המשפחה שמלכה בענף ההיאבקות, אך רצף של טרגדיות פירק אותה

1

The Iron Claw (בעברית: טופר הברזל) הוא שמו של סרט ביוגרפי שעלה השבוע לאקרנים בארצות הברית. הוא מבוסס על חייהם של בני ואן אריק, משפחת מתאבקים אמריקאים נודעת, שבהישגיהם הפנומנליים הובילו את תחרויות ההיאבקות החופשית בשנות השמונים. גם כאן, בישראל, זכתה המשפחה לאהדה גדולה, בזכות שידורי התחרויות בערוץ המזרח התיכון. ב-1985, היא אף הגיעה לסיבוב הופעות בארץ שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת.

את הסרט ביים שון דורקין ("הקן"), ולדבריו, שנים רבות הוא רצה ליצור סרט עלילתי המבוסס על המשפחה, שכן בנעוריו גילה עניין בהיאבקות מקצועית בכלל ובבני ואן אריק בפרט.

● 6 הערות על תמונות ניצחון אייקוניות בהיסטוריה של ישראל
● בעקבות הצהרות הנשיאה גיי: בחזרה לימים האפלים של הרווארד 

2

בראש שבט ואן אריק הטקסני, משפחת קנדי של ההיאבקות החופשית מדגישים המומחים, עמד האב פריץ ואן אריק (1929-1997. אותו מגלם בסרט הולט מק'קלני), ששמו האמיתי היה ג'ק אדיקסון. הוא זכה שלוש פעמים בתואר אלוף עולם, והישגים אלו ביססו אותו כדמות בולטת ומובילה ב-NWA, ברית ההיאבקות הלאומית בארצות הברית, וב-WCCW, אליפות העולם בהיאבקות חופשית.

היו לו חמישה בנים, אותם הכשיר ללכת בדרכו: קווין, דייוויד, קרי, מייקל וכריס.

הבכור, קווין ואן אריק (נ. 1957. את דמותו בסרט מגלם זאק אפרון), החל להתאבק בגיל 19. יכולותיו האתלטיות, הטכניקות הייחודיות שלו ומראהו הנאה הפכו אותו לאחד הכוכבים הגדולים של התחום. הוא בלט הן כמתאבק בודד והן כמתאבק קבוצתי והביס את הגדולים והמאיימים שביריביו. בשתי הקטגוריות רשם הישגים מזהירים, כולל תואר אלוף העולם, ולצד זאת הרוויח סכומי עתק ופרסום בינלאומי.

קווין נהג להתאבק ללא נעליים, עניין חריג בענף בו המתאבקים נועלים מגפיים גבוהים. בשידורי WCCW, נהגו שדרים לכנות אותו בלעג "הילד היחף". לימים הודה בריאיון שלפני אחת התחרויות מישהו חמד לו לצון והחביא את מגפיו, לכן יצא יחף לזירה. מאז החליט לאמץ את היחפנות כסמלו המסחרי. ב-2017, בגיל 60, קווין פרש סופית מהתחום, שבע ניצחונות מפוארים וכישלונות מהדהדים שצבר לאורך 41 שנות קריירה.

3

רוב אחיו של קווין בורכו בכישרון ובהישגים דומים לשלו, אך גורלם היה מר, אחד אחד.

דייוויד ואן אריק (נ. 1958. את דמותו בסרט מגלם האריס דיקינסון), שכונה "הוורד הצהוב של טקסס", השיק את הקריירה שלו יחד עם אחיו ב-1976. בגיל 26, הוא מת ממנת יתר של סמים במהלך סיבוב הופעות בטוקיו.

קרי ואן אריק (נ. 1960. את דמותו בסרט מגלם ג'רמי אלן וייט), "הטורנדו מטקסס" בפי מעריציו, היה הידוע והמצליח מבין האחים, שבין שלל תאריו החזיק בתואר אלוף ארצות הברית במשקל כבד ובתואר אלוף העולם במשקל כבד. ב-1993, בגיל 33, הוא התאבד בירייה בחוות אביו בטקסס. כריתת רגלו בעקבות תאונת דרכים ובהמשך התמכרותו לכדורים משככי כאבים, התפרקות נישואיו ומות אחיו דייוויד הובילו למותו הבלתי נמנע, לדברי הביוגרף שלו.

