כך נעצרה העברת כספים ענקית לחמאס תוך כדי המלחמה בישראל

שבועיים אל תוך המלחמה הגיע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל מידע מודיעני סודי משתי מדינות באירופה שהזהירו: "עמותה גדולה ומוכרת מגייסת כספים עבור חמאס, באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות של חברות פינטק בחו"ל, במסווה של תרומות לתושבי עזה". המידע כלל את שם העמותה, דרכי הגיוס וזהות הגורמים שעומדים מאחוריו. החשש היה כי בתוך ימים מיליוני הדולרים שגויסו יגיעו ישירות לזרוע הצבאית של חמאס. בפעולה בינלאומית משותפת ומהירה, לבקשת הרשות, חסמה אחת המדינות האירופיות את צינור הכסף לעמותה באמצעות הקפאה מיידית של פעילותה הפיננסית.

● WSJ | חמאס היה זקוק לדרך חדשה להעביר כספים מאיראן. הוא מצא אותה בקריפטו
● כך הפך סגן הקנצלר למסביר הטוב ביותר של ישראל לשמאל האירופי
● הניסוי הגדול של ישראל: נשק להמונים

"אנחנו מדברים פה על דקות. מרגע שברשות באירופה קיבלו את המידע וביקשנו את החסימה של הכסף, בלי צווים שיפוטיים ובלי להתעכב, הם חסמו העברה של מיליוני דולרים לאחת העמותות הכי פעילות וממנה לחמאס. זה סיכול בזמן אמת", חושפת עו"ד עילית אוסטרוביץ־לוי, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשל"א). "ואז היה אפקט דומינו. בעקבות החסימה הזאת עוד מדינות התחילו לחפש, ועוד מדינות חסמו כספים שיועדו לטרור. כל המידע הזה, שמשותף כעת ברמה בין־מדינתית, מוביל לסגירת עוד ועוד צינורות מימון של חמאס בזמן אמת. בשיתוף העולם, גורמי הביטחון והאכיפה בארץ מסכלים מיליוני דולרים שמיועדים לטרור מדי יום".

הרשות, שאוסטרוביץ-לוי עומדת בראשה מאז מאי 2022, היא גוף מודיעיני שמנהל את החקירות הכלכליות הבינלאומיות המורכבות ביותר ונאבקת במימון טרור בשגרה. ב־7 באוקטובר היא קיבלה תזכורת כואבת לחיוניות העבודה שלה. "במוצאי שבת כבר דיברנו כדי להתכונן למערכה שאנחנו נכנסים אליה, מאבק בצינורות מימון הטרור, תחת המטחים הכבדים שישראל ספגה. יש לנו עשרות עובדים שגויסו למילואים, חלק גדול מהם מנהלים שעובדים במאבק במימון טרור בשוטף".

מאז רוב העבודה ברשל"א מתמקדת בזיהוי וחסימת צינורות הכסף לטרור. "אנחנו עובדים ריאקטיבי מאוד - רואים קמפיין גיוס ומנסים לסכל אותו וחוזר חלילה. אין הפסקה מזה, כי הם כל הזמן פעילים. זה מאבק יומיומי. האנליסטים והאנליסטיות שלנו יושבים מול הרשתות החברתיות מהיום השני למלחמה, וכל מה שהם עושים הוא לנטר באופן ידני מקורות מידע גלויים ברשתות במטרה לאתר קמפיינים לגיוס כספים לארגוני טרור שפועלים בעזה".

 תהלוכת ראווה של חמאס ברצועת עזה / צילום: Associated Press, Yousef Masoud

שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה גם פרסמה הרשות הנחיות לגופים הפיננסיים להגביר את ערנותם לפעילות פיננסית בלתי חוקית לנוכח המלחמה ולעדכן את הרשות באופן מיידי על פעילות בעלת סיכון פוטנציאלי למימון טרור.

"בן לילה התחלנו לקבל מאות דיווחים על פעילות בלתי רגילה של לקוחות של גופים פיננסיים במדינת ישראל", היא מספרת. לפני 7 באוקטובר התקבלו ברשות כ-100 דיווחים ביום שעסקו במימון טרור. המספר הזה זינק לכ־1,000. "יש עלייה של 900% בדיווחים על מימון טרור, ואנחנו לא מבזבזים זמן, הכול קורה מאוד מאוד מהר. במקביל לקליטת המידע אנחנו כבר מעבירים אותו לגורמי המקצוע המבצעיים שמאתרים את נתיבי הכסף ועוצרים אותו. חלק מהמידע לא בהכרח יוביל למימון טרור, אבל אין לנו זמן לבזבז. מנכ"לים של בנקים מתקשרים אלינו ומפנים את תשומת ליבנו למידע שהם מעבירים שצריך לשים אליו לב במיוחד".

