"לא הייתי עושה משהו אחרת": המתווך הגרמני בעסקת שליט מעריך - זה הסיכוי לעסקה חדשה

"זה היה נראה רע כבר מהשעות הראשונות", נזכר גרהרד קונרד במחשבותיו בבוקר ה־7 באוקטובר, כשראה בנייד שלו מה מתחולל בקיבוצים וביישובים סביב עזה בעקבות תקיפת חמאס. "חשבתי לעצמי, אנחנו כנראה בדרך למקרה גלעד שליט נוסף, אבל הפעם חמאס בטח יצליח לקחת כמה שבויים. במקרה הרע חשבתי על תריסר. 'זה הולך להיות משא ומתן מסובך, למי שהולך להוביל אותו', חשבתי, אבל לא דמיינתי את ההיקף האמיתי של לקיחת החטופים", הוא אומר.

"אחר כך, כשראיתי את הזוועות שקרו שם, חשבתי שני דברים - האחד היה הלם מהמעשים עצמם והשני היה שזהו, חמאס גמור, הוא לא יוכל להמשיך להתקיים אחרי זה".

קונרד, שנולד ב־1954, נראה ונשמע כמו דוד גרמני נחמד מדרום המדינה. ייתכן שהוא אכן כזה, אבל הוא גם אחד מאנשי המודיעין היחידים שהיו מעורבים באופן אישי בעסקאות השבויים והנעדרים במזרח התיכון בעשרות השנים האחרונות, ויכול לדבר עליהן באופן חופשי יחסית. במשך שנים הוא כונה על ידי התקשורת הישראלית "המתווך הגרמני", עד שנחשפה זהותו.

מה חמאס רצה? "להצית מלחמה אזורית"

הוא מזרחן, שירת במודיעין הגרמני במשימות מבצעיות בסוריה, בלבנון ובמדינות נוספות, שריד לעידן שבו לגרמניה היו אינטרסים והשפעה במזרח התיכון. הוא "נקרא לדגל" על ידי ישראל כמה פעמים, בתור מתווך מול חיזבאללה בפרשת אלחנן טננבוים (עסקה לשחרורו לצד החזרת גופות שלושת חטופי הר דב תמורת כ־450 מחבלים הושלמה ב־2004); בפרשת חטיפת גופות אהוד גולדווסר ואלדד רגב במהלך הפתיחה של מלחמת לבנון השנייה (עסקה להחזרת גופותיהם תמורת סמיר קונטאר ומחבלים נוספים התבצעה ב־2008); והוא היה מעורב בשלבים הראשונים וב"יצירת הבסיס" של מה שהפכה ב־2011 להיות עסקת שליט.

קונרד מכיר היטב את גישות המשא ומתן של חמאס וחיזבאללה. הוא נפגש עם חסן נסראללה, עם בכירי חמאס שחוסלו בינתיים ועם ראשי מדינות. הוא גם עבד צמוד מול נציגי המוסד ומשרד ראש הממשלה בנוגע לשבויים ונעדרים, כולל מקרה רון ארד. בראיון לגלובס הוא אומר כי מה שקרה בישראל באוקטובר הוא חסר תקדים, וכי להערכתו בשבועיים־שלושה הקרובים עשויה להבשיל עסקה מקיפה, "אם לא יהיו הפתעות".

"באזור שלכם היו הרבה מאוד אירועים במשך השנים, אבל זה ללא ספק החריג ביותר מביניהם", אומר קונרד בראיון בברלין. "היו התקפות רצחניות וג'נוסידיות ברואנדה, אנחנו כולנו יודעים מה קרה באירופה, יש גם זוועות במדינות אחרות, אבל במזרח התיכון - רמה כזו היא בהחלט יוצאת דופן. ה־7 באוקטובר היה אירוע בממדים שונים לגמרי".

קונרד פרש באופן מעשי משירות המודיעין הגרמני. הוא ראה את יחיא סינוואר משתחרר במסגרת עסקת שליט ואז משתלט על רצועת עזה ועל הנהגת חמאס. הוא כיהן מטעם גרמניה כראש מרכז המצב והמודיעין של האיחוד האירופי, ומ־2020 הוא חלק מוועידת הביטחון של מינכן. הוועידה תתכנס בסוף השבוע בעיר, בצל המלחמה בעזה והמתיחות במזרח התיכון ובין ישראל לחיזבאללה.

