איפה גרים הכי הרבה בשכירות ומי משלם הכי הרבה ארנונה: 5 גרפים שמראים איך השלטון המקומי משפיע על חיינו

שטחי המסחר והתעסוקה יכולים לבנות או להחריב עיר ברמה התקציבית

שטחי המסחר והתעסוקה בערים, שעליהם ניתן לגבות ארנונה גבוהה יותר ביחס לדירות מגורים, הם לעיתים מה שבונה או מחריב עיר ברמה התקציבית. לערים כמו תל אביב וירושלים יש שטחי מסחר נרחבים יחסית, שעליהם אפשר לגבות ארנונה גבוהה, והם אינם דורשים שירותים עירוניים רבים.

● בדיקת גלובס | הרשויות המקומיות הפכו כר פורה לאי סדרים. חוקרים מציעים פתרונות
● קלפיות בשטחי לחימה ופרוטוקול אזעקות: מאחורי הקלעים של הבחירות המקומיות

שטחי המסחר מעשירים את קופת העירייה, ומאפשרים לה גמישות תקציבית רבה ויכולת התרחבות משמעותית. לעומת זאת, לרשויות ערביות וחרדיות בדרך כלל (מלבד בני ברק כמובן), אין שטחי מסחר רבים - מה שהופך אותן לעניות יותר ומתקשות לספק שירותים עירוניים בסיסיים, כמו חינוך ותשתיות.

הערים החלשות מעלות את מחירי הארנונה, ונתלות בממשלה

הארנונה למגורים בישראל מוגבלת על ידי הממשלה, שפעמים רבות קובעת גם פטורים והנחות על הארנונה שהעירייה מחויבת לחלק. בעיריות מנסים להתמודד עם זה על ידי העלאת הארנונה למגורים עד כמה שניתן. אולם, גם זה פעמים רבות לא מספיק, וירושלים, שבה הארנונה היא הגבוהה ביותר, תלותית מאוד בכספים ומענקים מהממשלה. במסגרת "מענק הבירה", שקיים במיוחד על שמה, היא קיבלה ב־2023 יותר ממיליארד שקל. ברשויות הערביות לעומת זאת הארנונה הבסיסית נמוכה מלכתחילה, מה שהופך אותן לעניות במיוחד.

מחירי הדיור בגוש דן מחייבים צעירים לגור בשכירות

מגורים בשכירות מצביעים על אוכלוסיה צעירה יחסית, של אנשים ללא משפחה וילדים, שיכולים לעבור דירות בקלות ובחיפוש אחרי הזדמנויות כלכליות. גורם נוסף לשכירות גבוהה בערים הוא כמובן מחירי הדיור, שמחייבים צעירים ללא הון עצמי לגור בשכירות.

גוש דן ותל אביב ספציפית, בה נמצא המרכז הכלכלי של ישראל ומחירי הדיור בו גבוהים במיוחד - מאופיין בשיעור גבוה של דירות בשכירות. לעומת זאת, ערים עם תושבים מבוגרים ובעלי משפחות גדולות מתאפיינות במעט מאוד מגורים בשכירות.