המידע מהבנקים והגופים הפיננסיים הוביל לחסימת צינור כסף לטרור?
"היה מודיעין מאוד איכותי שהעברנו לגופי הביטחון. לא תמיד אנחנו יודעים מה הייתה התוצאה (סיכול, כיווני חקירה, מעצר - אל"ו)".

"עזה יכלה להיות יפה מדובאי"

בשרשרת לעצירת הכספים למימון הטרור עובדים היום גורמים רבים, חלקם אזרחים פרטיים. "רשויות המודיעין הפיננסי בעולם הפכו להיות בליבו של המאבק הזה, ואנחנו עובדים יחד לסכל את ערוצי המימון שאיתרנו. נוסף על כך, פנו אלינו המון מומחים מהסקטור הפרטי, יש התגייסות מטורפת של אנשים עם ניסיון מודיעיני כי הם עבדו בגופים כאלה או שיש להם ניסיון בהייטק. פנו אלינו יזמים מעמק הסיליקון ויזמים מישראל והם כותבים קודים ומחפשים את המידע, ומעבירים לנו המון מידע. אנחנו מרכזים ובודקים הכול".

יחד עם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון (מט"ל, הגוף המרכז את כל הפעילות לסיכול מימון הטרור), השב"כ, אמ"ן וכל גורמי המודיעין והביטחון הרלוונטיים אמורה רשל"א לגדוע את מקורות המימון לטרור. "הדרך הכי משמעותית למימון טרור הוא מימון של מדינות, לא קמפיינים לגיוס כספים. אלה התעצמו מאוד בחודש האחרון, אבל ליבת התקציב של חמאס ושל חיזבאללה ושל החות'ים ושל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני - היא איראן, ובפרט כוח קודס (הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה - אל"ו). לחמאס יש כל מיני מקורות נוספים של מימון עצמי, בהם עסקים, עמותות, השקעות וכל מיני מערכים שהם ניסו להרים לבד לאורך השנים. הם צריכים מימון מדינתי ובלעדי איראן אין להם זכות קיום".

מה היקף הכספים שאיראן מעבירה לחמאס?
"ככל הידוע לנו התקציב מאיראן לעזה הוא בסדר גודל של 100 מיליון דולר בשנה. בעזה יכלו לעשות דברים יפים מאוד עם הכסף הזה, להפוך את עזה למקום מושקע אפילו יותר מדובאי. אבל ממה שאנחנו יודעים התקציב הזה רובו ככולו הולך לזרוע הצבאית של חמאס".

 נשיא איראן איברהים ראיסי ומנהיג חמאס איסמעיל הנייה. 100 מיליון דולר בשנה מאיראן / צילום: Associated Press

גם קטאר מעבירה כספים לחמאס.
"קטאר העבירה מזוודות כסף לעזה דרך ישראל. כולם יודעים את זה. זה כסף שהלך לכאורה לתשלום משכורות וצרכים אזרחיים (חינוך, בריאות, תשתיות - אל"ו), ולכן מדינת ישראל העבירה אותו דרכה, אז לא נכון לומר שהכול הלך לטרור".

מחלפנים ועד שוקולד

איך מגיעים אותם מיליארדים לרחובות עזה ולידי חמאס לאורך השנים? יש לא מעט שיטות, ובהן שימוש במטבעות קריפטו ושימוש במסחר. אך אחת הדרכים המרכזיות והקלות ביותר להעברת כספים אל תוך עזה היא החוואלות. "רוב הכסף לא מגיע לעזה פיזית דרך המעברים, אלא בחוואלות, ערוץ פיננסי שמבוסס על אמון וקשרים ומאפשר העברה והחלפה של כספים בין מדינות בלי שהכסף יעבור פיזית. זה ערוץ להעברת הכספים שגויסו במדינות אחרות. בעזה יש כל מיני גורמים עשירים שמחזיקים סכומים גבוהים ויכולים להעביר אותם במזומן לחמאס אחרי שהם קיבלו בקשה מגורמים בחו"ל".