 שחרור גלעד שליט מהשבי, ב־2011 / צילום: Reuters, Ariel Hermoni/IDF

כשהוא נשאל מדוע לדעתו חמאס ביצע את המתקפה באוקטובר, קונרד מתלבט. "אם חמאס היה רק מכוון לקחת חטופים ושבויים, הייתי יכול להסביר את זה בקלות. זה חלק מ'ההתנגדות', אבל הפעם בתנאי דה־לוקס. עסקת שליט הייתה העסקה המושלמת מבחינתם. אם יש לך עכשיו עשרה או עשרים חטופים או אפילו 200, ואתה מכפיל את זה במפתח של 1,000, אתה מקבל את כל האסירים שלך. אולי המפתח היה משתנה בגלל שמדובר באזרחים ולא בחיילים, אבל עדיין". לדבריו, "אם רק הייתה לקיחת שבויים, ישראל לא הייתה במצב שיש לה הצדקה פנימית ובינלאומית לצאת למלחמה כוללת. אבל הם לא רק לקחו שבויים, הם עשו את כל הדברים שראינו, ולכן קשה לדעת".

לפי קונרד, אם מנתחים את הדברים מבחינה רציונלית, הרי שחמאס ככל הנראה רצה להצית מלחמה אזורית. "המעשים מלמדים שהם רצו ליצור מקסימום השפלה, נזק וטרור על האוכלוסייה הישראלית, ככל שהקורבנות יותר חפים מפשע - יותר טוב". ההסבר היחיד לכך, לדבריו, "הוא שהם רצו להתגרות כך שתהיה תגובה אלימה ישראלית. הם רצו ליצור את התגובה החריפה ביותר מצד ישראל. אני מניח שהם קיוו שהתגובה הזו תיצור סולידריות, תגרור את נסראללה לעניין, אולי תצית את הגדה המערבית. מה שיגרור את האזור כולו למלחמה כוללת. הם רצו להצית מלחמה אזורית, זה ההסבר הרציונלי".

המוטיבציה: לשחרר את האסירים "הגיבורים"

במקביל, עסקאות העבר יכולות להסביר את המוטיבציה הגבוהה למתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, אומר קונרד. "עסקת שליט הייתה עסקה לא־טובה. בנקודת הפתיחה שבה אני נמצאתי ב־2007 (קונרד הוביל את המגעים מול חמאס עד 2009), המפתח של כ־1,000 מחבלים תמורת חייל אחד, מהם 450 'כבדים' וחלקם עם דם על הידיים, כבר נקבע. ה־450 הללו היו ה'גיבורים', למעשה ארכי־טרוריסטים, וזו הייתה עסקה גרועה. היא לא הייתה הראשונה. עסקת גי'בריל (שחרור 1,151 אסירים ועצירים פלסטינים תמורת שלושה שבויים) הייתה גם היא עסקה גרועה, ואני חושב שהיא הייתה הבסיס לדרישות של חמאס אחרי זה".

"בדצמבר 2009", מספר קונרד, "כאשר בפעם הראשונה הסכמנו על מי יהיה כלול ברשימת 450 האסירים הכבדים, היא עברה לאישור הקבינט". אז, הקבינט בראשות נתניהו דחה אותה. משם העסקה עברה לניהול של המצרים, ובמהלך הדברים עלה המחיר בעוד 27 "אסירים כבדים", בעסקה שהושלמה לבסוף ב־2011. סינוואר, אגב, אומר קונרד, נכלל כבר ברשימה הראשונית אותה גיבש ביחד עם חגי הדס, שמונה על ידי משרד הממשלה למתאם בנושא.

קונרד מציע לא להמעיט בחשיבות הקשר האישי בנוגע למוטיביציה לחטיפות וללקיחת שבויים. "נסראללה כבר נתן את מילתו למשפחה של סמיר קונטאר שהוא יביא לשחרורו עוד ב־2003. ואז הוא לא הצליח לכלול אותו בעסקה שנה אחרי (עסקת טננבוים, א"א), למרות שקונטאר כבר היה ברשימה".

ארבע שנים לאחר מכן, אחרי עוד מלחמה, ההבטחה של נסראללה מולאה (קונטאר שוחרר ב־2008 במסגרת עסקה שכללה החזרת גופות גולדווסר ורגב וחוסל ב־2015). גם חמאס אינו שונה, הוא אומר, "אחמד ג'עברי (מי שנחשב למפקד הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה עד שחוסל ב־2012, א"א), אמר לי שהמוטיבציה שלו היא לשחרר את ה'גיבורים' שלו - בכירי חמאס של שנות ה־80 וה־90.

"כשהוא שוחרר מהכלא הישראלי הוא רצה לשחרר אותם כדי שזו תהיה המורשת שלו, 'האיש ששיחרר את בכירי חמאס'. אני לא מכיר את סינוואר, אבל מניח שהוא פועל לפי אותו היגיון. מבחינתו, הוא 'גיבור של ההתנגדות', והוא רוצה לשחרר את כל עמיתיו".

"ישראל חכמה יותר כעת מאשר בתחילת המלחמה"

קונרד מבקש לחזור כמה פעמים על ההבהרה כי הידע שלו בנוגע לנעשה במזרח התיכון "לא הכי מעודכן", וכי הוא אינו מחובר למקבלי ההחלטות כמו פעם, והוא ניזון בעיקר מכלי התקשורת. אבל הוא אינו מהסס הרבה כשהוא אומר שהיה נוקט במדיניות דומה לזו שהפעילה ישראל - לפיה רק לחץ צבאי יוכל להביא לשחרור האסירים.