מייקל ואן אריק (נ. 1964. את דמותו בסרט מגלם סטנלי סימונס) בכלל לא רצה להיות מתאבק מקצועי. חלומו היה להיות מוזיקאי וצלם, אלא שאביו לחץ עליו להיכנס לנעלי אחיו המת, דייוויד, והשליך אותו לזירה בגיל 19. ב-1985, במהלך מסע ההופעות בישראל, הוא נפצע בכתפו ועבר ניתוח, בעקבותיו פיתח תסמונת הלם רעלי שהסבה לו נזק מוחי. הנזק העמיק עוד יותר בשל תאונה שעבר שנה אחרי. ב-1987, בגיל 23, נטל את חייו בבליעת כדורי שינה.

כריס ואן אריק (נ. 1969. דמותו הושמטה מהתסריט), בן הזקונים, רצה בכל מאודו להיות מתאבק אגדי כמו אחיו, אלא שבשל קומתו הנמוכה, 1.65 מטרים בסך הכול (אחיו התנשאו לגובה של 1.90 מטרים), לא הצליח להדביק את הישגי בני המשפחה. העובדה שהרים משקולות באופן אינטנסיבי ונטל הורמוני גדילה גם היא לא עזרה. לאחר שדשדש כמה שנים בעסקי ההיאבקות, לקה בדיכאון. מות אחיו מייקל החריף אותו עוד יותר. ב-1991, בן 21, הוא התאבד בירייה.

4

האפיל הסנסציוני של משפחת ואן אריק, על הפסגות המקצועיות שכבשה והאסונות שפקדו אותה, עמד במרכזם של תוכניות טלוויזיה, ספרים וסרטים דוקומנטרים רבים שיצאו לאורך השנים.

גם סרטו של שון דורקין דן בו, אלא שהוא גם מתמקד בדבר מהותי שהחמיצו קודמיו: הפסיכולוגיה של המשפחה. היסוד האפל שלה, אנו למדים, כורך אב שתלטן שתבע מבניו להצטיין בכל מחיר ואף השווה ביניהם, מה שסדק את ביטחונם האישי, עם ענף ספורט אכזרי, גבריות רעילה ומוחצנת ומימוש אובססיבי של החלום האמריקאי, בדגש על כסף, תהילה ומעמד.

בכך דורקין מגדיר מחדש את משפחת ואן אריק: הוא פושט אותה מקטלוגה המיתי כטרגדיה יוונית, ומציג אותה באופן אנושי ואינטימי, כמשפחה אמריקאית דרומית על צדדיה החיובים והשליליים.

5

יציאת The Iron Claw בזמנים אלו מפתיעה למדי. לא די בכך שהפופולריות של ענף ההיאבקות החופשית הולכת ומצטמקת בקרב הקהל הבינלאומי, גם הקולנוע הזדכה זה מכבר על שירותיהם של ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטאלון, צ'אק נוריס, ז'אן-קלוד ואן דאם ושאר גברי האלפא שהובילו את סרטי הפעולה בשנות השמונים. הצייטגייסט החדש דורש מגברים להיפטר מהשרירים, כמו גם מהתכונות המאצ'ואיסטיות. מי שמגלה שמץ מאלו, מוקע בשם התקינות הפוליטית. הגבריות הזו מוגבלת לשמורות דוגמת היקום הקולנועי של מארוול וגיבורי העל שלו, וגם היא, מסאגה לסאגה, מתעדכנת ברוח התקופה. וזה אולי ערכו הנוסטלגי של הסרט: להזכיר לנו את האבולוציה של הגבריות; שאי אז היו זכרים מפותחי קיבורת, שנכחדו מהעולם לטובת גברים כמו טימותי שאלאמה והארי סטיילס, שבני ואן אריק היו יכולים להניף אל על, ולו בזרת.