איך השיטה עובדת?
"חלפנים בכל מיני מקומות בעולם, נניח טורקיה, מקבלים כספים ומודיעים על כך לחלפנים בעזה שמעבירים בשמם את הכסף. כשלקוח מגיע לחלפן, נותן שירותים פיננסיים (צ'יינג') בטורקיה ומבקש להעביר כספים לעזה, אז הוא לא מעביר כספים פיזית, אלא עושה התחשבנות פנימית מול החלפן בעזה וביו"ש והכספים לא עוברים דה פקטו. פעם בתקופה או כשגובה החוב מגיע לתקרה שנקבעה מראש אז מבצעים העברה בין החלפנים כדי לאפס את יתרות החוב".

אפשר לעלות על נתיב הכסף בין החוואלות ולעצור את ההעברה?
"ההעברה מבוצעת רק בין שני צ'יינג'ים והיא לא כוללת את זהות הנהנים או מי שנתן את הכסף, לא יודעים מה היו הפעולות, יודעים שיש חובות שמקוזזים. אנחנו במאבק מתמיד בתופעה. בשנים האחרונות הכריזו הרשויות בישראל על כמה נותני שירותי מטבע ברצועת עזה כחברות שמשמשות כצינור להעברת עשרות מיליוני דולרים בשנה לארגוני טרור ברצועה".

דרך אחרת להעברת כספים היא כאמור שימוש במסחר, העברת סחורות או ניפוח השווי שלהן. כך למשל, בימים האחרונים נתפסו בנמל אשדוד מכולות שהכילו סחורות בשווי מאות אלפי שקלים שיועדו לסוחרים אנשי חמאס בשכם ובערים אחרות, ותמורתן הייתה אמורה להגיע למימון פעולות הארגון. דוגמה אחרת היא 23 טונות של חטיפי שוקולד שנתפסו באוגוסט 2021 בפעילות משותפת של המט"ל, אמ"ן ורשות המסים במעבר ניצנה בין ישראל למצרים. לפי החשד, החטיפים שיועדו להגיע לרצועת עזה נרכשו בכספי מימון טרור והתמורה ממכירתם יועדה לחמאס.

פרשייה אחרת שנחשפה שילבה בין מסחר לבין חוואלה. כספים של חמאס, שמקורם היה באיראן, הועברו במזומן לחלפנים בטורקיה לשם העברתם לעזה. במקביל חאמד חצ'רי, חלפן עזתי שפעל עבור חמאס (שישראל התנקשה בו ב-2019), איתר סוחרים עזתיים שייבאו סחורות מחברות טורקיות והיו צריכים לשלם להן בגין הסחורה. הם שילמו במזומן לחצ'רי, שהעביר את הכסף לחמאס בעזה, ואילו החלפנים בטורקיה, שקיבלו כספים מחמאס בחו"ל, שילמו באמצעותם לחברות הטורקיות.

חמאס כבר נערך ליום שאחרי

למרות שמאז 7 באוקטובר קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, להעביר כספים וסחורות לעזה, החוואלות מושבתות ואין מסחר, החמאס ממשיך לגייס. "המצב בעזה ידוע כעת ואי אפשר להכניס לשם כלום, אבל הפעילות של גיוס הכספים ממשיכה מול יו"ש. ליו"ש גם אפשר לעשות העברות בנקאיות והפעילות של גיוס הכספים לא נפסקת, כי במקביל ללחימה עכשיו הם ממשיכים למלא את המאגרים ליום שאחרי. אנחנו מזהים שהם מגייסים כספים להמשך ההתעצמות שלהם. חמאס מנצל היום את הרגישות שיש למצב של האזרחים בעזה ומשתמש בפלטפורמות של מימון המונים גם באמצעות ארגונים שזה הביזנס שלהם וגם באמצעות יצירת פרויקטים פיקטיביים לגיוס כספים, כריות נוי, תכשיטים וכאלה ואחרים".

וכל זה קורה בגלוי, מול העיניים של כולם, באירופה ובמקומות נוספים בעולם. "חמאס והג'יהאד עושים פעולות גיוס שהן במסווה של מסעות וקמפיינים של סיוע הומניטרי ומשתמשים בטלגרם, בטוויטר, בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, כדי להפיץ את ההודעות שלהם. זה תמיד־תמיד עם חזית של תמיכה במטרות הומניטריות, אבל בפועל מדובר בערוצים למימון יחידים וגופים שקשורים בקשר ישיר לחמאס או לג'יהאד האסלאמי".