 צה''ל ברצועת עזה, השבוע / צילום: ap, Ariel Schalit

"אם למשל הייתם מכריזים כבר יום אחרי ההתקפה שאתם מוכנים לרוקן את בתי הכלא שלכם, ולשחרר את כל האסירים תמורת כל החטופים, כפי שראיתי שהיה מי שהציע, הרי שחמאס היה מציב דרישות נוספות, אין ספק גדול בנוגע לזה. אני לא חושב שהייתי עושה משהו אחר מזה שישראל עשתה", הוא אומר. לאחר ההתקפה והמצב שנוצר בשטח, הוא אומר, רק שילוב של איום בלחץ צבאי והצעות לשחרור יכולות לעבוד.

זה אויב שקשה להילחם בו, אומר קונרד, "חמאס שואב את הכוח שלו מיכולתו להיראות כמי שנאמן להתנגדות. 'אללה הוא עם האיתנים באמונתם'", מצטט קונרד. "הם בהחלט מוכנים למות למען המטרה שלהם. אני זוכר שדיברתי עם כמה חיילי חיזבאללה צעירים בלבנון. זו אינה פוזה. הם האמינו, בגיל כה צעיר, שהם צריכים למות ושחייהם כשהידים יהיו טובים יותר. יש מחבלים מתאבדים שמתועדים כשהם מחייכים לפני הפיצוץ. ראיתי זה בסעודיה, ראיתי את זה באפגינסטן, וחמאס הוא חלק מזה".

את העסקה ההומניטרית הראשונה, שנעשתה אחרי שצה"ל נכנס לעזה וכבר פעל בכמה אזורים, הוא מסביר בתור ניסיון של חמאס לקנות לעצמו קצת מרווח נשימה. "חמאס מצא את עצמו עם מספר גדול של חטופים. צריך להחביא אותם, צריך לשמור עליהם, צריך להאכיל אותם. ואז הם נמצאים תחת לחץ צבאי. הם קנו לעצמם זמן טקטי לטובת התארגנות מחדש. הם הורידו את היחס לאחד לשלושה משוחררים בלבד. זה היה הגיוני משני הצדדים, והישראלים אפילו רצו להמשיך מעבר לכך לשחרורים נוספים, אבל חמאס הרגיש חזק מספיק כדי לעצור את התהליך".

מה שקרה מאז, הוא אומר, התנהל לפי הציפיות. התקדמות צבאית בצד קיום משא ומתן על שחרור חטופים. "אני חושב שהצבא הישראלי בדרך להביס את חמאס, אבל השאלה היא באיזה מחיר. אני לא אהיה מופתע אם ינסו לעשות את זה בדרך החכמה ביותר. ישראל חכמה יותר כעת מאשר בתחילת המלחמה. הרבה מודיעין ככל הנראה נאסף, וכבר אפשר לראות שבחאן יונס פעלו באופן הרבה יותר יעיל מאשר בצפון הרצועה. עכשיו צריכים להיות זהירים מאוד לגבי מה שיקרה לחטופים. הקו הראשון של ההגנה של חמאס הם 1.2 מיליון עקורים מעזה. הקו השני, ששמור להנהגה, הוא החטופים".

"אין יותר מקומות לתמרון"

כשהוא מתבקש לספק תחזית, קונרד אומר כי מדובר ב"הערכה בלבד", אבל ייתכן שכעת בשלו התנאים לקיום של עסקה בתוך שבועיים־שלושה. "המשמעות תהיה שסינוואר ומוחמד דף ומרוואן עיסא ובטח עוד 50 מהנהגת חמאס יוכלו לעזוב את רצועת עזה. ישראל תשחרר מספר מוגבל של אסירים, מאות בלבד, והחטופים ישוחררו.

"זה משהו שתצטרכו להיות חכמים מאוד לגביו, בלי ליצור סיבוכים מיותרים. מעל הכל, זה עכשיו התפקיד של המצרים לומר לחמאס - אתם עכשיו בבונקרים שלכם, במחילות. אנחנו המצרים מציעים להציל את צווארכם, לצאת מהרצועה כגיבורים עם שחרור 500, אולי אפילו 1,000 אסירים. זה מה שעבד בסוף מול ג'עברי ב־2011, המצרים אמרו לו 'עכשיו אתה במלון עם כל התנאים, אבל אתה יכול להיות גם במקום אחר, אז קח את ה־27 אסירים הנוספים שמציעים לך על העסקה הגרמנית, וקבל אותה'. אלו הימים המכריעים, אין יותר מקומות לתמרון, אין יותר מרחב רב לפעולה".