הכתבה בשיתוף מיגל, מכון למחקר מדעי יישומי בגליל
מאז מתקפת הטרור על עוטף עזה בשביעי באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' עברה מעל חצי שנה במהלכה התבהר לרבים כי נראה שעל הממשלה והמגזר הציבורי לפעול על מנת לייצר ביטחון תזונתי ואנרגטי בישראל, ולהוריד את ההסתמכות שלנו על סיוע או סחר ממדינות אחרות. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה באף גורם אחר לא רק בביטחון הצבאי, אלא גם באספקת מזון ואנרגיה.
במהלך חודש אפריל 2024 נערך כנס SUNNYSIDE APV 2024 על ידי מיגל מכון למחקר מדעי יישומי בגליל, שעסק בשילוב של בין תעשיית החקלאות ותעשיית האנרגיה - התחום המתפתח הנקרא 'אגרו-וולטאי'. בכנס השתתפו מגוון מומחים מובילים מתעשיות האג-טק, אנרגיה מתחדשת, השקעות ועוד.
בין היתר התקיים בו פאנל בנושא סלילת הדרך לביטחון מזון ואנרגיה בישראל, בהנחיית אורי בן-הרצל ממכון מיגל, ובהשתתפות ד"ר מיכל לוי המדענית הראשית של משרד החקלאות, ויקטור וייס ראש תחום האקלים במטה לביטחון לאומי, גיל הורסקי (Gil Horsky) בכיר בתעשיית האגריפוד-טק ומייסד קרן השקעות FLORA Ventures ומר גדי קני משקיע אימפקט ואקלים. בדבריו בפאנל הדגיש גיל הורסקי את החשיבות בכך שישראל תשמר את היתרונות שלה בתחומי החקלאות, מזון ואנרגיה, על מנת לייצר אקו-סיסטם שיהיה עמיד גם בתקופות משבר, בדומה לזו שהמדינה עוברת כעת - כאשר יש עליה לחצים בינלאומיים ובמקרים מסוימים אף חרם סחורות, הפסקת שיתופי פעולה בינלאומיים וכדומה.
להתקדם בתחומים חדשניים
"הגיע הזמן שנתייחס גם לביטחון תזונתי, אנחנו די בפיגור בכך בהשוואה למדינות אחרות", אמר הורסקי והוסיף: "אנו, בתור ישראלים, טובים מאוד בלמכור את מה שיש לנו, ובמשך שנים התייחסו אלינו כסטארט-אפ ניישן, פוד-טק ניישן, אג-טק ניישן - וזה נכון. יש בישראל טכנולוגיה מדהימה ויזמים נפלאים. אך בשנים האחרונות, מבלי שנשים לב, או שאולי לא רצינו לשים לב, הרבה שחקנים אחרים ממדינות אחרות נהיו לא פחות טובים. מדינות כמו סינגפור למשל השקיעו מיליארדים בנושא של אגריפוד-טק, וביטחון תזונתי; מדינות ערב באזור המפרץ וחברותינו באירופה, שתמיד היו מובילות בתחום וכעת אף יותר".
במהלך הפאנל, ציין ויקטור וייס כי לאחרונה המטה לביטחון לאומי נתן עדיפות גם לתחום ביטחון תזונתי ואקלים ובימים אלו החלו לעבוד על תוכנית לאומית לישראל בתחום ביטחון המזון.
הורסקי הוסיף כי "על מנת שישראל תמשיך להוביל בתחומים אלו עלינו 'לחזור אל הבייסיקס' וליתרונות היחסיים שיש לנו, שקצת שכחנו מהם. ישראל מדינה קטנה עם שטח טופוגרפי שמכסה כמעט את כל סוגי האקלים והאדמה, מהרים וחופים ועד אקלים מדברי - כלומר יש לנו אקו-סיסטם מקומי שמאפשר לנו לשתף פעולה עם כל השחקנים בתחום במיקום אחד קטן מרוכז. זה יתרון מדהים שמאפשר לנו להתקדם גם בתחומים חדשניים כמו 'דזרט-טק' כלומר טכנולוגיות שמאפשרות לגדל מזון באקלים מדברי, תחום שתופס תאוצה בעיקר לאור משבר האקלים", פירט.
גיל הורסקי בכנס SunnySide APV / צילום: יח''צ
להשאיר מוחות בתחומי האנרגיה והמזון
גיל הורסקי גם הסביר את החשיבות של האקדמיה הישראלית בדרך אל עבר ביטחון תזונתי ואנרגטי. "האקדמיה הישראלית, שיש בה חוקרים מבריקים בתחומים אלו, היא מרכיב מרכזי שצריך לתת לו משקל רב; צריך לתמוך כלכלית באקדמיה וזו קריאה גם לתעשייה, ליזמים, למשקיעים 'תדפקו בדלתות' של האקדמיה, יש היום משרדי TTO מובילים בישראל (משרדי מסחור טכנולוגי באוניברסיטאות), שיודעים למסחר טכנולוגיות וצריך לעבוד איתם".
הורסקי גם הרחיב על נושא ההון האנושי ואמר: "בישראל יש לנו יזמים מעולים ויש טכנולוגיות מעניינות בתחום האגריפוד-טק שבמקור באו מתעשיות אחרות - מעולם האנרגיה, ה-AI, הביו-טק וכו'. יש לנו חוזקות בענפים האלו ועלינו לדעת איך למשוך מהן טאלנטים טכנולוגיים לתעשיית החקלאות והמזון. זהו משהו שעשינו בעבר אבל קצת איבדנו את הדרך. הרבה יזמים חזרו לגיימינג וסייבר אחרי שראו שחוו קשיים בתחום הפוד-טק. עלינו לדעת למשוך את היזמים חזרה כדי שהיוניקורנים הבאים יהיו מתחום המזון והחקלאות - שהוא הרבה יותר חשוב ודחוף עבורנו כמדינה ולאנושות באופן כללי".
כתבות
ני"ע