אבל המטרה של הרשות, מסבירה אוסטרוביץ־לוי, היא לא רק לעצור את הגורם שמגייס היום כספים למימון טרור, אלא את כל השרשרת שקשורה לכספים הללו, מהגורם שמעביר אותם, דרך המגייס ועד מקבל הכספים: "לנו יש יכולת לבנות את תמונת המודיעין, לסנכרן את כל מקורות המידע שאנחנו מקבלים ואז לשרטט את מסלול הכסף מחו"ל ועד החמאס. מעניין אותנו לא רק מי עושה את הקמפיין, מי העמותה או מי הגוף, אלא מאיפה נכנס הכסף ולאן הוא הולך. צריך לעצור את כל הגורמים ברשת הזאת".

מאז 7 באוקטובר כולם מדברים ומנתחים את השאלות איפה היו גופי המודיעין, למה הם לא התריעו. איפה רשל"א הייתה קודם?
"חמאס אוסף המון כסף כל הזמן, וגופי הביטחון מסכלים העברות כספים. לא הייתה איזו עליית מדרגה פתאומית בגיוס של מיליארדים, וגם צריך לזכור שרוב הכסף מגויס בעולם, לא בישראל. מאות מיליוני הדולרים שמקבל חמאס נאגרים במשך שנים. לא הייתה לנו שום אפשרות לראות פיק של גיוס כסף לקראת 7 באוקטובר".

"מבינים ש-The west is next"

רשל"א לא לבד במאבק במימון הטרור. שלושה ימים לאחר תחילת המלחמה יצרה עם אוסטורביץ'־לוי קשר עם ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון בארה"ב אנדריאה גאקי וביקשה להיפגש איתה. השתיים נפגשו וירטואלית במקביל לפגישת הנשיא ביידן עם משפחות החטופים. "היא העמידה את עצמה ואת הגוף שהיא עומדת בראשו - הרשות אחת החזקות בעולם למודיעין פיננסי - לרשותנו. היא אמרה 'מה שאתם רוצים וצריכים, רק תגידו'".

גאקי מקיימת מאז את הבטחתה. "מאותו יום אנחנו מקבלים מארה"ב שטף של מודיעין פיננסי חסר תקדים שלא היה כדוגמתו. הם העבירו לנו מידעים יקרי ערך שהעברנו לגופי הביטחון והם לאו דווקא הכירו אותם, על עמותות ואנשים שעומדים מאחוריהן, והכול בזמן אמת. במקביל הם הוציאו מסמכים אצלם שמגבירים את הערנות של הציבור האמריקאי למימון טרור".

ב-18 באוקטובר הודיעה יחידת השליטה בנכסים זרים של משרד האוצר האמריקאי (OFAC) כי הטילה סנקציות נגד עשרה אנשי פיננסים בחמאס וכן מסייעים בטורקיה, קטאר, סודן ואלג'יר. מדובר במנהלי נכסים והשקעות סודיות מטעם חמאס, גורמים פיננסיים מקטאר עם קשרים הדוקים למשטר האיראני וגם מפעיל זירת מסחר במטבעות וירטואליים בעזה. משרד האוצר האמריקאי הודיע כי זיהה וחסם כמעט 1,000 אנשים וגופים הקשורים לטרור ולמימון טרור בתמיכת המשטר האיראני ושלוחיו, לרבות חמאס, חיזבאללה וקבוצות טרור אחרות המתואמות לאיראן באזור.

ב־27 באוקטובר הטילה OFAC סבב שני של סנקציות על גורמים מרכזיים הקשורים לחמאס ורשתות פיננסיות. הפעולה השנייה כוונה לנכסים נוספים בתיק ההשקעות של חמאס ולגורמים המאפשרים התחמקות מסנקציות באמצעות חברות קש הקשורות אליו. משרד האוצר גם כיוון את הפעולה נגד פקיד חמאס באיראן וחברים במשמרות המהפכה וכן נגד הישות המאוגדת בעזה ששימשה כצינור לכספים איראניים אסורים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

ארה"ב לא היחידה. גם אירופה התגייסה למאבק הכלכלי בטרור. "ביום השלישי ללחימה פנו אליי טלפונית הקולגות שלי מהולנד וגרמניה, שניהם מוותיקי ראשי הרשויות לאיסור הלבנת הון, ועדכנו אותי שהם מבקשים להקים כוח משימה בינלאומי שיסייע לישראל במאבק במימון של חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי ובכל ארגוני הטרור וארגוני הלוויין. איתם ועם ארה"ב הקמנו מעין כוח משימה, שלא כפוף לשום מדינה או גוף מאגד, מדינות שפועלות באופן מתואם ומתכנסות פעם בכמה ימים בשביל להחליף מודיעין ולקדם את המאבק".

