המינים הרבים של חדי קרן

ד"ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. היא כתבה חמישה ספרי היסטוריה עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדות פרס בוקר ופרס הספר הלאומי של ארה״ב.

כ⁻1,280 חדי קרן פעילים בעולם כיום, כמחצית מהם בארה"ב. לא מדובר על הולכים על ארבע עם קרן במצחם, אלא על חברות סטארט־אפ פרטיות שהגיעו להערכת שווי של מיליארד דולר לפחות. כשמשקיעת האנג'ל האמריקאית איילין לי טבעה את המונח הזה ב-⁻2013, הוא נראה מתאים מאוד. סטארט-אפים כאלה היו אז מאוד נדירים, משוחררים מהלכלוך של העולם הגשמי - בדיוק כמו חד קרן.

● לב שבור הוא לא רק קלישאה ספרותית, אלא גם תופעה רפואית
●  גן עדן או גיהנום: מה קורה מאחורי החומות שמקיפות את המרחבים הירוקים

החיה הפראית ביותר ביקום

חדי הקרן הם חלק מהמיתולוגיות של תרבויות המזרח והמערב. הדימוי הקדום ביותר הופיע על גבי חותמות בהן השתמשו בתרבות עמק האינדוס בהודו באלף ה-3 לפני הספירה.

מדובר בסוג של שור הבר שנכחד מאז, שצורתו מזכירה חד קרן, בעל גוף מאורך וצוואר דק ומקושת. חוקרים מזהים את הקרן כסמל של אונות מינית טהורה ומרוכזת, המיוחסת לישות אינדו⁻אירופאית המוכרת בשם "אדון החיות".

במיתוסים הסינים העתיקים, חד הקרן, ששמו "קילין", היה שונה. מדובר ביצור פנטסטי וצבעוני המסמל בשורות טובות, לידת קיסר למשל.

 ''קילין'', חד הקרן הסיני / צילום: ויקיפדיה

סיפורי נוסעים על ראמים וקרנפים הודים שיכנעו יוונים בעת העתיקה שחד הקרן הוא יצור ממשי. במאה ה-1 לספירה, הסופר וחוקר הטבע הרומאי פליניוס הזקן (23-79 לספירה) תיאר את חד הקרן כ"חיה הפראית ביותר" ביקום.

מי שעסקו בתרגום התנ"ך ליוונית וללטינית, תרגמו את המילה "ראם", שמשמעותה "חיה עם קרן", כ⁻Unicornis. נוצרים לא הבינו את נוכחותו של חד הקרן בתנ"ך עד שבמאה ה־3, טרטוליאנוס (בערך 220-155 לספירה) תאולוג נוצרי חשוב ואחד מאבות הכנסייה, הכריז שקרן החיה מסמל את קורת הצלב.

אם תאמיני בי, אני אאמין בך

במערב תואר חד הקרן באור חיובי, בדומה למקבילו הסיני, אבל גם חזק ורב און כמו בגרסה האירואסייתית. המסורת ההודית האמינה כי בקרניים (הפאליות) של חדי הקרן מצוי חומר קסום, אם כי הם היו חסרי אונים אל מול בתולות.

לא קשה להבחין בדרמה הפסיכו⁻סקסואלית ב"ציד חד הקרן", סדרת שטיחי קיר שנארגו בארצות השפלה בין השנים 1495 - 1505. אלו מגוללים את סיפורו של חד קרן שהתפתה לצעוד לתוך מלכודת קטלנית שטמנה לו בתולה יפהפייה.

 שטיח מתוך הסדרה ''ציד חד הקרן'' / צילום: ויקיפדיה

באירופה בימי הביניים האמינו כי הקרן של חד הקרן יכולה לנטרל רעל, אמונה שהולידה שוק זיופים משגשג, לרוב של קרני לוויתן מסוג חדשן. ב⁻1535 האפיפיור קלמנס השמיני (1536-1605) רכש קרן שכזו תמורת 17 אלף דוקטים, כ⁻5.3 מיליון דולר לפי השער של ימינו. כשאנשים החלו להכיר מקרוב את חיי הלווייתנים הללו השוק דעך, וכך גם האמונה בקיומו של חד הקרן.

במאה ה־19, החד קרן חי כחיה מיתולוגית בעיקר בדמיונם של סופרים ואמנים, דוגמת הצייר הסימבולי הצרפתי גוסטב מורו (1826-1898).

 האריה וחד הקרן, אילוסטרציה של ג'ון טניאל מתוך הספר ''מבעד למראה ומה אליס מצאה שם'', 1870 / צילום: ויקיפדיה

לואיס קרול שילב את חד הקרן בספרו "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", ספר ההמשך ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", וכך הוא כתב: "'ובכן, עכשיו שראינו זה את זו", אומר חד הקרן לאליס, "אם תאמיני בי, אני אאמין בך'". ממש כך.