מה מונע מאיתנו להיות יצירתיים ואיך אפשר להתגבר על זה?

רשימה זו מבוססת על פרק מספרו של ערן גפן, מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי

כולם אומרים לנו להיות יצירתיים. זה נראה מצוין בשקפי מצגות או כשמנכ"ל מבקש מאיתנו "לחשוב מחוץ לקופסה", אבל האמת היא שהמשימה הזאת הופכת להיות קשה בימינו - רובנו לא מצליחים להביא את עצמנו מספיק לידי ביטוי וגם הארגונים קוטלים כל חוש יצירתי. איך בכל זאת אפשר להתגבר על זה? הפעם אנסה לשתף בדברים שלמדתי על בשרי אחרי שנים של הובלת הנהלות לחדשנות.

● בית ספר פרטי לרפואה: תרופה למחסור או מכה למקצוע?
● שרטוט הגבולות בין החיים לעבודה: מה עומד מאחורי ההאשטג שמסעיר את הרשתות החברתיות? 
● ראיון | שיעורים בניהול ממפקד צוללת גרעינית בצי האמריקאי 

חסם אישי 1: "אני לא יצירתי"

כבני אדם נולדנו ליצור. אנחנו כל הזמן ממציאים לעצמנו בראש סיפור על המציאות, אפילו על מה דודה שלנו חשבה. זה פוגש אותנו בכל מקום. חשבו כמה עשייה יצירתית יש אצל ילדים, אין סוף דברים אותם הם יוצרים באופן טבעי, מבלי שאף אחד אמר להם. ולמרות זאת, יש הרבה אנשים שמכריזים על עצמם כלא יצירתיים. וזה מזעזע בעיני - אין דבר כזה.

הפתרון לכך הוא קודם כל להתחבר לילד היצירתי שבך, ממש להתחבר לאותו תדר. השיטה היא לפתוח את הדלת של היצירתיות שפתחתי בתור ילד. כל אחד מאיתנו יכול להיזכר באיזשהו רגע בילדות בו הוא היה יצירתי. עבורי זו התמונה שאני יושב על השטיח, מטפטף נרות חנוכה ועושה איתם צורות.

חסם אישי 2: לקבל את המציאות

זה קורה לכולנו. אנחנו נכנסים למקום עבודה בימים הראשונים ותוהים למה עושים את הדברים כמו שעושים אותם. אחרי שמסבירים לנו, זה עדיין נשמע קצת מוזר, אבל מסבירים לנו "ככה זה פה". אחרי שנה, פתאום אנחנו כבר לא שואלים את השאלות האלה. כל הדברים שהיו נראים מוזרים מעכשיו הם אקסיומות.

הפתרון לכך נעוץ ב"חשיבה מדרגה ראשונה". כשהסבירו לאילון מאסק שהמכוניות החשמליות יהיו יקרות הוא שאל למה והסבירו לו שזה בעיקר בגלל הבטריה, הטעינה והסוללות. הוא שאל איך אפשר להפוך אותן ליותר זולות והסבירו לו שזה קשור להנדסת החומרים. אבל מאסק לא ויתר ושאל שוב למה זה יקר. וככל שירדו יותר עמוק הבינו שזה נובע מעלות חומרי הגלם המשמשים בייצור סוללות, כגון ליתיום, קובלט וניקל, המשפיעים דרמטית על מחיר הסוללה ומכאן של המכונית כולה.

בעקבות כך טסלה ״ירדה״ לפתרון מדרגה ראשונה על מנת לשפר ולפתח שיטות חדשות לכריית חומרים והסכמים טובים יותר עם המדינות בהן נמצאים החומרים הנחשקים האלו.

חסם אישי 3: ביקורת עצמית

כשאני שולח מנהלים להביא רעיונות, הרבה פעמים הם לא נועזים מספיק. לא כי הם לא יכולים אלא כי הם מלאי שיפוט עצמי. מהססים להתפרע.

לכן, צריך לייצר סביבה בטוחה כדי שאנשים לא יפחדו להיכשל. השיטה היא להפריד את היצירה מהשיפוט. בסוף, השופט הכי גדול של כל אחד מאיתנו זה הראש שלנו. אם תוך כדי היצירה אנחנו מפחדים מהכישלון, נהיה חסומים. השיטה היא להגיד "עכשיו אני יוצר, לא שופט. זורק כל מה שיש לי בראש. אני יודע שזה יהיה קטסטרופה אבל אשפוט אחר כך".

חסם ארגוני 1: פחד מדחייה

אחרי שדיברנו על החסמים העצמיים, נעבור לאלו שנמצאים בארגונים. החסם הכי גדול של יצירתיות בקבוצה זה הפחד מדחייה. אנחנו חיות חברותיות, ההישרדות שלנו קשורה להיותנו חלק מהקבוצה ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להידחות.

לכן, אנשים יצירתיים הם אלו שיודעים להתמודד עם דחייה. לי למשל הייתה ילדות לא טובה, שנים שהייתי בודד, אבל דווקא בגלל זה יש לי יכולת להוציא את עצמי מהכלל עם רעיונות משוגעים. כי לכאורה, גם אם הגרוע מכל יקרה, אני יודע שאשרוד.

גם על מובילי התהליך יש אחריות למנוע מאנשים להרגיש את הפחד. הם צריכים לייצר סביבה שמאלצת את כולם להביא את הרעיונות הכי מטופשים שלהם.

חסם ארגוני 2: היררכיה

החסם השני בקבוצה הוא ההיררכיה. זה מתחיל בהיררכיה של תפקיד - כשהמנכ"ל מביא רעיון כולם ישר מתיישרים איתו, או שאם המנכ"ל לא אוהב רעיון פתאום כולם לא אוהבים אותו. ההיררכיה הזו חוסמת יצירתיות. בסוף יצירתיות יכולה לבוא מכל מעמד אבל אבל אם מכניסים לתוכה היררכיה, זה הורג אותה.

ההיררכיה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי גם באופי האנשים - יש כאלו שפחות מדברים, או שמים פחות סימני קריאה. ואלו, מטבע הדברים יקחו רגל לאחור או שעם הזמן יהפכו לעצבנים יותר ויפסלו רעיונות של אחרים. משהו לא יעבוד שם כמו שצריך.

לכן, אני מאוד מאמין בתהליכים שמבטלים את ההיררכיה. אצלי כולם יודעים שהדעה שלהם שווה. התהליך הזה מייצר רנסנס יצירתי ואפשר באמת לדבר על דברים.

חסם ארגוני 3: לסמוך על האחר

החסם השלישי בקבוצה הוא ההסתמכות על האחר. לפעמים אנשים חושבים שההברקה מוטלת על מישהו אחר - השיווק, המוצר, אולי אחד הספקים. זה גורם לפחות יצירתיות. שאני לוקח קבוצה לתהליך של יצירת מנועי צמיחה, אני מתעקש שלא יהיה לנו גבולות גזרה של הוראות הפעלה. כל אחד ייקח על עצמו לתת רעיונות גדולים בלי קשר לתפקידו.

לסיכום, יש הרבה מאוד דברים שמקשים על היכולת שלנו להיות יצירתיים והם לא תמיד קלים להתמודדות. אך נסו לזכור אותם - כך לפחות תהיו מודעים לאפשרות לנצח אותם, ומניסיוני זה בהחלט אפשרי. בסופו של דבר, אנחנו לא מפסיקים להיות יצירתיים כי הזדקנו, אנחנו הזדקנו כי הפסקנו להיות יצירתיים.

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים . הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".