ובכלל, בעקבות פנייה של הרשות הישראלית לרשויות המקבילות לה בעולם נרשמה עלייה דרמטית במודיעין שמגיע לישראל מחו"ל. "היקף המידע הכפיל עצמו בחודש הלחימה מול ממוצע חודשי. לפני המלחמה הגיעו אלינו כ-24 דוחות מודיעיניים בחודש מרשויות מקבילות לנו, לעומת 50 שמגיעים היום".

שיתוף הפעולה של מדינות העולם עם ישראל נגד הטרור נשמע כמעט אידיאלי, אבל קשה שלא לתהות איפה הם היו קודם.
"מדינות רבות הרגישו שזה לא קשור אליהן, לא מאבק שלהן. ההתגייסות הבינלאומית והאמריקאית, כוח המשימה שהקמנו והעובדה שהסקטור הפיננסי בחו"ל פתאום רוצה לאמץ את ההכרזות הישראליות על גופים ואנשים שמעורבים בטרור, לקבל מודיעין מישראל ולשתף איתנו פעולה - זה רק בגלל 7 באוקטובר. כולם מבינים ש־The west is next היא לא סתם אמירה. זה אירוע שיגרום למדינות העולם להבין שהן צריכות להיאבק בצורה אפקטיבית במימון טרור, שהן צריכות לחסום את איראן בצורה אפקטיבית".

הרשות לאיסור הלבנת הון מנסה להעביר את המסרים הללו למדינות החברות ב־FATF, כוח משימה בינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור. "אנחנו עובדים קשה מאוד על הבידוד של איראן בנושאים של מימון טרור. אבל עדיין זו כלכלת מזומן ומאוד מאוד קשה לעצור את המימון של חמאס וחיזבאללה והג'יהאד. רוב הכסף מגיע מנפט, אבל יש ממש תקציב של מערכת הביטחון האיראנית שמוקדש לזה".

בעיה נוספת שצריך להתמודד איתה היא ההתמכרות למזומן שמגיע לתושבים מארגוני הטרור. "בגלל שמדובר במזומן בסכומים כל כך עצומים, נוצר מצב שבו האוכלוסיות בעזה ובלבנון מתמכרות למימון מאיראן. יש קריסה פנימית והשחתה מוחלטת של היכולת שלהן לקבל כספים בצורה אחרת. זה הופך את הטרור לעסק מאוד משתלם. זה הורס את המרקם המדינתי ואז יש אחוזי אבטלה גדולים מאוד, ולהיות פעיל של חמאס הופך להיות משתלם. זה מעגל שוטה שמזין את עצמו. יש פה מערכת בנקאית אלטרנטיבית שמנותקת מהמערכת הכללית. האיראנים בונים מנגנונים שלמים שמאפשרים את הקליטה של הכסף. זה משהו גדול יותר מסיכול של העברה כזאת או אחרת".

ההתגייסות העולמית כיום יכולה לשנות את תמונת המאבק במימון הטרור?
"השיח עם מדינות ברחבי העולם והסיכול המיידי הם לא פתרון לטווח הרחוק. עצירה של הכספים מאיראן צריכה להתבצע ברמה הבינלאומית דרך FATF, דרך הסנקציות של OFAC, דרך הסנקציות של כל העולם. בסוף הפתרון למימון מאיראן הוא משטר הסנקציות העולמי. זה לא משהו שמדינה אחת יכולה למנוע. בשורה התחתונה בלי כסף אין טרור, ולא משנה כמה יתאמצו להוריד את הראש של ארגוני הטרור, כל עוד יש להם חמצן כלכלי, כל עוד מדינות העולם לא נאבקות במימון טרור כמו שצריך, הארגונים האלה ימשיכו לנשום".