ־12%. ביוני שנה שעברה, הדולר נסחר בקצת יותר מ־3.3 שקלים.

● הכסף במזרנים ובקירות: ארגנטינה מסתגלת לאינפלציה שיצאה משליטה
● התחזיות של האנליסטים: עד לאן הדולר יכול להגיע
● אחרי שכבר נפל ב-6% מתחילת השנה: התחזית הפסימית של גולדמן זאקס לשקל

בכנס אלי הורוביץ בשבוע שעבר התייחס נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "לתגובת השווקים לאירועים המקומיים בנושא השינויים המוצעים בנוגע למערכת המשפט". הוא ציין ש"ניתן לכמת את הפיחות העודף בכ־10%", והסביר כי במצב דברים רגיל, שער הדולר־שקל היה היום נמוך בכ־40 אגורות.

היחלשות השקל היא אחד הגורמים שמכבידים היום על יוקר המחיה המאמיר, ומקשים על צינון האינפלציה. חן הרצוג הכלכלן הראשי של BDO, מסביר כי "היחלשות השקל משקפת את חששות השווקים מהמגמה המדאיגה של עליית מחירים, יחד עם האטה בצמיחה".

כדי לבלום פיחות עקבי ומתמשך בשער המטבע המקומי, בנק ישראל יכול למכור חלק מיתרות המט"ח המשמעותיות שצבר בשנים האחרונות (מעל 200 מיליארד דולר) ולייצב את השקל. אך בשלב זה, בשוק יש תמימות־דעים כי הבנק המרכזי לא צפוי להתערב. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מציין כי "בנק ישראל הראה בצורה ברורה שהוא לא דוגל בהתערבות בשוק המט"ח, אלא בוחר שוב ושוב בעליות ריבית בשביל למתן את הפיחות בשקל". לדבריו, "העלייה באינפלציה ובריבית שוחקת את הצריכה הפרטית, אך לא רק. פיחות בשקל מוביל לעליית ריבית המובילה להקטנת היקפי ההשקעות במשק".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, מעריך כי רק אם נראה את שער הדולר נושק ל־4 שקלים נוכל לחשוב על התערבות. "בבנק ישראל יבחרו כנראה להתערב בשוק המט"ח רק אם הפיחות יקשה על הפעילות השוטפת של המשק. סביר להניח שזה לא יקרה לפני ששער החליפין יחצה את רף ה־4 שקלים לדולר".

למה בנק ישראל מחכה?

לבנק ישראל יש סיבות טובות לחכות עם ההתערבות בשוק המט"ח. התערבות שכזו עלולה להגביר את הסנטימנט השלילי של משקיעים ודווקא להחריף את מכירות השקל. בנוסף, לבנק ישראל יש כמות מוגבלת של יתרות מט"ח, ששמורות כביטחון למצבי חירום.

אז מה יכול לעצור את הפיחות? האנליסטים תולים זאת בפתרון המשבר סביב החקיקה המשפטית. שפריר אומר ש"לאור 'הפיחות העודף' הנובע מאי השקט הפוליטי, נראה שרק רגיעה ואיחוי הקרע בעם יביא במידה רבה להפסקת המגמה". להערכת גרינפלד, "כל עוד אין צפי להקלה בחוסר הוודאות הפוליטי, התנודתיות תימשך. אנו יכולים אף לצפות שהפיחות יימשך במקרה שהמשבר הפוליטי יחריף".